טיפול בחרדה – באדיבות מיינד קליניק – מרכז לטיפולים מתקדמים בדיכאון, חרדה, מניה דפרסיה והתמכרויות

קצר בזמן? הנה סיכום מקוצר:

הפרעות חרדה מטופלות ע"י מגוון רחב של אנשי מקצוע ויועצים, הכוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ואחיות פסיכיאטריות

רוב האנשים הסובלים מהפרעות חרדה יכולים להיעזר בטיפול. למרות שהתוצאות שונות מאדם לאדם, נראה כי כ-80% מאלה שנכנסים לתוכניות טיפול בחרדה מדווחים על שיפור משמעותי ועל יכולת לשלוט בחרדה שלהם בעקבות הטיפול. הפרעות חרדה מטופלות ע"י מגוון רחב של אנשי מקצוע ויועצים, הכוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ואחיות פסיכיאטריות. גם רופאי משפחה יכולים להתאים טיפול ראשוני, ולהפנות את הפציינטים הסובלים מהפרעות החרדה להמשך טיפול. שיטות טיפול יעילות ביותר הן טיפול בשיחות וטיפול תרופתי. יש להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי, אך ככלל קיימות מספר גישות סטנדרטיות. באופן כללי, המטפלים נוהגים לשלב בין מספר הגישות העיקריות המפורטות להלן, ואין גישה נכונה יחידה.

טיפול תרופתי בחרדה

תרופות בדרך-כלל יעילות בטיפול בהפרעות חרדה, ואפשר לקחתן בשילוב עם טיפולים אחרים. התרופות יעילות בהקלת התסמינים הבסיסיים של הפרעות חרדה. אנשים שאצלם רק מצבים צפויים אחדים מעוררים חרדה יכולים להיעזר בנטילת תרופה כשעה לפני האירוע. לאנשים עם חרדה יותר חדירה, או פחות צפויה, מומלץ לקחת את התרופה באופן סדיר מדי יום.

רובנו נוטלים באופן שגרתי תרופות לטיפול במחלות ובהפרעות גופניות. במקרה של שיעול או הצטננות, אנו רצים לבית המרקחת ודואגים למלאי של תרופות להקלה על נזלת, טבליות לגרון, ותרסיס לאף. כאשר מופיע כאב ראש, אנו נוטלים אקמול מבלי לחשוב פעמיים. עם זאת, אנשים רבים אינם מכירים בכך שלרוב הפרעות החרדה יש מרכיב ביולוגי-כימי כלשהו, שבדרך כלל מגיב לטיפול תרופתי. לכן, תרופה, הנלקחת תחת פיקוח רופא, יכולה להיות בעלת ערך רב בהתגברות על הפרעת פאניקה, פוביות והפרעות חרדה אחרות, כגון הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת חרדה כללית, והפרעה פוסט-טראומתית. אם ממלאים אחר הוראות הרופא, הסיכויים לתופעות לוואי פוחתים, בייחוד כאשר משתמשים בתרופות החדישות הקיימות כיום. הטיפול התרופתי יכול להינתן לתקופה קצרה או ארוכה בהתאם לנדרש.

תרופות רבות ושונות הוכחו כיעילות בטיפול בהפרעות חרדה. מציאת התרופה הנכונה במינון המתאים עבור כל מטופל דורשת ידע וניסיון רפואי. איבחון מדוייק של ההפרעה יצמצם את טווח התרופות המתאימות. הרופא יעשה את הבחירה הסופית על סמך ניסיונו האישי, ידע שמתפרסם במחקרים, וטיפולים קודמים שעבר המטופל. יש לציין כי תרופות רבות יעילות הן לטיפול בדיכאון והן לטיפול בחרדה. זאת, משום שהמנגנונים הכימיים במוח שניצבים בבסיס שני המצבים הם דומים. רוב התרופות המשמשות לטיפול בחרדה תוארו בהרחבה בפרק בנושא הטיפול התרופתי בדיכאון, לכן בחלק זה נתייחס בקצרה לשימושיהן בטיפול בחרדה.

אילו תרופות נמצאות בשימוש לטיפול בהפרעות חרדה?
הרשימה כוללת תרופות הניתנות לטיפול בהפרעות חרדה והמסווגות לקבוצות אחדות לפי תכונותיהן הכימיות.
בוספירון SORBON-BUSPIROL
תרופה שעובדת במערכת סרוטונרגית שהוכחה את עצמה כיעלה בטיפול בהפרעת חרדה מופשטת בלבד. תופעות לוואי הידועות הן הגברת חרדה ותופעות פיזיולוגיות וגופניות בשימוש בהתחלה. הבוספירון מעכב את הקולטנים הפרה-סינפטיים של התא הסרוטונרגי, וכך מגביר את הפרשת הסרוטונין.
בנזודיאזפינים
מרבית הבנזודיאזפינים יעילים כנגד הפרעות חרדה. חלק מהתרופות בקבוצה זו ניתנות גם לטיפול בהפרעת אימה ופוביה חברתית. בנזודיאזפינים הם תרופות הפועלות במהירות יחסית. תופעת הלוואי העיקרית שלהם היא נמנום, אך יש להם גם פוטנציאל לתלות. התלות בתרופות אלו מופיעה כאשר האדם צורך בכל פעם כמויות גדולות יותר של התרופה. מטופלים הלוקחים בנזודיאזפינים עלולים לחוות חזרה של הסימפטומים של החרדה עם הפסקת לקיחת התרופה. כמו כן הם עלולים לחוות סמני נסיגה (withdrawal symptoms) זמניים. דוגמאות לתרופות בנזודיאזפיניות הן CLONEX, XANAX, LORIVAN, ASSIVAL, PROLOL, DERALIN ועוד.
חוסמי בטא
תרופות אלו ניתנות בעיקר כדי להפחית תסמיני חרדה מסוימים כגון הזעה ורעד, וכדי לשלוט בחרדה במצבים פומביים. לרוב הם נרשמים עבור מטופלים הסובלים מפוביה חברתית. חוסמי בטא משמשים להורדת לחץ הדם והאטת קצב הלב .
טריציקלים (TCA)
תרופות אלו משמשות לטיפול בדיכאון, אך חלקן יעילות גם בחסימת התקפי אימה. רוב הטריציקלים גם מפחיתים תסמינים של תסמונת פוסט-טראומטית. לרוב הטריציקלים דרושים 2-3 שבועות להשגת תגובה. יש שמרגישים שתופעת הלוואי המטרידה ביותר שלהם היא עליה במשקל. תופעות לוואי אחרות כוללות נמנום, יובש בפה, סחרחורת והפרעה בתפקוד המיני.
מעכבי מונו אמין אוקסידאז (MAO)
תרופות אלו ניתנות לטיפול בהפרעת פאניקה, פוביה חברתית, הפרעה פוסט-טראומטית וחרדה מפושטת, אך הן דורשות הגבלות תזונתיות, ויש רופאים המעדיפים לנסות תחילה טיפולים אחרים. כפי שציינו קודם, כל מי שנוטל מעכב MAO צריך להימנע משימוש בתרופות מסוימות, מיין ובירה, ממזון כגון גבינות צהובות ומעושנות, ממזון מקופסאות שימורים, וממזון מעושן.
מעכבי קליטה מחדש של סרוטונין (SSRI)
אלו תרופות היעילות גם בטיפול בהפרעות חרדה. באופן מסורתי הן ניתנות לטיפול בדיכאון, אך הבטיחות והנוחות של ה – SSRI הפכו אותם לתרופות נפוצות ביותר לטיפול בחרדה. תופעות הלוואי בדרך כלל פחותות ונוטות להיעלם במשך הזמן. חלק מתופעות הלוואי המדווחות הן אי תפקוד מיני, בעיקר קושי בשפיכה, ועלייה במשקל בטווח הארוך של הטיפול.
תרופות חדשות
בימים אלה נבדקות תרופות חדשות לטיפול בחרדה מפושטת כמו תרופות המעכבות בו-זמנית לקיחת סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI). תרופות אלו ניתנות כיום בעיקר לטיפול בדיכאון, והן בטוחות ונוחות כמו ה SSRI. ההבדל בין ה SNRI ל-SSRI הנו פעילות ה- SNRI על מרכיב כימי נוסף במוח (נוראפינפרין). תופעת לוואי שכיחה היא בחילה שנוטה להיעלם כעבור זמן קצר.
שלבים "בעייתים" בנטילת תרופות נוגדות-חרדה
תרופות מסוימות אין ליטול בו זמנית, ועל הרופא למנוע תגובות בין-תרופתיות לא רצויות. אולם, הרופא זקוק לשיתוף פעולה של המטופל לשם כך. המטופל חייב להיות יסודי ועניני כאשר הרופא שואל לגבי הרגלי אכילה, רקע רפואי, ותרופות אחרות שהמטופל נוטל. לדוגמא, סוג תרופה שנקרא חוסמי-בטא (beta-blocker) ניתן לעיתים קרובות להקלה על החרדה הקשורה עם פוביה חברתית. אך, חוסמי בטא נוטים להוריד לחץ דם. מטופל שכבר נוטל תרופה להקלה על לחץ דם גבוה עלול לחוש ירידה חדה מדי אם רושמים לו גם חוסם בטא להפחתת חרדה. תרופות אחרות, כמו מעכבי MAO שניתנות לטיפול במגוון הפרעות חרדה, עלולות להיות מסוכנות כאשר ניטלות יחד עם אלכוהול, מרכיבי מזון מסוימים, או תרופות אחרות. על הרופא להיות בטוח שהמטופל יכול לקיים הגבלות על צריכת מזון או אלכוהול לפני רישום תרופות אלה. חלק מהאנשים שוכחים לדווח לרופא על שימוש בתרופות טבעיות או תוספי מזון. בתרופות הטבעיות ישנם מרכיבים בעיתיים, שעלולים לגרום להחמרה במצב, או עלולים לעכב את יעילותו של טיפול תרופתי נוגד חרדה. ניסיון אישי ומשפחתי קודם בשימוש בתרופות עשוי אף הוא לשמש מידע בעל ערך. אם המטופל טופל בהצלחה בתרופה מסוימת בעבר, תרופה זו או אחרת עם תכונות דומות, עשויות להיות עדיפות על תרופה שלא נוסתה. כמו כן, רופא יעדיף להימנע מלרשום תרופה שבעבר לא הצליחה או עוררה תגובה שלילית אצל המטופל. מרבית האנשים יכולים לקחת תרופות למניעת הפרעות חרדה ללא קושי, אך לפעמים ישנן תופעות לוואי והן משתנות עם התרופה. תופעות לוואי יכולות לנוע מהפרעות מינוריות כגון יובש בפה או עייפות עד לתופעות בעייתיות יותר כגון הפרעת קצב לב. למרבה המזל, מרבית תופעות הלוואי נעלמות בשבועות הראשונים של הטיפול. אם תופעת הלוואי מתמשכת או אם התופעה מפריעה לפעילות הרגילה, מטופל יכול לבקש מהרופא לשנות את המינון או לנסות תרופה אחרת.
משך הטיפול התרופתי
אורכו של הטיפול התרופתי משתנה מאדם לאדם ותלוי בחומרת ההפרעה. טיפול תרופתי בדרך כלל נמשך חודשים אחדים, אך יש מטופלים הזקוקים רק לתקופת טיפול קצרה. אחרים נזקקים לתרופות לשנה או יותר. טיפול תרופתי בדרך כלל כולל לוח זמנים של מנות קבועות, אבל במקרים של חרדה קלה או לא תכופה, או כאשר התקפי חרדה ניתנים לצפייה מראש, שימוש תרופתי מדי פעם יותר יעיל. מטופלים עם פוביות חברתיות לעתים נוטלים תרופות לפני פעילות פומבית, כגון נאום, שידוע כמעורר חרדה. חשוב לזכור כי יעילות התרופות השונות לטיפול בחרדה משתנה מאדם לאדם. אין לסטות מהמינון הנקבע אלא אם התקבלה המלצת הרופא.

פופולריים:

טיפולים פסיכולוגיים בחרדה

טיפול בחרדה -השיטות הטיפוליות הפסיכולוגיות היעילות ביותר לטיפול בחרדה הן טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וביופידבק. בשיטת הטיפול ההתנהגותי המטופל לומד לפתח את המיומנות להפחתת החרדה, ולומד דרכים חדשות להבעת רגשותיו. שיטות הרפיה ותרגילי נשימה אופייניות לטיפול התנהגותי. בטיפול התנהגותי יש חלק חשיפתי שבו חולים נחשפים באופן הדרגתי למצבים המאיימים עליהם, ולומדים להתמודד עמם. שיטה התנהגותית משולבת לעיתים קרובות עם טיפול קוגניטיבי שמטרתו לשנות את הדרך בה אנשים רואים את עצמם ופחדיהם. למשל במקום לחשוב "אני מפוחד ואני עלול להיכנס להתקף אימה", מעודדים את הבן אדם להעריך את המצב בצורה חיובית יותר, ואולי לחשוב "אני מפוחד ולחוץ אך איני נמצא בסכנה". כך מטופל לומד למקד את תחושותיו ולהפריד בין מציאות ולא מציאות. שיטה אחרת נקראת טיפול בביופידבק. בטיפול, המטופל יושב מול מחשב ומחובר למדדי לחץ דם, דופק ומדד למתחים. המטופל לומד טכניקות להרגעה גופנית, ורואה את התוצאות במסך שנמצא מולו. בשיטה זו משתמשים במכשור אלקטרוני ממוחשב הקולט את השינויים המתרחשים בגוף המטופל ומציג לו אותם חזרה באופן מיידי ומדויק. בבסיס השיטה ההנחה שמתח שמצטבר בגוף האדם משפיע על המצב הפיזיולוגי והנפשי של האדם. המטופל לומד לשלוט יותר טוב על זרימת הדם בכלי הדם, על פעילות המעי, על המתח בו הוא שרוי, ועל הריכוז והלמידה. המטופל לומד לשלוט על תפקודי גוף שהם בעצם מחוץ למודעות הרגילה. בנוסף לטיפולים שהוצגו, טיפול בקבוצת תמיכה פסיכולוגית יכול להיות משמעותי עבור מטופלים, כתחושה של תמיכה וחיזוק בידיעה שהם אינם לבד. מעבר לכך גם טיפולים פסיכולוגיים דינמיים או אנליטיים קצרי מועד וארוכי טווח הוכיחו את יעילותם בטיפול בחרדות בחלק מהמטופלים