כשהכול מסתובב: מה זה ורטיגו, מתי הוא נגרם ומה עושים?

“אז נבהלתי וקיבלתי סחרחורת. לא הבנתי מה איתי, מה כואב, למה אני במקום והכול מסתובב", שר הראפר טונה (איתי זבולון) ב"סחרחורת", הסינגל השני מהאלבום "טונהפארק". למרות שהשיר מתאר התקף חרדה, ולא רק סחרחורת, אי אפשר להתעלם מעובדה אחת: הוא מתאר תחושה שחווים רבים באוכלוסייה. את התחושה הזו, הנקראת "ורטיגו" באנגלית או "סחרחורת סיבובית" בתרגום העברי שלה, צפויים לחוות כ-40-20% מהאוכלוסייה בשלב מסוים בחייהם. במאמר הבא נסביר לכם בדיוק ממה ורטיגו עלול להיגרם, איך מאבחנים את הבעיה ומה אפשר לעשות כדי להתמודד איתה.

ההגדרה של ורטיגו

ורטיגו, כאמור, הוא מצב בו אנחנו חשים אשליה של תנועה – למרות שהיא לא באמת קיימת. אדם החווה ורטיגו יחוש שהוא או הסובב אותו נעים או מסתחררים, גם כאשר אין כל תנועה (הסחרחורת עלולה להופיע גם בזמן שאנחנו שוכבים במיטה) או הסביבה עצמה נייחת. פעמים רבות התחושה הזו פתאומית, ולא תמיד יש לה הסבר.

אדם החווה ורטיגו עלול לחוש חוסר אונים, אפילו פחד. לעיתים הסחרחורת מלווה בתסמינים אחרים, דוגמת:

• בחילות
• הקאות
• ריצוד בעיניים (ניסטגמוס) – מצב בו העיניים נעות במהירות באופן בלתי רצוני, לרוב בכיוון אופקי
• פגיעה בשמיעה – ירידה בשמיעה, צפצופים או תחושה שהאוזניים שלנו "אטומות"
• תסמינים של זיהום גופני, דוגמת חום גבוה
• חוסר יציבות
• נפילות

הגורמים המרכזיים לוורטיגו

חשוב לציין, בנקודה הזו, שוורטיגו לא נחשב למצב רפואי נפרד אלא לתסמין, שעלול להצביע על בעיות שונות. כמעט כל אחד ואחת מאיתנו מרגיש תחושה דומה כאשר הוא יורד מקרוסלה שמסתובבת במהירות, אלא שהתחושה הזו צפויה לחלוף מהר מאוד. מצבים חוזרים של ורטיגו, או כאלה הכוללים תסמינים אחרים, עלולים להעיד שמשהו לא בסדר בגוף שלנו או בפעולה מסוימת שאנחנו מבצעים איתו.

מבחינה פיזיולוגית, ורטיגו נובע משיבוש בפעילות המערכת הווסטיבולרית, שאחראית על שיווי המשקל בגוף. המערכת כוללת את איבר שיווי המשקל באוזן הפנימית, העצב הווסטיבולרי, קשרים עצביים ורכיבים נוספים. היא גם אמורה לספק את המידע על מיקום הגוף ביחס לסביבה המקיפה אותו ועל כל תנועה הנעשית.

כאשר איזון המערכת הזו מופר בשל פגיעה באחד מרכיביה, המוח עלול לקבל מסר של תנועה למרות שהיא בפועל לא קיימת – כך שאנחנו חווים סחרחורת סיבובית.

סוגים שונים של ורטיגו

ורטיגו פריפרי (Peripheral Vertigo)

ורטיגו פריפרי הוא מצב בו אנו חווים ורטיגו עקב פגיעה בעצב או באיבר שיווי המשקל. זהו הסוג השכיח יותר של ורטיגו, וכזה שאנחנו יכולים בדרך כלל להיות רגועים יותר כאשר אנחנו חווים אותו בהשוואה לוורטיגו המרכזי, אליו נתייחס בהמשך.

ורטיגו פריפרי עלול להיגרם בכמה מצבים עיקריים:

• תסמונת בשם "ורטיגו התקפי תנוחתי שפיר" (בלועזית: "Benign Paroxysmal Positional Vertigo", או בקצרה "BPPV). זוהי תסמונת נפוצה מאוד, הכוללת אירועים קצרים של ורטיגו אשר כל אחד מהם נמשך לרוב דקות ספורות. בחלק מהמקרים נחווה ורטיגו מהסוג הזה לאחר שינוי תנוחה, הגורמת לגבישי סידן זעירים לנוע ולשבש את מערכת שיווי המשקל שלנו.
• דלקת בעצב הווסטיבולרי (Vestivular Neuritis" או "Labyrinthitis"), שהגורם לה בדרך כלל הוא זיהום נגיפי. ורטיגו מהסוג הזה עלול להימשך לסירוגין כמה ימים ויחלוף מעצמו. בהחלט ניתן לשקול טיפולים שונים, תרופות למשל, להקלה על התסמינים שחווים במהלכו.
• מחלת מנייר (Ménière) – מחלה נדירה מאוד שעלולה להופיע בכל קבוצות הגיל, אבל שכיחה יותר החל מסביבות גיל ארבעים. מחלת מנייר כוללת התקפי ורטיגו חוזרים ונשנים, בשילוב עם פגיעה בשמיעה במהלך כל אחד מההתקפים ולעיתים גם תסמינים אחרים באוזניים, כמו טנטון (צפצוף) או תחושת אטימות. כל התקף כזה נמשך בין כמה שעות לימים, בתדירות משתנה. הגורמים למחלה אינם ידועים באופן מלא, כשאחת ההנחות המקובלות היא שהסיבה היא עלייה בלחצי הנוזלים שבתוך האוזן הפנימית.

ורטיגו מרכזי (Central Vertigo)

במקרה של ורטיגו מרכזי, הפגיעה היא במערכת העצבים המרכזית, במוח או במרכז שיווי המשקל שבו. חשוב לציין שוורטיגו מרכזי נחשב למורכב יותר, ולעיתים אפילו מסכן חיים. הסיבה הראשונה היא שפגיעה מהסוג הזה עלולה להיגרם במצבי חירום של ממש, דוגמת אירועים מוחיים, דימומים סביב המוח, גידולים או תהליכים דלקתיים ניווניים.

שימו לב שההגדרות האלה אינן מבטאות רק את הגורם לאותו ורטיגו, אלא צפויות להשפיע על האופן בו אותו אדם חווה את הסחרחורת. לצד הסימפטומים הכללים של ורטיגו שתיארנו למעלה, ייתכנו במקרה של ורטיגו מרכזי תסמינים נוירולוגיים דוגמת חולשה בפנים או בצד, הפרעות תחושתיות, קשיי דיבור ובליעה, כפל ראייה ואחרים. תסמינים אלו עשויים לחלוף תוך פרק זמן קצר באופן יחסי, אבל תוך כדי לגרום לתחושות חוסר אונים או לפחד אצל האדם הסובל מהבעיה וקרוביו.

גורמים נוספים לוורטיגו

לצד שתי הקבוצות העיקריות, יש סיבות אפשריות אחרות לוורטיגו כאשר ה"טריגר" הגורם לאותו חוסר איזון עשוי להשתנות בכל אחד מהמקרים. במצבים הפשוטים יותר, התחושה הלא נעימה תיגרם עקב תנועות ראש חדות או כאלה שגרתיות (חשבו שוב על קרוסלה). במקרים אחרים, הגורם הוא חוסר התאמה בין התחושה המרחבית שלנו, שווי המשקל והראייה.

תחושה של ורטיגו עלולה להיגרם עקב פגיעה באיברים אחרים הקשורים בצורה ישירה או עקיפה למערכת שיווי המשקל, דוגמת בעיות בצוואר או דלקת סינוסים. סחרחורת עלולה להיגרם עקב כאבי ראש, ובעיקר מיגרנות על סוגיהן, וכמובן שגם לאחר פגיעה בראש – מצב מסוכן בו חשוב שניגש בהקדם למיון או לרופא מומחה כדי לשלול תרחישים מסכני חיים כמו דימום מוחי. לפעמים הגורם הוא שינוי במאזנים הפנימיים של הגוף, דוגמת שינויים קיצוניים בריכוז המלחים או ירידה משמעותית ברמות ההמוגלובין בדם.

ורטיגו עלול להיגרם מאורח החיים שלנו, כשאחת הדוגמאות המרכזיות היא צריכה מוגברת של משקאות אלכוהוליים או משקאות עמוסים בקפאין. יש תרופות מסוימות, אפילו נפוצות, שחלק מתופעות הלוואי השכיחות שלהן כוללות סחרחורת בכלל וסחרחורת סיבובית בפרט. על רקע העובדה שהקשר בין הגוף לנפש הוא הדוק מאוד, יכול להיות שלא תופתעו לשמוע שוורטיגו עלול להיגרם גם כאשר אנחנו חווים מצבים נפשיים מורכבים, דוגמת חרדות והתקפי חרדה.

לא כל סחרחורת היא ורטיגו

מהעבר השני של התמונה, צריך להדגיש שיש מצבים של סחרחורת שאולי עלולים להיראות במבט ראשון כמו ורטיגו, אולם בפועל מדובר בתרחיש שונה לחלוטין. קחו לדוגמה את המקרה המאוד שכיח בו אתם שוכבים במיטה או על הספה למשך פרק זמן ארוך יחסית, קמים "מהר מדי" ומרגישים סחרחורת למשך כמה שניות. יש מקרים בהם הסחרחורת הזו טומנת בחובה גם סכנת נפילה, במיוחד אם היא מגיעה עם חולשה כללית של הגוף, בעיות ראייה ולגורמים נוספים. אלא שלמרות שאנחנו צפויים לחוות במצבים אלו סחרחורת וגם חוסר יציבות, לא מדובר כאן בוורטיגו מהסיבה הפשוטה שהסחרחורת אינה סיבובית.

דוגמה נוספת, גם היא נפוצה מאוד באוכלוסייה, היא מצב של פחד גבהים. גם כאן, על פניו אנחנו מרגישים סחרחורת כאשר אנחנו נמצאים במקום גבוה. ההבדל העיקרי הוא שאת הסחרחורת בדרך כלל נחווה רק כאשר אנחנו נביט כלפי מטה, ובתנאים המוגדרים של שהות במקום גבוה. לעומת זאת, ורטיגו עלול להופיע בכל שלב ובכל מקום, גם כאשר אנחנו נמצאים על הקרקע או במנוחה מוחלטת. בדרך כלל אין קשר ישיר בין המתרחש בסביבה החיצונית לבין הסחרחורת, ולעיתים היא אפילו נראית אקראית.

האם ורטיגו הוא סיבה לדאגה

מהסקירה שהבאנו כאן, ראינו שיש סוגים שונים של ורטיגו עם גורמי סיכון, תסמינים והשפעות שונות. אחת המסקנות העיקריות הנובעות מכך היא שאי אפשר מה להגדיר מראש ובאופן חד משמעי מה לעשות במקרים של ורטיגו, גם אם יש כמה המלצות כלליות שכדאי להכיר.

החדשות המעודדות הן שברוב המקרים, סחרחורת סיבובית אינה מצב מסוכן. כאמור, ברוב המקרים מדובר במקרה של סחרחורת פריפרית הנובעת מחוסר איזון באוזן הפנימית. היא צפויה לחלוף תוך זמן קצר, ולא אמורה להעיד על כך שמשהו פגום מתחולל בגוף שלנו. למרות זאת, מומלץ מאוד להימנע מהתבססות על "ד"ר גוגל" בלבד או מאבחון עצמי, אלא לגשת לרופא – בעיקר כאשר סובלים באופן תדיר מסחרחורת סיבובית. גם אם הצפי הוא שהסחרחורת תחלוף תוך פרק זמן קצר ולא בהכרח תחזור, הרופא יוכל לאבחן את הבעיה באופן מדויק ולהציע טיפולים שונים להקלה על התסמינים.

ומה לגבי ורטיגו מרכזי? ובכן, הופעה של תסמינים נוירולוגיים במקביל לסחרחורת היא נורת אזהרה רצינית, הדורשת הגעה מיידית למיון. המטרה היא לוודא שלא סובלים כאן מאירועים מוחיים או ממצבים מסכני חיים אחרים. בבית החולים ניתן לבצע בדיקות שונות לבחינת מצב המוח, מה שעשוי לספק תמונה מלאה וכמובן שגם להפיג חלק מהחששות.

כך ניתן לאבחן ורטיגו

אבחון ורטיגו מבוסס על שילוב בין כמה כלים עיקריים, המיועדים להעניק יחדיו את התמונה המלאה לגבי המטופל. בחלק גדול מהמקרים, הרופא המאבחן יכול לקבל כיוון כללי על פי התלונות של המטופל – מה שאומר שכדאי שהוא יתאר בצורה מדויקת או אפילו יתעד מראש את מאפייני הסחרחורת שחווה, התסמינים הנלווים וכן הלאה – לצד בדיקה גופנית די בסיסית.

כאשר הבדיקות הסטנדרטיות האלה לא מספיקות כדי להגיע לאבחנה, לכאן או לכאן, יש צורך בביצוע בדיקות נוספות במטרה לזהות את מקור הפגיעה או להסביר את התסמינים. הבדיקות המקובלות במצבים אלו הן בדיקת ENG לבחינת רמת התפקוד של מערכת שיווי המשקל בגוף, בדיקת שמיעה או בדיקות הדמיה, בעיקר כאלה הבוחנות את המוח (CT או MRI בעיקר). בדיקות אלה משמשות פעמים רבות כ"כדור הרגעה", מכיוון שבדרך אפשר לשלול באמצעותן בעיות מוחיות הנחשבות לעיתים למסכנות חיים.

האם ניתן לטפל בוורטיגו

בלא מעט מקרים, ההמלצה הראשונה לאדם הסובל מסחרחורת סיבובית היא לנוח "עד יעבור זעם". כדאי לשכב בחדר חשוך, שקט ונטול גירויים ככל שניתן, מה שעשוי להפחית את הסחרחור, הבחילה או התסמינים האחרים שאנחנו חווים. עם כל חוסר הנוחות ולעיתים גם הפאניקה הרגעית המופיעה עם הסחרחורת, חשוב כן לעשות מאמץ לשמור על רוגע ולהימנע ככל שניתן מסטרס או מלחצים, שעלולים להחמיר את הבעיה. בהקשר הזה מחקר מ-2016 הראה שלחץ עלול להגדיל את הסיכויים לשבץ מוחי. מעבר לעובדה ששבץ מוחי הוא מצב מסכן חיים, הוא עלול לגרום גם לוורטיגו.

למרות שפעולות בסיסיות מהסוג הזה יכולות להקל עלינו ולמנוע סכנות שונות, בעיקר נפילה, הן לא פותרת את הבעיה מהשורש. כדי לשפר את ההתמודדות עם ורטיגו ניתן לפנות לטיפולים מהקבוצה המרכזית הראשונה – כאלו שאמורים להקל על דרגת העוצמה והתדירות של התסמינים שאנחנו חווים. אחוז משמעותי מהטיפולים האלו מבוסס על תרופות, דוגמת תרופות אנטיהיסטמניות, תורפות נוגדות בחילה או כאלה התורמת להרגעת הגוף. את חלק מהתרופות האלה ניתן לצרוך ללא מרשם רופא, אם כי אנחנו ממליצים ברמה הכללית להימנע ממצב של טיפול עצמי בבעיות דוגמת ורטיגו אלא להיעזר ברופא.

לאחר שמבצעים את האבחון הראשוני של ורטיגו והגורמים העיקריים לו, ניתן לטפל בבעיה באופן ממוקד ונקודתי יותר: כלל האצבע הוא שבמקרה של ורטיגו שאינו מאובחן כראוי, אם לא נקבל את הטיפולים הדרושים הבעיה צפויה להמשיך או אפילו להחמיר. יש כמה פתרונות עיקריים שעשויים לסייע לנו בכך, והרופא המטפל צפוי להתאים אותם לפי ממצאי הבדיקה. במקרה של זיהום הנובע מנגיף ההרפס (בעיקר באזור האוזן התיכונה) ייתכן שיהיה צורך במתן תרופות אנטיביוטיות להתמודדות מול הזיהום. מחלת מנייר, דוגמה נוספת, עשויה לדרוש מתן תרופות משתנות לצד שינויים הכרחיים באורח החיים – תפריט דיאטה המצמצם באופן דרסטי את כמויות הנתרן שצורכים, בעיקר. בחלק מהמקרים ייתכן שיהיה צורך בסטרואידים, שאמנם עשויים להיות יעילים יותר בהשוואה לתרופות "סטנדרטיות" אבל מנגד מעמידים סיכונים נוספים ועלולים להיות בעלי תופעות לוואי משמעותיות יותר.

בחלק מסוגי הוורטיגו, וכאשר מגלים כי מדובר בבעיה שחלק מהמקור שלה הוא מבני, ייתכן מאוד שיהיה צורך בטיפולי פיזיותרפיה. הדוגמה המובהקת היא אנשים הסובלים ממצב של ורטיגו התקפתי תנוחתי שפיר, עבורם נרצה לשנות את מיקומם של הקריסטלים שבתעלות הפנימיות של האוזן. טיפולי פיזיותרפיה אחרים מיועדים לצורך הגשמת המטרה החשובה מאוד של שיפור שיווי המשקל (מה שידוע בתור "שיקום וסטבולרי"), שהכרחית כמובן בקרב אחוז משמעותי מהאנשים הסובלים מסרחורות חוזרות ונשנות. אפשר למצוא לא מעט תרגילים שניתן לבצע גם בבית, בצורה די פשוטה, ככה שאין מקום לתירוצים.

יש מקרים, די קיצוניים, בהם הפתרון המתבקש הוא ניתוח. אם מדובר בוורטיגו המופיע לסירוגין במשך חודשים ארוכים או שנים, כך שהוא פוגע באיכות החיים או אפילו מעמיד סכנה, אפשר לבצע הליך כירורגי. התרחיש המקובל הוא פגיעה באוזן אחת, הגורמת גם לירידה בשמיעה, הגורם לצורך להסיר את תעלות המבוך. הניתוח עשוי לבטל את תפקידה של האוזן הפגועה בתהליך השמיעה ושיווי המשקל, כך שהאוזן הבריאה תהיה אחראית על כל אחד מהתהליכים האלו. הדבר עשוי להקל מאוד גם מבחינת הוורטיגו, אם כי בהיותו ניתוח יש לו השלכות שחשוב להביא בחשבון.

התאמות נדרשות בשגרת החיים

מטרה עיקרית בהתמודדות עם ורטיגו, בעיקר במצבים של סחרחורות שמופיעות פעם אחר פעם, היא להקטין את הסיכויים לנפילות ולפגיעות נוספות בכל התקף שכזה. יש כמה התאמות די בסיסיות בסביבת המחיה או העבודה, או אפילו באופן החיים, שיכולים לשפר את הבטיחות שלכם באופן משמעותי. ההמלצות האלה הכרחיות עוד יותר עבור אנשים שנמצאים מראש בקבוצת הסיכון, דוגמת האוכלוסייה המבוגרת.

רצוי לוודא שהסביבה בה חיים נחשבת לבטוחה: אם ישנם חפצים תועים על הרצפה, למשל, אדם החווה סחרחורת סיבובית מגדיל את הסיכויים שלו ליפול ולהיפגע, ולכן יש לשאוף לסביבה מאורגנת .ונטולת מכשולים ככל שניתן. אדם הסובל מוורטיגו חייב להתנהל במשנה זהירות ולהימנע מנהיגה בכל מצב בו הוא מרגיש חוסר שיווי משקל או תסמינים אחרים. זכרו שגם אם נדמה שסחרחורת אחת חלפה, יכול מאוד להיות שהיא תחזור בקרוב.

כמיטב המסורת, יש כמה פתרונות טבעיים שעשויים להיות יעילים להתמודדות עם הבעיה. מחקר מצא כי שמנים אתריים, לדוגמה, עשויים להקל על סחרחורות ובחילות.