התמודדות עם מחלות נפש במשפחה – מה ניתן לעשות – מזל לנדס מנהלת תחום משפחות בעמותת אנוש

350,000 בני משפחה בישראל מתמודדים עם בנים הסובלים מפגיעה נפשית, למעלה מ-90% מהאנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית נמצאים בכל זמן נתון בקהילה, רובם גרים עם משפחותיהם
כש"נופלת" על בני משפחה הידיעה כי יש למשבר של בנם/בתם שם: מחלה נפשית, הן מרגישות תחושה של חוסר אונים. על פי רוב המשפחות, כמו כל האנשים בציבוריות הישראלית, מכירות את המחלות הנפשיות ואת הקשור להן מהתקשורת, מסרטים וכד' ומוטות על פי הסטיגמה שדבקה בנושא, שלצערנו הבורות לגביו גדולה על הידע ומכאן תחושת חוסר האונים.
מחלות דוגמת סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון ועוד, פוגעות בתהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של האדם ומשפיעות על התנהגותו ואישיותו. המחלה פוגעת במהלך החיים של החולה ומשפחתו, יש לה השפעה על כל תחומי החיים, היא גורמת לניסיונות אובדניים רבים ומערערת את המבנה המשפחתי.

משפחות המתמודדות עם מחלת נפש חוות לחצים רבים

1. לחצים נפשיים – למה דווקא לנו זה קרה? כל אחד מחברי המשפחה עלול לחוות מגוון רגשות שליליים, כגון: רגשות אשם, חרדות, כעס, דיכאון ואי וודאות לגבי העתיד. חוסר היציבות במצבו של החולה וחוסר האמון ביכולתה של המשפחה לטפל בו לאורך זמן מהווים גורמי מתח משמעותיים. רגשות בני המשפחה, אמונותיהם ותפיסותיהם לגבי המחלה משפיעים על מצבו ותפקודו של בן המשפחה החולה.

2. קונפליקטים בתוך המשפחה- ההתמודדות עם מחלת סכיזופרניה של בן משפחה מפרה את האיזון המשפחתי ועלולה לעורר קונפליקטים, פיצול נאמנויות ומתחים בין חברי המשפחה, המצב עלול להחריף כאשר החולה הוא הורה עד כדי התפוררות המשפחה.

3. לחצים הקשורים בחברה ובסביבה- שיש להם גם משמעויות כלכליות: משפחות רבות סובלות מהסטיגמה, הן מתביישות ומנסות להסתיר את המחלה והחולה מהסביבה, כתוצאה מכך הן מסתגרות ומתנתקות ממקורות תמיכה ומהחברה. הדרישות המוטלות על בני המשפחה כתוצאה מהמחלה גורמות לעומס ועלולות לפגוע במצב הכלכלי ובתפקוד בני המשפחה.

הטיפול בחולה יוצר עומס וגורם ללחץ ולמתח משמעותיים על המערכת המשפחתית כולה . לפיכך יש משמעות רבה לתקשורת בתוך המשפחה. מחקרים מראים כי היא יכולה להשפיע על מהלך המחלה.

מה ניתן לעשות ?

טיפ מס' 1 למדו על המחלה ורכשו ידע על מחלות נפש ועל דרכי ההחלמה. ידע הוא כוח! זאת, תוך לימוד המערכת הרפואית והשיקומית.

טיפ מס' 2 גשו לקבל סיוע שיעזור לכם להעלות את המודעות של כל אחד מבני המשפחה (הורים, אחים, בני זוג, ילדים) בנוגע לתחושות לגבי המחלה תוך עבודה על עיבוד הצער ו על האובדן שחווים. ככל שבני המשפחה בכלל וההורים בפרט מעבדים את הצער הזה, יוכלו להיות פנויים יותר לקבל את המתמודד כמות שהוא.

טיפ מס' 3 שתפו משפחות העוברות חוויות דומות ולימדו מניסיונם של אחרים. האפשרות לא להיות לבד מסייעת מאד לטיפול בסטיגמה ובבדידות שאותה חשה משפחה המתמודדת עם מחלת נפש. וחושפת את הסוד.

טיפ מס' 4 התעקשו על תקשורת ביניכם לבן המתמודד

דוגמאות מעשיות לתקשורת יעילה

1.בהירות ועקביות במסרים-השתמשו באמירה קצרה וברורה ללא שימוש במילים מסובכות תוך ליווי במעשים (אם ניתן).

2.בטאו רגשות באופן ישיר- לעיתים למתמודד קשה לזהות רגש אצל האחר . ביטוי ישיר של הרגש ימנע בלבול ומתח מיותרים. אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש במילה אני– למשל- אני שמח שהצלחת ללכת לעבודה היום.

3.תנו חיזוק חיובי- חשוב להדגיש את הכוחות ואת מה שהמתמודד הצליח לעשות כי חשוב שכל מאמץ שנעשה יקבל נראות והכרה.

4.בקשו באופן חיובי- מכיוון שאצל המתמודדים קיימת רגישות גבוהה לשיפוט ובקורת בטוי בקשה באופן חובי תגביר את ההיענות לעשייתה ותוריד את המתח הכרוך בבקשה. לדוגמה: "זה ישמח אותי אם תוכל לפנות את המדיח היום".

5. צמצמו את ביטויי האכזבה למינימום ומקדו לדבר אחד ברור תוך מתן אפשרויות לתיקון המצב בעתיד. למשל: במקום: "אני מאוכזב שאתה לא יוצא עם חברים" ניתן לומר: "אני רואה שאתה בודד בוא נשב יחד לחשוב מה יסייע לך ליצור קשר".

6.בדקו עם האדם עצמו מה הוא מרגיש וחושב במקום לנחש זאת. ניתן להתייחס לרגש ישירות. למשל: "אתה שותק היום, אולי אתה כועס עלי, יעזור לי אם נדבר על זה"

לסיכום

ההתמודדות במשפחה עם בן משפחה חולה הינה מורכבת ומאתגרת. יחד עם זאת, קיימת תקווה רבה לסיוע בהתמודדות הן למשפחות והן למתמודדים אצל בני משפחה שמשתפים משפחות אחרות, לומדים על המחלה וההחלמה ומסייעים לעצמם לעבור תהליכים רגשיים .