סובלים מעייפות? מתקשים להירדם?

כיצד ניתן לזהות אם אני סובל מנדודי שינה?

הסימפטומים לנדודי שינה הם קשיי הירדמות, יקיצות מרובות, יקיצת בוקר מוקדמת ותחושה כללית של שינה בלתי מרעננת ושל עייפות במשך היום. כלל האצבע הוא בחינת ההרגשה העצמית ותחושת העייפות במהלך היום לאחר שינה של מעל 7 שעות במשך 3-4 לילות ברצף. אדם שישן כמות שעות כזו באופן תקין ואיכותי, אמור לחוש תחושת רעננות וחיוניות במהלך היום.

מהם הגורמים העיקריים לנדודי שינה?

לנדודי שינה מספר גורמים אפשריים: בעיות רפואיות שונות כגון בעיות בפעילות בלוטת התריס, מחלות דלקתיות כרוניות וכמובן מחלות ממאירות וכאבים כרוניים, הסובלים מתופעות אלה יסבלו מעייפות במהלך היום גם אם ישנו מספיק זמן. גורם נוסף הינו דום נשימה בשינה ששכיחותו עולה בקרב הסובלים מעודף משקל. חוסר היגיינת שינה הינו גורם נוסף הפוגע בהכנת הגוף לשינה, כולל פעילות גופנית שרבים מאיתנו מבצעים סמוך למועד השינה בגלל חוסר זמן, שתיית קפאין ושינה בסביבה מוארת או רועשת. מתח נפשי דאגות וטרדות גם הם קשורים באופן הדוק עם נדודי שינה.

גורם נוסף, שהוא שכיח מאוד בגילאים מבוגרים, הוא בעיות בהפרשת המלטונין. הורמון המלטונין המופרש מבלוטת האצטרובל במח עם רדת החשיכה והוא האחראי לתחושת העייפות וההרדמות. החל מגיל 50 רמת המלטונין קטנה, דבר המוביל לעלייה בשכיחות קשיי ההירדמות ונדודי השינה. מעבר לכך, מתח, לחץ נפשי ומחשבות טורדניות העלולות להחמיר עם הגיל גורמים אף הם לבעיות שינה.

כיצד באפשרותי לדעת מה מהות הבעיה?

במידה וסובלים מבעיות בריאותיות כלשהן מומלץ להיוועץ ברופא המטפל בדבר ההשלכות על איכות השינה והרעננות. בבעיות שמקורן בדום נשימה ניתן להבחין לפי נחירות בלילה ועייפות ביום. חשוב לציין, כי לא כל בעיית נחירות מעידה על דום נשימה. מומלץ לבחון אם ישנה תחושת עייפות במהלך היום כאשר כל שאר גורמי ההיגיינה ומשך השינה מוקפדים. בעיות בהיגיינת השינה אפשר לזהות באמצעות בחינת אורח החיים וסביבת השינה. אם לאחר שינה מספקת והקפדה על היגיינת שינה נאותה עדיין סובלים מסימפטומים של הפרעות שינה, ייתכן כי ישנה בעיה בהפרשת המלטונין או בעיית שינה על רקע מתח ולחץ נפשי.

מהו אופן הטיפול בבעיות שינה?

בראש ובראשונה שמירה על היגיינת שינה. לגוף אין מפסק שעם כיבויו נכנסים למצב שינה, לכן נדרשת הכנה של הגוף לשינה החל מהמישור הפיזי: הימנעות מפעילות ספורטיבית סמוך לשינה (רצוי מאוד לבצעה 4-5 שעות טרם השינה), הימנעות מצריכת קפאין ומחשיפה לתאורה חזקה בשעות שלפני השינה, ועד המישור הפסיכולוגי: התגברות על לחצי היום-יום באמצעות עיסוק/פעילות מרגיעה, שיחה, נשימות עמוקות וכו'. כמובן שהיגיינת שינה כוללת גם את ההקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה, והימנעות משינה במשך היום.

מעבר לכך, אופן הטיפול משתנה בהתאם למקור הבעיה. בעיות שינה הנגרמות ממחלות שונות, משימוש בתרופות שונות או מדום נשימה מחייבות לעיתים טיפול ומעקב במעבדת שינה. בעיות בהפרשת המלטונין ניתנות לטיפול באמצעות תרופה בשם סירקדין (פיתוח ישראלי). תרופה זו, שונה מתרופות השינה האחרות ומבוססת על מלטונין בשחרור מושהה. התרופה מסדירה, לאחר כחודש עד חודשיים את הפרשת המלטונין ומאפשרת שינה טבעית ואיכותית. בהפרעות שונות בתזמון השינה הנובעות מבעיות בשעון הביולוגי כתוצאה ממעבר בין אזורי זמן, עבודה במשמרות וכו' ניתן לטפל באמצעות נטילת מלטונין רגיל.

האם התרופות השונות ממכרות?

לתרופות השינה הישנות מדורות קודמים יש אפקט התרגלות הגורם לצורך בהעלאת מינון על מנת לשמור על אפקטיביות. לתרופות השינה מהדור החדש פוטנציאל התמכרות והתרגלות נמוך יותר משמעותית, לכן הן נחשבות בטוחות יותר לשימוש. עם זאת, בעוד בעבר היה פחד משימוש בתרופות שינה והתייחסות אליהן כאל "מותרות", הרי שלאחרונה הרפואה גורסת כי תפקידי השינה חשובים מאוד ובעת הצורך מצדיקים שימוש בתרופות שינה.

מה אפשר לעשות אם אני לא נרדם כתוצאה מלחץ ומחשבות מטרידות?

בראש ובראשונה מומלץ להירגע לפני השינה ולנסות להימנע ממחשבות שונות ע"י הפסקת העיסוק בנושאים מטרידים, זה הזמן להניח לסמארטפון ולטלוויזיה. במידה והמחשבות ממשיכות להטריד הטיפול האפשרי הוא בתרופות שינה מהדור החדש. חשוב לזכור כי במקרים רבים חוסר שינה נובע משילוב של גורמים כך שניתן לשלב בין הטיפולים או להתחיל טיפול במלטונין בשחרור מושהה ולשלב במידת הצורך תרופת שינה מהדור החדש, במינון מופחת לפרק זמן מסוים בטיפול.