מהי קינזיולוגיה שימושית ומהו טונוס השרירים – דר' פאבל שוורץ

מהו טונוס השרירים?

טונוס השרירים הינו אחד ממצבי תהליך כווץ השרירים (טונוס השרירים הינו עוצמת השרירים לאורך תהליך הכיווץ). מדוע זה נחוץ? מסתבר שיש צורך בזה על מנת לשמור על מצבו הסטטי של המטופל. כאשר המטופל עומד במצב מאונך, הוא אינו עומד בלי תזוזה מכוון שגופו נע באופן מזערי, הוא זז קצת אחורה, קצת קדימה, קצת הצידה. מה שמונע נפילת המטופל זה כיווץ השרירים. בהתאם למתיחתם בזמן נפילת המטופל הם מתכווצים וכך נוצר בהם מתח מסוים, אשר נקרא טונוס היציבה. למה לגוף לנתק את התודעה מתהליך שמירה על טונוס? זה מתבצע במטרה להפנות את המוח לביצועים יותר מתוחכמים : להפעלת ידיים על מנת לבצע תנועות קטנות יותר ועדינות כגון תנועות של שרירי הלשון, לעיסוקים אינטלקטואליים הנוגעים לפועלות זה התפקיד של מבנים תת-קורטיקליים. האם זה טוב? בודאי, מפני שזה פוטר את המוח מהפעלה חוזרת בעכבות כל שריר.האם זה רע? כמובן שרע מפני שבתהליך ויסות הטונוס טאלמוס מסתמך רק על אותות שמגיעים מפריפריה ומאיברים הפנימיים בלי להיכנס לבדיקות וביקורת, ופה טמונה הבעיה הכי גדולה.
אז מה הוא שורש הבעיה? כשבן-אדם חש רעב, נוצר טונוס בשרירים מסוימים ומתעצמים כוחות ומרץ על מנת להשיג את מזונו.אבל תאר לעצמך שיש לך דלקת בקיבה ואז כתגובה לזה הקיבה מנסה להפחית בתנועות.
מה זה להפחית בתנועות? משמע פחות אותות מגיעים למוח והוא מסתמך על זה כמו במקרה עם הפיל וחושב: "אם יש תנועה דלה באיבר – פחות אותות מגיעים לשרירים שקשורים לקיבה ומה היא המשמעות? זה אומר שהשריר נחלש בהדרגה ואינו משתתף בתנועה. אם השריר אינו משתתף בתנועה ואינו עובד אז הוא לא כואב וזה הגרוע מכל.אמנם העבודה חייבת להיעשות. תביט סביבך,תראה כמה אנשים נמצאים במצב של נפילה נעצרת! הם "נופלים" קדימה או אחורה או שהצידה ואינם חשים את ה"נפילה". מדוע הם אינם חשים אותה? מכוון שטונוס השרירים נשלט על-ידי אותות מפריפריה ומהסביבה החיצונית. אם יש מעט אותות אז גם טונוס השרירים הוא נמוך ובכל זאת צריכים למנוע את נפילתו של המטופל. במקרים כאלה שרירים אחרים בגוף נכנסים למצב של עומס יתר,מדוע על מטופלים להיות מודעים לזה? מפני שלעתים קרובות המטופל חש הכאב לא במקום אשר מהווה מקור להפרעה, אלא במקום שכבר עמוס על יתר מידה בעוד הוא מתפקד עבור שרירים אחרים.
תאר לעצמך שבחברה מסוימת יש שניים בין המועסקים שאינם עובדים באפן דומה, אחד מהם לא ממש משקיע בעבודה, רוב הזמן הוא נח והשני עובד עבור שניים, שניהם מקבלים אותה משכורת. מי מהם יתרעם ראשון? בודאי אותו עובד אשר קורס תחת העומס. איזה שריר ידרוש אספקה מהגוף? כמובן אותו שריר אשר מתפקד עבור שריר אחר. כיצד זה התגלה?

אילו מחקרים בוצעו? מה מתרחש בגוף?

ובכן, מטופל מסוים סובל מהפרעות באחד האיברים הפנימיים כמו: כבד, קיבה, מערכת העיכול.תפקודו התקין של האיברים האלה משתבש, פוחת זרם האותות לשרירים המתאימים וכתוצאה מזה השרירים האלה אינם מסוגלים לתת תמיכה נכונה לגופו של המטופל במצב מאונך ואינם יכולים לספק עצמת כיווץ השרירים תוך כדי התנועה וגם לעורר אותם. מה זה אומר? זה אומר ששרירים המיועדים לביצוע תנועה מסוימת אינם מופעלים. לדוגמה: שרירי הירך הישרים הנמצאים על המשטח הקדמי של הירך אחראים על הרמת רגל למעלה. ומה קורה אם הם אינם מותנעים? בכל זאת צריך להרים את הרגל? ואז נכנסים לפועלה שרירי הגוף כדי להרים את הרגל וגם את האגן. אלא ששרירי האגן אינם מיועדים להרמת רגל, הם מיועדים לכיפוף הגוף, להטייתו הצידה. אז המטופל נוטה להתכופף קדימה או הצידה תוך כדי הליכתו.אבל אם המטופל מרים את רגלו על חשבון שרירי הגוף ובאותו זמן מתכופף הצידה אז מצידו הנגדי של הגוף מופעלים שרירים אחרים שמונעים את נפילתו של המטופל ברגע העמדתו על רגל אחת ושרירים האלה גורמים להופעת תסמונת הכאב בהליכה. הרופא בודק את המטופל ורואה שבאמת השרירים באזור השכמות הם מקוצרים, מתוחים וכואבים. ומה הוא עושה? הוא מתחיל לטפל בהם, אבל השרירים הם אינם חולים, אלא חווים עומס מעל למדה. הסיבה היא אינה השרירים האלה,אלא השרירים שמסיבה כלשהיא לא קלטו את האות ממערכת העצבים ולא ביצעו את עבודתם המיועדת. את האות ממערכת העצבים קלטו שרירים אחרים וגם ביצעו אותה במקומם.
הבעיה טמונה בשרירי הירך הישרים אשר אינם מתפקדים כהלכה, גורמים להפעלת שרירים אחרים שאינם מיועדים להרמת הרגל ודורשים לעצמם פיצוי נוסף. בהד ששרירים מקוצרים ומתוחים חווים גירוי יתר, כתוצאה מהעיסוי ומישוש, גירוי עולה בהדרגה ואז בביקור הבאה המטופל מספר לרופא שלאחר העיסוי כאב לו יותר.המסקנה היא שהטיפול לא היה נכון.
צריך לברר למה דפקה שרירי השכמות הם אלה שכואבים ומתוחים ודפקה בזמן ההליכה. ולכן, קינזיולוגיה שימושית מאפשרת להסתכל על מחלת המטופל לא מבחינת ביטול הכאב, אלא מבחינת התקשורת עמו.בשלב הראשון כשמטופל באה לרופא אם תסמונת הכאב ממוקמת במקום מסוים, רופא המטפל בשיטת הקינזיולוגיה שימושית שואל את עצמו: "מדוע מקום הזה מופעל בעומס יתר תוך כדי ההליכה או תמיכה בגוף? מה הוא אמור לפצות?" ואז הוא מחפש את השריר הרפוי אשר אינו נכנס לפועלת עיצוב היציבה של הגוף. בשלב השני, רופא-קינזיולוג מחפש מעין לא הגיעה אות לשריר- זאת המשימה העיקרית של הרופא-קינזיולוג, מאיברים פנימיים (מריאות, כבד, כליות, מעיים), מבנים חיצונים (עמוד השדרה, מפרקים,שרירים, גידים) או מהפרעות רגשיות או שממחסור בחומרים כימיים מסוימים.
מתברר שכל שריר בגוף האדם מגיב למחסור בחומרים מסוימים, ויטמינים, מיקרו אלמנטים, חלבונים,שומנים, חומצות אמינו. נוסף לכך,כאשר ישנו מגוון סיבות לדלקות כמו: הפרעות כימיות, נגיפים, פטריה באחד האיברים – הדבר מחליש את השריר

איך רופא-קינזיולוג בודק מה היא הסיבה להופעת תסמונת כאב?

כדי לגלות את סיבת הכאב רופא מבקש מהמטופל לעשות תנועה אשר גורמת לו כאב.המטופל אומר: "כשאני מתכופף לסגור נעליים יש לי כאב כל- כך חזק במותניים שאיני יכול להתרומם ", או שמטופל אומר: "כשאני מתחיל ללכת אני חש כאב איום במפרק הכתף". הרופא מבקש מהמטופל לעשות את אותה התנועה אשר גורמת לו כאב,הוא רואה שאותם השרירים אשר אמורים לבצעה את התנועה, לדוגמה,שריר הבטן הישר צריך להתכווץ כשגוף מתכופף קדימה אינו הופעל אלא שהופעלו שרירים אחרים לגמרי,שאינם נועדו לכיפוף הגוף קדימה ובהתאם לשרירים שמחזיקים את הגוף במצב נטוי – שם ממוקם הכאב. אם מדובר בשרירי הגב התחתון, הכאב מופיע קרוב לעמוד השדרה, ואם מדובר בשרירי גב האקסטנסורים- הכאב מופיע באזור המותן; אם בשרירי הבטן אלכסונים – הכאב מופיע בחזה ובאזור המפשעה.רופא – קינזיולוג אינו מטפל בשרירים הכואבים האלה, הוא בודק מדוע הם עמוסים יתר על המידה וזה התרחש מפני שהם פעלו במקום שרירים – האגוניסטים שלא נכנסו לפעולה.
בשלב השני רופא- קינזיולוג מחפש את הסיבה לזה.

איך הרופא מוצא סיבה לרפיון השרירים?

הסיבה לאי-הפעלת השרירים היא העדר האות (או חולשתו) המגיע מאיברים הפנימיים, ממבנים חיצונים, כתוצאה ממצבו הרגשי של המטופל או הפרעות כימיות.ובכן ישנן 3 סיבות:

• הפרעות המבנים- הסיבה היא מכאנית (הפרעות באיברים הפנימיים ומבנים חיצונים)
• הפרעה כימית –מחסור או עודף בחומרים מסוימים, או לחלופין אינטוקסיקציה
• סיבות רגשיות.

איך אפשר לדעת האם חולשתו של השריר היא תגובתו להפרעות תפקודיות של המבנה עצמו? לצורך זה מבצעים גירוי מכני. כשחולשת השריר קשורה להפרעות תפקוד של אחד איברים הפנימיים גם מבצעים גירוי מכני של האיבר לכיוונים שונים וכוח השריר עולה, והכאב אשר ליווה את המטופל פוחת.אם בעיה של המטופל קשורה בהיווצרות ריגוש יתר כמו כעס, עלבון, דיכאון והוא מספר על זה – כוח השרירים משתנה. ומה אם חסר איזה שהוא חומר כימי? כפי שאתם יודעים כל העולם החי סביבנו נמצא בתנועה מתמדת,מכוון שתנועה – זה חיים ולכל עצם חי יש את הקצב הפנימי משלו – לעצים, לדשא, אפילו לאבן יש את הקצב הפנימי משלה – מאוד איטי, לדוגמה: היווצרות והרס ההרים.למה זה חשוב כל כך? מפני שכאשר יש מחסור באיזה שהוא חומר בגוף או שכאשר ישנה דלקת וצמח מסוים יכול לעזור, מספיק שסמים את החומר או צמח על הגוף – אם קצב של הגוף מיסתנכרן עם הקצב של העצם, ונוצר זרם ואותות שנזקק להם וטונוס השריר גדל והכאב מתמעט במידה רבה. ובכן, שיטת הטיפול המוצעת מאפשרת לתת מענה לכל מיני מחלות הנובעות מהפרעות תפקודיות של המבנה, תהליכים כימים או רגשיים. רופא אשר "מדבר" עם המטופל באמצעות שינוי טונוס השרירים יכול לגלות מה היא הסיבה לאותות חלשים: איזה מבנה, מחסור של איזה חומר, השתלטות של איזה רגש גרמו לכך ולשקם את האותות על מנת להחזיר את השריר הרפוי לטונוס תקין ועל ידי כך להקטין את הכאב – אותו כאב שגורם סבל רב –שנים למטופלים ומוביל אותם מרופא לרופא ולעיתים קרובות זה מעגל סגור.
איך מתבצעת בדיקת שרירים? לצורך זה המטופל מתבקש להחזיק את היד או הרגל והגוף במצב מסוים, כך שסיבי שרירים התמקמו לאורך אותו כיוון ולכווץ שריר מסוים ללא התנעתו, זאת אומרת לנסות לכווץ את השריר כנגד התנגדות ידו של הרופא. מה המשמעות? כשהמטופל מכווץ את השריר מבלי לעשות תנועה הוא מחקה את המצב הסטטי, מחקה את מצבו המאונך של הגוף, כלומר מצב גופני ללא תנועה: שרירי גוף מתוחים,אך אינם זזים. זה מאפשר למטופל להפעיל מנגנון תמיכת הטונוס בצורה מאוד יעילה. איך זה עובד? במצב תקין אם המטופל מכווץ שרירים בלי לעשות תנועה כלשהיא טונוס עולה, אם כעבור 3 דקות הוא שוב יכווץ שרירים – כוחו של השריר יעלה במידה משמעותית ואם המטופל ינסה למתוח את השריר הוא יגיב בכיווץ עוד יותר חזק. ומה קורא כשהשריר רפוי?
המטופל מצליח לכווץ שרירים כנגד מאמץ של יד הרופא, אלא כשהוא מנסה להחזיק את השריר במצב סטטי לאורך כ-3 דקות, השריר אינו מקבל טונוס, המטופל מנסה להגביר כיווץ, אבל זה לא מתאפשר בגלל העדר הטונוס והשריר נחלש. וכתגובה למתיחה השריר אינו מתכווץ במידה נכרת, אלא להפך, נחלש עוד יותר ואז הרופא יודע שהשריר אינו מקבל אותות חיוניים לשמירת הטונוס שלו.
בהמשך הרופא ממריץ איברים הקשורים לשריר או שמניח צמחים מסוימים על גופו של המטופל, אשר יכולים להמריץ את השריר או שהוא משחזר את מצב הדוחק, אשר גרם להופעת תסמונת כאב ושוב בודק את כוח השריר. כוחו של השריר עולה או שנשאר ללא כל שינוי. ובכן, לפי תגובת השריר הרופא יכול לוודא שהטיפול הוא נכון.זה חשוב, במיוחד כשקובעים את מינון התכשירים הכימיים, הרי כל מטופל זקוק למינון שונה בהתאם לרגישות המטופל, במהירות פינוי התכשיר מהגוף, סבילותו.מטופל מסוים זקוק למינון של פעם ביום, בעד שמטופל אחר זקוק לשלוש מנות של אותו תכשיר ביום – זה ניתן לדעת רק לפי תגובתו של המטופל ופה ההבדל העקרוני בין הגישה של הקינזיולוגיה השימושית לבין גישות אחרות ברפואה.