כיצד מתמודדים עם סרבני האכילה הקטנים
"זהו, אני מרימה ידיים", הזדעקה חברתי הקרובה באחת משיחות הטלפון השבועיות שלנו. "הבן שלי לא אוכל כלום", היא המשיכה לספר בקול בוכים. "האחות בטיפת החלב אמרה שהוא כבר צריך להתחיל לאכול מוצקים, אבל אוהד לא מוכן להתקרב למרק עוף, וגם על פירות וירקות ממש אין מה לדבר. ניסיתי כבר הכול. המטבח מלוכלך ואני מרגישה כמו אחרי מלחמת עולם, אבל הוא בשלו – הפה סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא. בסוף נכנעתי ונתתי לו חלב. הרי אני לא יכולה להשאיר אותו רעב, נכון?".
הורים רבים נאלצים להתמודד בשנים הראשונות לחיי הילד עם תופעות של סרבנות אכילה. אצל חלקם ההתמודדות מתחילה בשלב מוקדם מאוד, ממש אחרי הלידה, ואצל אחרים בגיל שנה- שלוש, כשהקטנים מתחילים את מלחמת העצמאות שלהם. מה בכל זאת ניתן לעשות? כיצד נקפיד על כך שהפעוט יאכל את כל אבות המזון הרצויים וגדילתו לא תיפגע, ומצד שני נמנע מלהפוך את שולחן האוכל לזירת קרב של ממש? כדי להפחית את מידת הלחץ והחרדה שלנו, ביקשנו ממומחים בתחום להסביר לנו ממה נובעות הפרעות אכילה בתחילת הדרך ואיך אפשר להתמודד איתן.
פופולריים:
טווח התזונה הנורמלי
"החל מגיל שנה יש לחשוף את התינוק למגוון גדול ככל האפשר של מזונות חדשים, מרקמים וטעמים, כיוון שבשלב זה הוא כבר יכול לאכול מתפריט המשפחה", מסבירה לימור טל-פוני, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת תינוקות ב"מכבי שירותי בריאות". "על הארוחות להכיל חלבון, פחמימה וירק. אם אחד המרכיבים חסר, הרי שהארוחה אינה מאוזנת".
פחמימות – פסטה, אורז, דגנים, פתיתים, תפוחי אדמה ועוד.
תינוקות בריאים נולדים עם מנגנון רעב ושובע מפותח. כיוון שכך, הם יודעים מתי הם רעבים ומתי הם שבעים. הפרעת אכילה מתפתחת ברוב המקרים כתוצאה מגורמים הקשורים באם, בתינוק או בסביבה.
"האינטראקציה העיקרית של התינוק עם סביבתו לאחר הלידה ובחודשים הראשונים לחייו סובבת סביב נושא האוכל", מסבירה ד"ר מירי קרן, פסיכיאטרית ילדים ממרכז "שניידר" לילדים ומבית החולים "גהה", מקבוצת שירותי בריאות "כללית". "לנושא האכילה יש הן משמעות פיזיולוגית והן משמעות פסיכולוגית. התזונה משפיעה על יחסי הגומלין של התינוק עם הוריו וכן על התפתחותו הפיזית והנפשית התקינה. חשוב להבין, כי כבר בשלב מוקדם האוכל מהווה חולייה עיקרית, שבאמצעותה יכול התינוק לבטא את אי שביעות רצונו מסיטואציות שונות בחיי היומיום. על כן חשוב שההורים יהיו מודעים לנושא ויבינו כי גם בגיל קטן יכולות להתפתח בעיות אכילה שונות.
"לעתים קשיים בהאכלת התינוק נובעים מבעיות פיזיולוגיות הקשורות לאם. למשל, פטמה גדולה מדי או פטמה שקועה המקשות על ההנקה והיניקה", מסבירה אריאלה כהן, קלינאית תקשורת התפתחותית של "מכבי שירותי בריאות" ב"מכון להתפתחות הילד" בחולון ובראשון לציון. "במקרים רבים הדבר גורם לתחושת דחייה אצל התינוק ולתחושת תסכול אצל האם".
"אם האם שקועה בדיכאון או סובלת מתחושות כמו כעס, מתיחות ועצבות, עלול הדבר לגרום להזנחה אימהית ואף לחוסר תשומת לב כלפי התינוק", מוסיפה ד"ר קרן. "התינוק בהחלט עלול לחוש כי משהו אינו כשורה בסביבתו הקרובה ולהגיב בחוסר תיאבון ואף בהפסקת אכילה שתוביל לירידה במשקל".