מה זאת חרדה? – באדיבות מיינד קליניק – מרכז לטיפולים מתקדמים בדיכאון, חרדה, מניה דפרסיה והתמכרויות

חרדה היא בעלת שני רכיבים מרכזיים: א) מודעות לתחושות הפיזיולוגיות (למשל דפיקות לב, יובש בפה, הזעה) ו- ב) מודעות לעובדה שהאדם עצבני, מתוח ולחוץ. לא תמיד האדם מודע לשני המרכיבים גם יחד. מטופלים מסויימים יכולים להדגיש את הצד הפיזיולוגי בעוד אחרים יסבלו בעיקר מהרכיב השני, זאת על פי מבנה האישיות וההגנות של כל אדם ואדם. חרדה יכולה להיות מלווה גם בקשיי ריכוז, יכולת ירודה ללמוד, תפקוד ירוד ובמקרים קיצוניים אף במצבים קשים כגון פחד קשה ממוות או משגעון (תחושת התפרקות), בלבול, תחושת מציאות שונה, בוחן מציאות פגום.

דוגמאות לחרדה נורמאלית הינן: תינוק שנפרד מהוריו, ילד ביומו הראשון בבית הספר, מתבגר בפגישה הראשונה שלו עם בחורה, מבוגרים החושבים על המוות שלהם או על ההזדקנות שלהם, או חוויה של התמודדות עם מחלה קשה. חרדה שכיחה בתקופות של גדילה, שינוי, ומול התנסויות לא מוכרות. כאמור, חרדה הנה תופעה נפוצה למדי והיא תסמין שכיח בהפרעות נפשיות רבות, שלא שייכות כולן לקבוצת הפרעות החרדה. יש להבדיל בין החרדה כסימפטום, המצויה בכל הטווח הרחב של ההפרעות הנפשיות (כגון: סכיזופרניה, דכאון, היפוכונדריה, הפרעות אישיות, ועוד) לבין החרדה כתסמונת כללית של הפרעת חרדה. בהפרעות החרדה, החרדה יכולה להופיע בצורה חריפה כהתקפי חרדה (פאניקה, התקף אימה), בצורה כרונית כמתח מתמשך וצפייה לאסון מתקרב (הפרעת חרדה מפושטת), או בצורה מעורבת של שני הצורות הנ"ל עם התקפי חרדה חריפים וחרדה מסוימת גם בין ההתקפים (הפרעת חרדה כוללת).

הפרעות החרדה השונות

המהנדס שחשש לדבר

רוני, מהנדס מחשבים במקצועו, מוכשר, מוצלח ומנהל פרויקטים בכל העולם, מספר שבמקום עבודתו הוא אף פעם לא הצליח להציג פרויקט בצורה שוטפת וברורה. בעבר, הוא זוכר את עצמו כילד הביישן של הכיתה. למרות שידע את התשובות לא ענה לשאלות בכיתה, ובמבחנים בעל פה קיבל את הציונים הכי נמוכים. לדבריו, הוא היה התלמיד הכי שקט בכיתתו, ולמרות שהיו לו חברים מעטים, הוא אף פעם הוא לא יצר קשר עם מישהו חדש. הוא מסביר את המצב בכך, שבכל פעם שהוא מנסה להתחיל שיחה עם מישהו, הוא מיד חש בדפיקות לב, אי שקט, רעד בקולו. הוא חש שהוא לא מסוגל להישיר מבט אל מי שיושב מולו, ומרוב פחד ובלבול לא מסוגל לבטא את עצמו. לדבריו אשתו התחילה עמו, ואם לא הייתה יוזמת הוא בחיים לא היה מעיז לפנות אליה. במשך השנים רוני התרגל והתמכר לכדורי הרגעה, עד שהוא לא היה מסוגל לפתוח את היום בלי לקחת כדור, אפילו בימי חופשה מעבודתו. בתקופות של לחץ בעבודה או בבית הוא היה מתפקד רק אם נטל כמויות גדולות מאד של כדורי הרגעה. רק אחרי שרופא המשפחה שלו איתר את ההתמכרות הממושכת שלו לכדורים, הוא הופנה לטיפול במרפאת חרדה.