איך להתמודד עם משבר השבוע השלישי בגן הילדים או בבית הספר – ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה.

התחלות הן קשות לילדים ומעבר ממסגרת חינוכית אחת לאחרת מלווה לעתים קרובות בחששות ובקשיים שונים הן מצד ההורים והן מצד הילד. עבור ילדים רבים קיים קושי להיפרד מהמסגרת הישנה והמוכרת, או משהייה עם ההורה ובמקביל קיים קושי וחשש לפגוש במקום החדש ובאנשים לא מוכרים. ישנם ילדים שבשבועיים הראשונים בגן שמחים מאד ולא מראים שום סימני קושי בפרידה, אולם לאחר שבוע – שבועיים או שלושה "נופל האסימון" ועולה קושי, ומאידך ישנם ילדים החווים קשיים כבר מהרגע הראשון.

מספר טיפים לסיוע לילד ולהורים להתמודד בהצלחה עם משבר השבוע השלישי בגן הילדים או בבית הספר אשר עבור הילדים מהווה מסגרת חינוכית חדשה:

· על ההורים להאמין במסגרת החינוכית שבחרו, להרגיש עימה נוח ולסמוך על הצוות המטפל. בחירת המסגרת עבור הילד צריכה להיות מדויקת ככל שניתן והדגש הוא בעיקר עבור ילדים שהתרגלו לטיפול אינטנסיבי, מסור ובקבוצה קטנה ועוברים למסגרת בה יש יותר ילדים (בעיקר ממערכת חינוך/טיפול פרטית למערכת החינוך הציבורית).

· ישנם ילדים רבים שבשבועיים הראשונים בגן שמחים מאד ואינם מראים כלל סימני קושי בפרידה, אולם לאחר שבוע – שבועיים או שלושה הם חווים קשיים רבים לחזור אל הגן. למשל במקרה של עינב, שבשבועיים הראשונים מאוד התרגשה להשכים בבוקר וללכת אל הגן בשמחה, אך בתחילת השבוע השלישי התקשתה ללכת. הסתגלות מאוחרת היא בדרך כלל קלה יותר להתמודדות מפני שאז הילד הספיק להכיר את הצוות המטפל וגם את הילדים, ולכן חש בטוח יותר.

· במקרים בהם הילד מבטא את הקשיים מרגע ההתחלה בבכי עם הכניסה לגן (ולעיתים עוד קודם) היצמדות להורה וקושי עצום בפרידה, חשוב לדעת כי אין להשתמש בשיטה של "לתת לילד לבכות עד שיפסיק לבד" שכן שיטה זו משאירה את הילד בתחושת בדידות שבה אין מענה למצוקתו ולא מבחינים בקשייו. הוא באמת יפסיק בסופו של דבר לבכות, אולם שיטה זו מותירה תחושות הזהות לאנשים שחוו טראומה, וחשוב יותר: יש בשיטה זו שבירת אמון בין הילד להורה, בין הילד לגננת ועלולה להתפתח אצלו תפיסת עולם שגויה.

· השקיעו זמן וסבלנות בתהליך ההסתגלות הראשוני, כיוון שזו הדרך להוביל לתחושת נינוחות וביטחון מצד הילד במסגרת החדשה.

· במידה והנכם בוחרים להישאר זמן מה בתוך הגן עם הילד, לעולם אל תעזבו בפתאומיות מבלי שירגיש – פעולה זו עלולה לגרום לאיבוד תחושת הביטחון של הילד ולחשש מהעזיבה הלא צפויה בימים הבאים. היעזרו בגננת – בקשו ממנה לתמוך בילד לקראת העזיבה, הודיעו לילד שאתם הולכים אולם תחזרו "לאחר שיתעורר" או "לאחר ארוחת צהריים" וכדומה.

· הראו לילד שהוא נשאר במקום בטוח, ושאתם סומכים עליו ועזבו מבלי להתמהמה, על מנת לשדר לילד ביטחון גם מצדכם בעזיבה את הגן.

תהליך זה הינו נורמטיבי אם הוא אורך שבועיים שלושה. באם לאחר שלושה שבועות אין הטבה במצבו של הילד בזמן הפרידה והוא אינו מצליח להיפרד מההורה באופן סביר, סימן שיש צורך בהתערבות נוספת. בשלב הראשון התייעצו עם הגננת, וחישבו יחד על דרכים שיסייעו לילד להרגיש נוח יותר ובטוח יותר במסגרת בה הוא נמצא. יש לבדוק אם קיימת השפעה של ההסתגלות לגן גם על תחומים אחרים בחייו של הילד:

§ האם הילד חזר להרטיב?

§ האם התיאבון שלו השתנה?

§ האם ישנו שינוי בהרגלי השינה?

§ האם הוא בוכה / כועס / אלים יותר?

§ האם הוא מסתגר יותר?

בהנחה שאחד או יותר מהללו מתרחשים במקביל לקושי ההסתגלות לגן יש להיוועץ באיש מקצוע המומחה בילדים.