יתרונות וחסרונות של ניתוחי מעקף קיבה

מספר מחקרים טענו בעבר שמעקף ארוך יותר עלול להפחית את יכולתו של הגוף לספוג סוכרים ושומנים מסוימים. "ישנו דיון מתמשך לגבי השאלה אם המעקף הארוך יותר מאפשר למטופלים ירידה גדולה יותר במשקל", מסביר ד"ר מרקוס מילר מהמחלקה לכירורגיה בטנית והשתלות. לכן, החליטו החוקרים להשוות את מידת יעילותן של שתי הטכניקות.

במחקר, שארך 4 שנים, השתתפו 50 מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי, מחציתם עברו ניתוח מעקף קיבה פרוקסימלי (עם לולאת מעי קצרה) ומחציתם מעקף קיבה דיסטלי ( עם לולאת מעי ארוכה). אורך המעי אצל קבוצת הניתוח הפרוקסימלי היה 150 ס"מ ואצל הקבוצה הדיסטלית בין 200 ו-400 ס"מ עם נתיב משותף שאורכו 100-150 ס"מ. 40 מתוכם היו נשים, בממוצע גילאים של 38 ובמשקל ממוצע של 126 ק"ג.

ממוצע ה-BMI של הנבדקים היה 45.9 בקבוצה הפרוקסימלית ו-45.8 בקבוצה הדיסטלית. כולם סבלו מהשמנת יתר במשך למעלה מחמש שנים וניסו לרדת במשקל בשיטות קונבנציונליות במשך שנתיים לפחות, ללא הצלחה.

אלה הם הממצאים העיקריים, לאחר 4 שנות מחקר:

• ה-BMI ירד מ-45.9 ל-31.7 בקבוצה הפרוקסימלית (31%) ומ-45.8 ל-33.1 בקבוצה הדיסטלית (28%).
• זמן הניתוח הממוצע היה ארוך משמעותית בקרב הקבוצה הדיסטלית לעומת הפרוקסימלית (242 דקות לעומת 170 דקות) והמטופלים הדיסטליים נשארו באישפוז זמן רב יותר (9 ימים לעומת 8 ימים).
• במשך 4 שנות המעקב לאחר הניתוח דווח על 29 סיבוכים ב-11 מטופלים מהקבוצה הפרוקסימלית ו-16 מטופלים מהקבוצה הדיסטלית. היה צורך ב-12 ניתוחים חוזרים – 4 בקבוצה הפרוקסימלית ו-8 בדיסטלית. שני מטופלים, אחד מכל קבוצה, עברו שני ניתוחים חוזרים בשל סיבוכים בשלבים מוקדמים ומאוחרים.
• 16 מקרים של סיבוכים בשלבים מוקדמים דווחו ב-30 הימים הראשונים שלאחר הניתוח, 8 בכל קבוצה; 8 מהם היו זיהומים של פצע הניתוח, שני מקרים של בקע פנימי, שתי היצרויות בהשקה ושני מקרים של תסחיף ריאתי. כמו כן נצפה מקרה אחד של דימום בקו הסיכות ואבצס תוך-בטני אחד. נדרשו שלושה ניתוחים חוזרים ושתי הרחבות אנדוסקופיות של ההשקה.
• 13 מקרים של סיבוכים בשלבים מאוחרים יותר דווחו 48 חודשים לאחר הניתוח, ביניהם 7מקרים של בקע פנימי ו-3 מקרים של היצרות בהשקה. היו גם מקרה אחד של כיב בהשקה, מקרה אחד של גוף זר (חלק מהנקז) ומקרה אחד של תת-תזונה חמורה. נדרשו 9 ניתוחים חוזרים, ו-3 הרחבות אנדוסקופיות.
• בעוד שלפני הניתוח 29 מטופלים סבלו מלחץ דם גבוה, שנתיים לאחר הניתוח מספרם ירד ל-7 מטופלים (מ-14 ל-2 בלבד בקבוצה הפרוקסימלית ומ-15 ל-5 בקבוצה הדיסטלית).
• מקרי הסוכרת ירדו מ-19 מטופלים ל-2 (מ-10 ל-2 בקבוצה הפרוקסימלית ומ-9 ל-0 בקבוצה הדיסטלית).
• מספר המטופלים עם דיסליפידמיה – ריכוזים חריגים של שומנים או ליפופרוטאינים בדם – ירד מ-39 ל-9 (מ-20 ל-4 בקבוצה הפרוקסימלית ומ-19 ל-5 בקבוצה הדיסטלית).

מהמחקר עולה, אם כן, כי לניתוח מעקף הקיבה יתרונות רבים. לא זו בלבד שהניתוח סייע למטופלים לרדת במשקל, אלא שמספר המטופלים הסובלים מלחץ דם גבוה ירד ב-76%, שיעור חולי הסוכרת ירד ב-90% ושיעור מקרי הדיסליפדמיה – ריכוזים חריגים של שומנים או ליפופרוטאינים בדם – ירד ב-77%.

עם זאת, דווח על 29 סיבוכים אצל 27 מטופלים, כולל זיהומים קטנים של פצעי הניתוח והיצרות של ההשקה, ו-10 מטופלים נאלצו לעבור ניתוח חוזר, ארבע שנים לאחר הניתוח הראשון.

"במסגרת המחקר גילינו שהן ניתוחים פרוקסימליים והן דיסטליים הם בטוחים, ללא מקרי מוות", אומר ד"ר מילר. "לא היו הבדלים סטטיסטיים מהותיים בין שתי שיטות הניתוח מבחינת הירידה במשקל או הפחתת הבעיות הבריאותיות, כגון יתר לחץ דם וסוכרת", הוא מוסיף.

"עם זאת, חששנו מאוד לגבי אחד המטופלים שעבר ניתוח דיסטלי וסבל מתת-תזונה חמורה של חלבונים, כי אנשים עם תת-תזונה סובלים יותר מסיבוכים לאחר הניתוח", מדגיש ד"ר מילר. לכן בוצע בו ניתוח נוסף כדי להמיר את המעקף הדיסטלי לפרוקסימלי.

כתוצאה ממחקר זה הפך ניתוח מעקף קיבה פרוקסימלי ניתוח הבחירה אצל החוקרים, כטיפול בהשמנת יתר חולנית, וזאת משום שלמעקף קיבה דיסטלי אין יתרונות משמעותיים והוא מלווה במספר בעיות שעיקרן תת תזונה של חלבונים.

הירידה במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה נגרמת כפי הנראה בעיקר עקב הגבלת כמויות המזון וכן בהשפעת השינויים ההורמונליים הנגרמים בעקבות הניתוח, מציינת ד"ר אסנת רזיאל.