מהי בלוטת התריס?

קטנה קטנה אבל גורמת לבעיה גדולה
בלוטת התריס זוהי בלוטה אנדוקרינית אשר ממוקמת בקדמת הצוואר, בעלת צורה של פרפר ומורכבת משתי אונות וגשר ביניהם. בלוטה זו מפרישה הורמונים למחזור הדם ומייצרת כמה הורמונים שהעיקרי ביניהם נקרא תירוקסין. ההורמונים הללו מועברים דרך מחזור הדם לכל תא ורקמה בגוף ושומרים על התפקוד התקין של מערכות חשובות בגופנו.

ישנם מספר מצבים בריאותיים שעלולים להיגרם הקשורים לפעילות בלוטת התריס

תת פעילות בלוטת התריס

הסבר על המצב: תת פעילות בלוטת התריס היא בדרך כלל בעיה כרונית שנמשכת כל החיים. במצב זה, הבלוטה לא מייצרת כמות מספקת של הורמונים. בעקבות כך, ישנה האטה בחילוף החומרים במערכות שונות של הגוף. מדובר בהפרעה שכיחה בקרב נשים וקשישים.

תסמינים: חוסר אנרגיה, יובש בעור, דפיקות לב איטיות, עייפות, נטייה לאי סבילות קור, עצירות, צבירת נוזלים ועלייה במשקל.

סיבות:

● קרינה לאזור הצוואר בעקבות מחלה ממארת – הבלוטה רגישה מאוד לקרינה.

● שימוש ביוד רדיואקטיבי

● דלקות ויראליות של הבלוטה

● מחסור או עודף ביוד – הורמון התירוקסין מכיל יוד שמקורו במזון שאנו אוכלים. כאשר יש חוסר או עודף של יוד בתזונה, עלולה להיפגע הפעילות של בלוטת התריס.

● ניתוחים בהם נאלצים לכרות חלק מבלוטת התריס או את כולה (למשל, אם מגלים בה גידול).

● במקרים נדירים, אנשים נולדים ללא בלוטת התריס או שהיא איננה נמצאת במיקומה הרגיל והדבר פוגע בתפקודה

טיפול: הטיפול הוא באמצעות כדורי לבותירוקסין שהינו תירוקסין סינתטי. בארץ, קיימות כיום שלוש תרופות שמכילות לבותירוקסין: אלטרוקסין, סינטרואיד ויוטירוקס..

פעילות יתר של בלוטת התריס

הסבר על המצב: מצב שבו בלוטת התריס מפרישה כמויות גדולות מדי של הורמון התירוקסין.

תסמינים: הכמות העודפת של ההורמון מגבירה את קצב חילוף החומרים אשר גורמת לירידה לא רצונית במשקל, עייפות, תחושת חום והזעה, חרדות ועצבנות, דופק מהיר, הפרעה בפעילות המעיים, הפרעות שינה ועוד.

סיבות:

● מחלות אוטואימוניות- מחלות בהן נוגדנים תוקפים את הבלוטה ובמקרה זה, הנוגדנים מעוררים ומייצרים גירוי יתר לייצור עודף של הורמונים. ככה זה רוק למשל במחלה על שם רגייבס

● עודף יוד- חשיפה לכמויות גדולות של יוד (במזון או בתרופות) עלולה לשבש את בית החרושת של בלוטת התריס

● דלקת ויראלית בבלוטת התריס- הדלקת גורמת כמעט לאותן התסמינים של המחלה

● עודף פעילות מכוון- לאחר כריתת הבלוטה בעקבות גידול ממאיר, החולה מקבל טיפול תרופתי בהורמון תירוקסין , כדי לדכא את הורמון ה- TSH המופרש מההיפופיזה. ה- TSH הוא הורמון "המפקח" על פעילות של בלוטת התריס ומהווה גורם גדילה לתאי בלוטת התריס.

● הופעת גושים פעילים הורמונלית בבלוטת התריס (קשריות)– תהליכים אלו "מדירים" עצמם מפיקוח בלוטת יותרת המוח ומנגנוני המשוב, פעילותם יוצאת מכלל שליטה ונוצרת הפרשת יתר.

טיפול: הטיפול בפעילות יתר עשוי להיות על ידי תרופות או ביוד רדיואקטיבי או בניתוח. טיפול תרופתי יינתן על מנת להשיב את הבלוטה לתפקוד תקין ולשלוט בתסמינים. השליטה המלאה בתסמינים מוסגת בשילוב תרופות נוגדות פעילות בלוטת התריס ותרופות ממשפחת חוסמי הביתא. במקרים מסוימים יטפלו במחלה באמצעות יוד רדיואקטיבי וכאשר המצב איננו ישים במקרים נדירים, תתבצע כריתה של הבלוטה.

תת פעילות בלוטת יותרת התריס

הסבר על המצב: תת פעילות בלוטת יותרת התריס הינו מצב רפואי בקרב אנשים שגופם מפריש רמות נמוכות באופן חריג של הורמון ה- PTH, או שאינו מופרש בכלל, והוא אחראי על וויסות רמות הסידן והזרחן בגוף.

תסמינים: לחולים אלו רמות סידן נמוכות בדם, דבר המתבטא בחוסר תחושה, עקצוצים, הפרעות עצביות כגון עוויתות של השרירים, פרכוסים, התכווצויות, שיבושים בקצב הלב, עייפות, חולשה, הפרעות נשימה ואף נזק לכליות.

סיבות: המחלה נגרמת לאחר שהבלוטה יוצאת מכלל שימוש, דבר המתרחש לרוב כתוצאה מהסרת הבלוטה בניתוח, פגיעה בבלוטה בזמן ניתוח צוואר ולעיתים רחוקות כתוצאה ממחלות אוטואימוניות או מולדות.

טיפול: הטיפול הסטנדרטי כולל נטילת כדורי סידן, לעיתים במינונים גבוהים, ויטמין D ומגנזיום. עבור חולים שטיפול זה אינו יעיל עומדת אפשרות טיפולית חדשה המספקת את ההורמון החסרPTH בהזרקה עצמית פעם אחת ביום.