כיצד מתמודדים עם סרבני האכילה הקטנים

4.31 דקות קריאה

"זהו, אני מרימה ידיים", הזדעקה חברתי הקרובה באחת משיחות הטלפון השבועיות שלנו. "הבן שלי לא אוכל כלום", היא המשיכה לספר בקול בוכים. "האחות בטיפת החלב אמרה שהוא כבר צריך להתחיל לאכול מוצקים, אבל אוהד לא מוכן להתקרב למרק עוף, וגם על פירות וירקות ממש אין מה לדבר. ניסיתי כבר הכול. המטבח מלוכלך ואני מרגישה כמו אחרי מלחמת עולם, אבל הוא בשלו – הפה סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא. בסוף נכנעתי ונתתי לו חלב. הרי אני לא יכולה להשאיר אותו רעב, נכון?".

הורים רבים נאלצים להתמודד בשנים הראשונות לחיי הילד עם תופעות של סרבנות אכילה. אצל חלקם ההתמודדות מתחילה בשלב מוקדם מאוד, ממש אחרי הלידה, ואצל אחרים בגיל שנה- שלוש, כשהקטנים מתחילים את מלחמת העצמאות שלהם. מה בכל זאת ניתן לעשות? כיצד נקפיד על כך שהפעוט יאכל את כל אבות המזון הרצויים וגדילתו לא תיפגע, ומצד שני נמנע מלהפוך את שולחן האוכל לזירת קרב של ממש? כדי להפחית את מידת הלחץ והחרדה שלנו, ביקשנו ממומחים בתחום להסביר לנו ממה נובעות הפרעות אכילה בתחילת הדרך ואיך אפשר להתמודד איתן.

פופולריים:

טווח התזונה הנורמלי
"החל מגיל שנה יש לחשוף את התינוק למגוון גדול ככל האפשר של מזונות חדשים, מרקמים וטעמים, כיוון שבשלב זה הוא כבר יכול לאכול מתפריט המשפחה", מסבירה לימור טל-פוני, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת תינוקות ב"מכבי שירותי בריאות". "על הארוחות להכיל חלבון, פחמימה וירק. אם אחד המרכיבים חסר, הרי שהארוחה אינה מאוזנת".

מבחר המזונות בכל קבוצת מזון הוא רב, כך שכל הורה יוכל למצוא את אותם מאכלים שיקסמו לילדו:
פחמימות – פסטה, אורז, דגנים, פתיתים, תפוחי אדמה ועוד.
חלבונים – בשר עוף, הודו, בקר, דגים, ביצים, קטניות, מוצרי חלב.
פירות וירקות – חשוב להקפיד שהילד יאכל בכל יום חמש מנות של פירות וירקות בצבעים שונים – טריים או מבושלים.

חשוב להקפיד שהילד יאכל בכל יום חמש מנות של פירות וירקות
תינוקות בריאים נולדים עם מנגנון רעב ושובע מפותח. כיוון שכך, הם יודעים מתי הם רעבים ומתי הם שבעים. הפרעת אכילה מתפתחת ברוב המקרים כתוצאה מגורמים הקשורים באם, בתינוק או בסביבה.
האוכל – החוליה המקשרת
"האינטראקציה העיקרית של התינוק עם סביבתו לאחר הלידה ובחודשים הראשונים לחייו סובבת סביב נושא האוכל", מסבירה ד"ר מירי קרן, פסיכיאטרית ילדים ממרכז "שניידר" לילדים ומבית החולים "גהה", מקבוצת שירותי בריאות "כללית". "לנושא האכילה יש הן משמעות פיזיולוגית והן משמעות פסיכולוגית. התזונה משפיעה על יחסי הגומלין של התינוק עם הוריו וכן על התפתחותו הפיזית והנפשית התקינה. חשוב להבין, כי כבר בשלב מוקדם האוכל מהווה חולייה עיקרית, שבאמצעותה יכול התינוק לבטא את אי שביעות רצונו מסיטואציות שונות בחיי היומיום. על כן חשוב שההורים יהיו מודעים לנושא ויבינו כי גם בגיל קטן יכולות להתפתח בעיות אכילה שונות.
"אם ההורים מתעסקים רק בנושא האוכל, חושבים כל הזמן מה יקרה בארוחה הבאה, איך הילד יאכל ומה יקרה אם הוא לא יסיים את כל המנה – יכולה להתפתח הפרעת אכילה חמורה. כאשר ההורה מוטרד ונעשה לחוץ ככל שזמן הארוחה הולך ומתקרב, התינוק יחוש זאת ויגיב בהתאם. חשוב לציין שההפרעה נחשבת לסימפטום של הבעיה ולא לבעיה עצמה. לכן, כאשר רוצים למצוא פתרון, צריך לחפש את הסיבות האמיתיות, ואז לדאוג שהן יטופלו כהלכה".

הפרעת אכילה מוגדרת כקושי שנמשך כמה חודשים סביב נושא האכילה, מסבירה טל-פוני. בבואנו לבדוק אם קיימת הפרעת אכילה כלשהי, עלינו להתייחס גם לגורמים כגון גיל הילד ומה מצופה ממנו בשלב זה מבחינת הבשלות ההתפתחותית. לדוגמה, ילד בן שנתיים שעדיין אוכל מזון טחון בלבד ואינו מוכן לטעום מזון מוצק כמצופה ממנו בגיל זה. דוגמה נוספת היא ילד שמסרב לאכול קבוצות מזון מסוימות, כמו בשר ירקות או פירות. ידוע כי סביב גיל שנתיים ועד גיל 4 קיימת בררנות גדולה של פעוטות, והם מתייחסים בחשדנות כלפי מזונות חדשים או משנים את ההעדפות שלהם. על אף שזהו שלב חשוב מאוד בהתפתחות, אם הילד הופך להיות בררן מדי, עד כדי כך שנשאר מספר מצומצם של מזונות בתפריט – מומלץ לפנות לאיש מקצוע לשם בירור.
חשוב להדגיש, כי קיים הבדל בין הפרעות המוגדרות כהפרעות אכילה לבין בעיות וקשיים יומיומיים בנושא האכלה ואכילה של התינוק", מבהירה ד"ר קרן. "חשד לקיומה של הפרעת אכילה מתעורר, כאשר מצד אחד מדובר בילד שאינו עולה במשקל ומצד שני נושא האוכל הופך לנושא עיקרי הגורם לטרדה רבה להורה ובעקבותיו גם לתינוק. לפני שמתחילים לטפל בבעיה, חשוב להבין מהו הרקע שלה וכן מהן האינטראקציות עם הסביבה בזמן האכילה. יש לחפש אצל כל מטופל סיבות רפואיות, רגשיות ואף סיבות המשלבות את שני הגורמים גם יחד.
באמצעות האוכל יכול התינוק לבטא את אי שביעות רצונו מסיטואציות שונות בחיי היומיום
גורמים הקשורים באם
"לעתים קשיים בהאכלת התינוק נובעים מבעיות פיזיולוגיות הקשורות לאם. למשל, פטמה גדולה מדי או פטמה שקועה המקשות על ההנקה והיניקה", מסבירה אריאלה כהן, קלינאית תקשורת התפתחותית של "מכבי שירותי בריאות" ב"מכון להתפתחות הילד" בחולון ובראשון לציון. "במקרים רבים הדבר גורם לתחושת דחייה אצל התינוק ולתחושת תסכול אצל האם".
"לעתים חוסר הרצון של התינוק לינוק עלול להיגרם מטעמו של החלב", אומרת ד"ר אביטל סבג-חורש, מומחית לרפואה טבעית ומנהלת בית הספר לבישול בריא "גורמה" בקמפוס "ברושים" – בית הספר לרפואה משלימה בתל אביב. "עובדה ידועה היא, כי מרכיבי המזון שהאם צורכת משפיעים באופן ישיר על התינוק. לכן מומלץ להימנע מאכילת כמויות גדולות של שום, בצל ותבלינים חריפים כגון קארי וכמון".
"בעיות רבות של סרבנות אכילה נובעות מבעיית תקשורת בין האם לתינוק", מוסיף ד"ר דוד שטייר, ראש המרפאה לבעיות אכילה בגיל הרך ביחידה לאשפוז יום ילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. "פעמים רבות האם אינה יודעת לפענח את האותות של התינוק וחושבת כי בכל פעם שהוא בוכה, משמעות הדבר שהוא רעב. כאשר דפוסי ההאכלה אינם מותאמים – הדבר יכול להתבטא בהפרעת אכילה ואף לגרום לבעיות אכילה חמורות יותר בעתיד".

"אם האם שקועה בדיכאון או סובלת מתחושות כמו כעס, מתיחות ועצבות, עלול הדבר לגרום להזנחה אימהית ואף לחוסר תשומת לב כלפי התינוק", מוסיפה ד"ר קרן. "התינוק בהחלט עלול לחוש כי משהו אינו כשורה בסביבתו הקרובה ולהגיב בחוסר תיאבון ואף בהפסקת אכילה שתוביל לירידה במשקל".

מאמרים אחרונים: