מחלת הסוכרת והטיפול הנטורופתי – איה הוד נטורופתית מוסמכת

הקדמה

בליל הסדר האחרון ישב מולי בשולחן אדם מקסים שפתח את ליבו וסיפר לי על מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל. אני מכירה את המחלה לעומק ופגשתי לא מעט סוכרתיים, אך משהו בדרך בה בחר לתאר לי את המחלה הביאה אותי לכתוב מאמר נוכחי זה.

הוא אמר: "מחלת הסוכרת היא מחלה הכי איומה ומסוכנת שאני מכיר, היא יותר גרועה ממה שחושבים הרבה אנשים, זאת מחלה שאוכלת ומכרסמת אותך מבפנים, מפילה לאט לאט מערכת אחרי מערכת בגוף, רק מי שחי עם סוכרת יבין על מה אני מדבר….אני אוכל במשרד ארוחת צהריים ענקית ושעה אחר כך אני מגיע הביתה רעב כאילו לא אכלתי כל היום ומתנפל על אוכל בלי חשבון גם כשאני יודעת שהוא מזיק לי. …"

השיחה איתו הזכירה לי שהסיפור האנושי הוא לעיתים קרובות הרבה יותר קשה מהתיאור של המחלה בספרות המקצועית.

מהי הסוכרת, איזה סוגי סוכרת קיימים, איך נעשית האבחנה, מהי השכיחות של המחלה, מהי תנגודת אינסולין, מהם הסימפטומים והסיבוכים, הגורמים וגורמי הסיכון, קצת על ממתיקים מלאכותיים, על הטיפול הקונבנציונלי ומה הטיפול הנטורופתי הטבעי יכול להעניק. כל אלה ועוד תוכלו לקרוא במאמר זה.

המיתוס

קיים מיתוס מסוכן שסוכרת היא מחלה רצינית רק אם החולה מזריק אינסולין. אך אין זה כך, סיבוכי הסוכרת קיימים גם אצל חולים שלא מטופלים באינסולין.

אומנם לרפואה קיים מענה תרופתי להתמודד עם הסימפטומים של סוכרת, אך ביא עדיין מכריזה על סוכרת כעל מחלה חשוכת מרפא.  סוכרתיים כרוניים ומשפחותיהם שחיים עם המחלה, ובעיקר אלה המתקשים להגיע ולשמור על איזון, מסתכלים על הסוכרת כמחלה איומה הפוגעת קשות באיכות החיים ואף מקצרת אותם. במקרים רבים, הרפואה הטבעית מסוגלת להחזיר, לשקם ולסייע ללבלב בפעילותו, לשפר את תנגודת הגוף לאינסולין, לאזן את רמות הסוכר בדם ולמנוע את הקפיצות והתנודות שלו. ההוכחה היא שיש אנשים שהורידו מינוני תרופות וכאלה שבהחלט הצליחו להפסיק שימוש באינסולין!!! (בסוכרת מסוג 2).

סוכרת - הגדרה

סוכרת היא מחלה מטבולית נפוצה ביותר בעולם המערבי, מדובר באי סבילות לסוכר, הפרעה כרונית של חילוף החומרים של פחמימות בעיקר, המאופיינת בעליית רמות גלוקוז בדם המהוות סיכון למחלות רבות ולא נחמדות כלל.

בתהליך העיכול, המזון מתפרק בגוף לסוכר פשוט בשם גלוקוז המגיע לזרם הדם וכך רמתו בדם עולה. כשזה קורה, יש הוראה טבעית ואוטומטית ללבלב לייצר אינסולין כדי שהאינסולין יפגוש בסוכר בדם ויעזור לסוכר להיכנס אל תוך התאים – כך רמת הסוכר בדם יורדת ומתאזנת לנורמה. זהו המנגנון הטבעי, היודע לשמור על איזון. אך בסוכרת, מנגנון זה אינו פועל כסדרו משתי סיבות עיקריות: חלה ירידה בייצור האינסולין בלבלב ו/או ירידה ביכולת הגוף לנצל את האינסולין כראוי.

אם יש שיבוש בפעילות האינסולין, הסוכר יישאר בדם, יצטבר שם ולא יגיע לתוך התאים  ואז, לא רק שהתאים עצמם יאטו את הפעילות שלהם בגלל מחסור בגלוקוז, אלא גם יתכנו סיבוכים רציניים עקב רמות הסוכר הגבוהות שנשארות בדם. מצב זה מאפיין סוכרת.

תנגודת אינסולין

התפתחות הדרגתית של חוסר רגישות לאינסולין ("תנגודת אינסולין") נחשבת לגורם מרכזי בהתפתחות של סוכרת מסוג 2. "תנגודת אינסולין" נוצרת על ידי הפרשה מוגברת של אינסולין. במצב זה, הגוף לא מגיב באופן אופטימלי לאינסולין, לאינסולין קשה לעשות את המוטל עליו ולהכניס את הסוכר לתאים וכתוצאה מכך התאים לא מקבלים סוכר לצורך הפקת אנרגיה והרמות של הסוכר בדם ממשיכות לעלות. מצב מתמשך כזה עלול לגרום לסוכרת מסוג 2, עלייה בלחץ הדם והשמנה.

סוגי סוכרת

סוכרת ראשונית: כוללת סוכרת נעורים (סוג 1 – סוכרת תלוית אינסולין)  וסוכרת מבוגרים (סוג 2 – אינה תלויה באינסולין)
סוכרת נעורים מופיעה לרוב בגיל צעיר. סוכרת זו נגרמת כתוצאה מהרס תאי בטא בלבלב שאחראים על ייצור האינסולין. ישנה ירידה בכמות האינסולין המיוצרת בגוף ועד חוסר ייצור מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני. ישנה ירידה ביכולת הגוף להשתמש באינסולין. קיימות כמה סברות לגבי הגורמים. בניגוד למה שחושבים רבים, סוכרת זו היא דווקא הסוכרת עם הקשר הכי נמוך לגנטיקה. גורמים סביבתיים כגון תזונה, הדבקה וירלית, תגובה של מערכת החיסון הפועלת כנגד תאי הלבלב, תרופות, רעלים וסטרס מהווים גורם מלבה לנטייה המוקדמת להתפרצות המחלה. נצפה אף קשר גיאוגרפי משמעותי להתפרצות המחלה.
סוכרת מבוגרים היא הנפוצה יותר ואליה מתייחס רוב המאמר. היא מופיעה בגיל מאוחר יותר, לעיתים קרובות אצל אנשים עם עודף משקל, בסוכרת זו אפשר לחיות פעמים רבות ללא הזרקות אינסולין, אלא על ידי תרופות והרחקת סוכר מהתזונה. בחולים אלו בדרך כלל הבעיה היא חוסר יעילות בשימוש האינסולין על ידי התאים, בניגוד לרמת יצור נמוכה של אינסולין, המאפיינת את סוכרת הנעורים.

סוכרת משנית
סוכרת זו היא משנית למחלה אחרת כגון, מחלת לבלב, הפרעות הורמונליות, תרופות, תזונה לקויה.

סוכרת גבולית
מצב של סוכרת גבולית או מה שנקרא "טרום סוכרת". במצב זה רמת הסוכר בדם בצום עומדת על 100-125 מ"ג%
ובטווח של 140-199 מ"ג% שעתיים לאחר בדיקת העמסת סוכר.

סוכרת הריונית – אי סבילות לגלוקוז בחלק מהנשים ההרות.
סוכרת הריונית קשורה לשינויים שחווה האישה בזמן הריון, כגון, שינוי הרגלי אכילה, פעילות, מצב נפשי, רגישות לאינסולין והפרשת הורמונים. דרישות אינסולין משתנות משמעותית בהריון, הגוף הופך פחות רגיש לפעולת האינסולין. בנשים ללא היסטוריה של סוכרת, כשהורמוני השלייה והשחלות מורידים רגישות לאינסולין, קיים קושי של הגוף להתמודד עם סוכר ופחמימות.
סוכרת הריונית שכיחה יחסית – סובלות ממנה כ-5% מהנשים במהלך ההריון. זה עובר אחרי הלידה, אך לנשים אלא יהיה יותר סיכוי לפתח סוכרת בהריונות הבאים או מאוחר יותר בחיים.
* קיימת סוכרת הנגרמת מהפרעה נדירה של חילוף חומרים עקב חוסר בהורמון יותרת המוח בשם וזופרסין (Vasopressin) המכונה גם "הורמון נוגד השתנה" (ADH – Antidiuretic hormone) המשפיע על הכליות, או בשל חוסר יכולת של הכליה להגיב להורמון זה. סוכרת מסוג זה מאופיינת בצימאון מוגזם והשתנה מוגברת ללא קשר לכמות הנוזלים הנצרכת.

שכיחות

סוכרת אינה נפוצה כלל בחברות ותרבויות שתזונתן "פרימיטיבית". אך היא מופיעה בכל מקום שנחשף למזון הממוסחר והמעובד. בישראל למעלה מ- 500 אלף חולי סוכרת וכ- 200 אלף עם סוכרת גבולית או טרום סכרת.  רוב האנשים אינם מודעים עד כמה משפיעים אורח החיים והתזונה על התפתחות המחלה. בעזרת הכוונה תזונתית, תוספים ייחודיים, צמחי מרפא, תבלינים ופעילות גופנית ניתן למנוע את ההתדרדרות שלה, ניתן לחיות איתה בשלום, ניתן למנוע או להקל על הסיבוכים וניתן להרגיש נפלא.

אבחנה

רמה תקינה של סוכר בדם היא מתחת ל-100 מ"ג% בצום ומתחת ל-140 מ"ג% שעתיים לאחר העמסת סוכר.

הבדיקה הבסיסית ביותר לאבחנה של סוכרת היא של רמת גלוקוז בדם בזמן צום. כאשר יש סוכרת, רמת הסוכר בדם, בצום של שמונה שעות לפחות, עומדת על 126 מ"ג% ומעלה.

בדיקת העמסת סוכר – בדיקה זו נעשית בהמשך לבדיקה על צום כדי לאבחן או לשלול סכרת. שותים 75 גרם סוכר בתוך 3/4 כוס מים ואם אחרי שעתיים רמת הגלוקוז בדם היא מעל 200 מ"ג% האבחנה היא סוכרת. אם רמת הסוכר בדם נעה בין 140-200 מ"ג% זה מעיד על אי סבילות לגלוקוז, כלומר: סוכרת גבולית. לאחר שעתיים נוספות עורכים בדיקה נוספת כדי לוודא שהאבחנה נכונה – אם במהלכן ובסופן של שעתיים נוספות אלה, רמת הגלוקוז עדיין מעל 200 מ"ג%, האבחנה ברורה.

סוכרת מאובחנת גם במצב בו מתקיים ערך של 200 מ"ג% בכל זמן שהוא וללא קשר לארוחה, יחד עם התסמינים האופייניים של סוכרת (ראה בהמשך).

בדיקות נוספות: בדיקה לרמת הגלוקוז בשתן, בדיקה לתפקודי הכליות ובדיקת רמת ההמוגלובין הקשור לסוכר המכונה בדיקת HbA1C. בדיקה זו נותנת אינדיקציה טובה על מצב הסוכרת בשלושת החודשים האחרונים. 

סימפטומים וסיבוכים

• צימאון מוגבר ושתייה מרובה

• עלייה בתיאבון ותחושות רעב – התאים לא מקבלים סוכר והגוף שולח הוראה על מצב רעב, אך אכילה לא תעזור אם גלוקוז לא יכול להגיע ולהיכנס לתוך התאים ללא עזרת האינסולין או ללא יכולת של הגוף להגיב היטב לאינסולין.

• עייפות, ירידה ברמת התפקוד בגלל שתאי הגוף לא מקבלים גלוקוז ליצירת אנרגיה.

• השתנה מוגברת.

• ירידה במשקל (רקמת שומן וחלבונים מתפרקים להפקת אנרגיה במקום סוכר).

• גירודים ואקזמות.

סיבוכים חריפים

• קטואצידוזיס – בעיקר בסוכרתיים מסוג 1. חשוב לזהות זאת במהירות שכן מצב זה עלול לגרום לתרדמת ולהפרעות מטבוליות רבות. כשיש הוכחה לגופי קטון בדם יש לאשפז את החולה.

• סיבוך חריף מאוד נקרא תרדמת לא קטוגנית היפראוסמולרית – בעיקר בסוכרתיים מסוג 2. מחלה זו היא מקרה חירום רפואי. בדרך כלל הגורם הינו התייבשות חמורה מחוסר שתייה מספקת או אירועים מזרזים כגון, דלקת ריאות, כוויות, שבץ, תרופות משתנות. ההתחלה היא סמויה במשך ימים עד שבועות וגורמת נזק גדול. הסימפטומים הם: חולשה, השתנה תכופה, צמא חמור, סימני התייבשות – ירידה במשקל, איבוד אלסטיות העור, פלפיטציות ולחץ דם נמוך.

סוכרת מעלה את הסיכון ל

• טרשת עורקים, הסתיידות עורקים, מחלות ופגיעה בכלי דם גדולים וקטנים, נמק וקטיעת גפיים. סוכרת היא הסיבה מספר אחת לכריתת רגל בעולם המערבי.

• נאורופתיה סוכרתית – הפרעות בתפקוד העצבי, נזק לעצבים הפריפריאליים שברגליים, בכפות הרגליים ובידיים. יכול להתבטא כתחושת נימול, עקצוצים, זרמים חשמליים, גרודים, חוסר תחושה וכאבים בגפיים. כ-70% מהסוכרתיים מתנסים בדרגה כזו או אחרת של נזק עצבי.

• נזק כלייתי, כשל כלייתי.

• שבץ.

• ירידה בראיה, קטרקט, פגיעה בכלי הדם הקטנים בעיניים (רטינופטיה סוכרתית), עיוורון.

• נטייה לבצקות ברגליים היכולות לנבוע מחוסר חלבון (אם הסוכרת גרמה לפגיעה כלייתית, עלול להיות איבוד חלבון בשתן). בצקות ברגליים יכולות גם להיות תסמין של אי-ספיקת לב.

• נטייה לפצעים, דלקות וזיהומים ברגליים – בסוכרתיים, לעיתים קרובות, העור יבש מאוד, סירקולציית הדם אינה אידיאלית כלל, כלי הדם פגועים ולעיתים נפגעים גם עצבי התחושה ברגליים. כל אלא מגדילים מאוד את הסיכון להיווצרות פצע או כיב שאינו נוטה להחלים מאחר ופחות חמצן ותאי דם לבנים, החיוניים להחלמת פצעים, מגיעים לפצע. כאשר אין תחושה לכאב, קור או חום, חולה סוכרת יכול לדרוך גם על מסמר מבלי להרגיש זאת. מאוד בקלות הפצעים עלולים להישאר לא מטופלים ולהזדהם.

• מחלות לב כליליות.

• ירידה בפעילות מערכת החיסון.

• נטייה לחלות יותר.

• בעיה בהגלדת פצעים – זרימת דם מופחתת גורמת לריפוי איטי של הפציעות.

• סיבוכים בהריון.

גורמים וגורמי הסיכון

• גנטיקה! גנטיקה היא גורם חשוב לסוכרת, אך ישנם גורמים רבים אשר תורמים להתפתחות המחלה:

• תזונה קלוקלת, דיאטה עתירת פחמימות מזוקקות שאינן מכילות סיבים, ריבוי סוכרים ושומן מהחי המעמיס על הלב, צריכה מוגברת של קפה ואלכוהול.

• התפתחות "תנגודת אינסולין" – חוסר רגישות לאינסולין.

• הריון.

• מחסורים תזונתיים – בשביל לייצר אינסולין הגוף זקוק לחומרי בניין, חלבונים, חומצות אמינו ומינרלים.

• נזק לכבד.

• שמנות, עלייה משמעותית במשקל. השמנת יתר מגדילה את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2.

• חוסר פעילות גופנית.

• עישון.

• מצבי מתח.

טיפול הקונבנציונלי

מגיפת הסוכרת העולמית מביאה לפיתוח תדיר של תרופות חדישות הנכנסות לשוק לעיתים כה קרובות. התרופות המובאות כאן הינן סקירה קצרה וכללית למצב הנפוץ כיום.

• אינסולין – על סוגיו השונים. המאפיינים של כל סוג קשורים בזמן תחילת הפעולה, זמן שיא הפעולה ומשך הפעולה של כל אחד. יש לקחת בחשבון שעל מאפיינים אלו משפיעים גם מקום ההזרקה, ורמת פעילות גופנית!!!

• תרופות ממשפחת הסולפניל-אוריאה: דאוניל, גלוקורייט, גליבטיק, גלובן.
  לסוכרת מסוג 2. מגבירות הפרשת האינסולין מתאי הבתא בלבלב על-ידי קשירה לקולטן ספציפי בלבלב. לפעילותן חייבים להיות זמינים תאי בתא פעילים. תופעות לוואי אפשריות של התרופה הן היפוגליקמיה ועלייה במשקל.

• מטפורמין
  מטפורמין (גלוקופאג', אפופאג'), – מגביר רגישות לאינסולין ומפחית יצירת גלוקוז בכבד.  התרופה יכולה לגרום כאבי בטן, גזים ולעתים רחוקות ירידה ברמות ויטמין B12 בדם.

• תרופות ממשפחת המגליטינידים: נובונורם, פרנדין
  "ממריצי לבלב", בעלות פעילות הקושרת לקולטן בלבלב, שממריץ את הפרשת האינסולין מתאי הבתא. קצרות טווח יחסית בפעילותן. תופעת לוואי אפשרית: היפוגליקמיה.

• אקרבוז (פרנדז)
  תרופה המפחיתה את פירוק העמילנים שבמזון לסוכרים פשוטים, מעכבת פירוק פחמימות וספיגתן מהמעי, ובכך מסייעת למניעת עליית ערכי הסוכר לאחר ארוחות. תופעות לוואי אפשריות: כאבי בטן וגזים.

• תרופות ממשפחת התיאזולינדיונים: אבנדיה
  מגבירות את רגישות התאים לפעולת האינסולין. האינסולין הקיים פועל טוב יותר וביעילות גבוהה יותר להכנסת הסוכר לתאים וכך רמת הגלוקוז בדם יורדת. תופעת לוואי אפשרית: פרעה בתפקודי כבד.

 כאמור, אין תרופות אלו מרפאות את המחלה ובמקרים רבים הגוף "מתרגל" לתרופה ואנשים מוצאים את דרכם שוב לרופא המעמיס תרופה נוספת בניסיון חוזר לאזן את הסוכר.

הטיפול הנטורופתי

אין מניעה רק מלהבין שאיזון הסוכר בדם הוא הדרך הטובה ביותר למנוע את התדרדרות המחלה ולמנוע סיבוכים המאוחרים שלה. הוכח מחקרית שהסבירות לסיבוכים יורדת באופן דרמטי כאשר שולטים ברמות הסוכר בדם. לכן כל כך חשוב לטפל במחלה ולשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם.

למרות התורשה, לתזונה ופעילות גופנית יש חלק קריטי ומהותי בסיוע לגוף לטפל ולאזן את המחלה. קורה שבשלבים הראשוניים של הטיפול הסוכר מתייצב ומתאזן, אך הוא מצוי עדיין על ערכים גבוהים יחסית. רוב האנשים מודעים לכך שמצב זה עדיף שבעתיים על מצב תנודות "יו-יו" של קפיצות למעלה ולמטה בערכי הסוכר. עם התקדמות הטיפול בנחישות וסבלנות רמות הסוכר מתחילות גם לרדת.

הטיפול הנטורופתי מתייחס לאדם כמכלול ולא מתמקד רק בסימפטומים. לכל אדם אופי אחר, טמפרמנט אחר, איכויות שונות, גישה שונה וסוג חשיבה שונה. לכן, העוצמה טמונה בהתאמת הטיפול לכל אדם באופן אישי. גם בדרך זו, כמו בקונבנציונלית, יש ניסוי ותעייה. ישנה בדיקה ומעקב אחרי איזון רמות הסוכר עד שמגיעים לשביעות רצון. לעיתים, הדרך הטבעית היא איטית יותר, אך זו הדרך היחידה שהגוף מכיר כדי לעשות את הדברים בכוחות עצמו ובקצב שלו.

התזונה והתגובה הגליקמית

בעקבות אכילת פחמימות עולה ריכוז הגלוקוז בדם. תגובה זו נקראת התגובה הגליקמית. תגובה זו היא חזקה כאשר ריכוז הגלוקוז בדם עולה במהירות רבה ולערכים גבוהים, והיא חלשה כאשר ריכוז הגלוקוז עולה באיטיות ולרמה נמוכה יחסית. התגובה הגליקמית תלויה בכמות ובסוג הפחמימות הנצרכות. את התגובה הגליקמית מודדים באמצעות המדד הגליקמי (Glycemic Index) – מדד זה משקף לנו את העלייה היחסית בריכוז הגלוקוז בדם לאחר צריכת מזון מסויים, כאשר משווים אותה לעלייה המתרחשת לאחר צריכת גלוקוז נקי באותה הכמות. לצורך השוואה, המדד הגליקמי של גלוקוז נקי מסומן כ- 100%.

האמינו לי, שרוב חולי הסוכרת יודעים בדיוק מה לא טוב להם לאכול, הבעיה לא טמונה שם. הבעיה היא שהם מתקשים להקפיד ואף לא שולטים בתחושות הרעב ("…אני אוכל במשרד ארוחת צהריים ענקית ושעה אחר כך אני מגיע הביתה רעב כאילו לא אכלתי כל היום ומתנפל על אוכל בלי חשבון גם כשאני יודעת שהוא מזיק לי…").

הרבה מכך קשור לכימיה בגוף, למערך האינסולין. כאשר התאים לא מקבלים סוכר, הגוף משדר מצוקת רעב. בנוסף, לא הרבה יודעים ומכירים את נושא התגובה הגליקמית המביאה מזונות מסויימים לגרום לנו להיות מורעבים זמן קצר אחרי שאכלנו. יש דברים שאוכלים אותם וגורמים לנו להיכנס למעגל קסמים של צורך כמעט בלתי נשלט לאכול פחמימות וסוכרים. יש לזה קשר ישיר לערך הגליקמי שלהם. הבנת האינדקס הגליקמי יכולה לא רק לסייע באיזון רמות הסוכר בדם, אלא גם להרזיה.

הנטורופתיה לימדה אותי להקשיב וללמוד את האדם שמולי, שנינו בסופו של דבר מסכימים שדרוש שינוי והוא לא תמיד קל אבל ההתמדה משתלמת.

הרעיון הכללי מדבר על איזון רמות הסוכר באופן טבעי, עם תופעות לוואי מינימאליות על ידי שימוש בתבלינים וצמחי מרפא, הימנעות מארוחות כבדות המעמיסות על הגוף, על מערכת העיכול והכבד, מעייפות ומשפיעות על מצב רוחנו. כדי לאזן את רמות הסוכר, ראשית יש לאכול הרבה ארוחות קטנות המפוזרות לאורך היום ושנית, שמזונות אלו לא יהיו בעלי אינדקס גליקמי גבוה אשר גורם לעליות חדות ומהירות ברמות הסוכר בדם.

אנשים רבים, שאינם בהכרח חולים בסוכרת, מספרים שהגמילה מסוכרים ופחמימות פשוטות היא כמו גמילה מסמים. אך לאחר שנגמלים, הגוף לא מרגיש יותר צורך בלתי נשלט למתוק ויש סוף סוף יציאה מ"מעגל הקסמים" של סוכר גורם לנו לאכול עוד סוכר ועוד סוכר.

חשוב מאוד להכניס לתפריט כמה שיותר סיבים תזונתיים הנמצאים במזון המלא, בקטניות ובירקות. סוכרתיים רבים מגיעים אליי בכדי לרדת במשקל, דבר זה בפני עצמו משפר פלאים גם את מצב הסוכרת.

הפעילות הגופנית בשירות הסוכרת

לא הרבה אנשים מכירים את הקשר בין פעילות גופנית לטיפול בסוכרת. לא הרבה מודעים לעובדה המוכחת שפעילות גופנית מגבירה מאוד את הרגישות לאינסולין וכפועל יוצא מכך, רמות הסוכר בדם יורדות ומתאזנות. כשרמתו של הסוכר בדם יורדת, פוחתת הסוכרת. כתוצאה מההגברה של הרגישות הזו, אכילה מיד לאחר הפעילות הגופנית, גורמת לגלוקוז להגיע לתאים ולשרירים ולא להישאר בדם.

אין מקריות בהמלצות החמות לפעילות גופנית לסוכרתיים. אין לשכוח שמעבר לכך, פעילות אירובית נמרצת מורידה גם את הכולסטרול והטריגליצרידים, מפיגה לחצים קשים ומתח, משפרת את הריכוז והחיוניות ועוזרת לירידה ולשמירה על המשקל אצל סוכרתיים סוג 2.

פעילות גופנית מסייעת לעורר את תפקוד של האינסולין ובכך להפחית את כמות או מינון התרופות. בזמן רמות סוכר גבוהות ו/או קטונים אין להתעמל!!!- מצב זה עלול להוביל לקטואצידוזיס. אצל סוכרתיים במיוחד, חשוב להקפיד על נעלי התעמלות טובות מאחר ולא תמיד קיימת תחושה בפציעות ברגליים. ההמלצה לסוכרתיים היא פעילות אירובית נמרצת וחשוב לדעת אילו פעילויות נחשבות לכאלה. קיימת מחשבה שכדורגל, כדורעף, גולף ובאולינג הינן פעילויות אירוביות, אך זה כך. סוגי הפעילויות הנחשבות לאירוביות הן:  צעידה , ריצה קלה רכיבת אופניים, שחייה, חוגי אירובי, קפיצות על חבל, גלגיליות, טניס, חתירה, סקי, וכדומה. בכל מקרה, יש להיוועץ עם רופא לגבי פעילות גופנית. ניתן להפיק תועלת רבה אם נערך מעקב צמוד לרמות הסוכר על ידי בדיקה לפני תחילת האימון, תוך כדי האימון ולאחר האימון. מעקב זה מראה את תגובת הגוף לאימון, מאפשר להכיר טוב יותר את הגוף ואת צרכיו, מאפשר למנוע מצבי היפוגליקמיה ולדעת כמה לאכול לפני ואחרי האימון.
אם אדם הוא בעל משקל כבד במיוחד תותאם לו תוכנית אימון מתאימה ואף נעליים מיוחדות לנשיאת משקל כבד ומניעת נזקים.

ואם אין חשק?

חוסר החשק לעשות פעילות נעלם ברגע ש"נכנסים לעניינים" והופכים זאת לחלק מהשגרה. בנוסף, ברגע שהסוכר מאוזן לאורך זמן, התחושה של העייפות מתחלפת בתחושה כללית נפלאה ומצב רוח מרומם ויש ירידה במשקל –  יש באלו מתן מוטיבציה לא רעה בכלל להמשיך. יש לזכור, שלהתחיל תמיד קשה (לא רק בספורט). בדיוק כמו שמכונית בהתנעה ותחילת הנסיעה זקוקה להרבה אנרגיה ודלק, ובמהירות 100 קמ"ש היא נוסעת כמעט ללא כל השקעת אנרגיה.

ואיך אני אדע איזה פעילות?

אתה ורק אתה קובע איזו פעילות מתאימה לך. אם נכפית עליך פעילות שאינה מתאימה לך ולאופי שלך רוב הסיכויים שלא תתמיד. התנאי הוא פעילות שתוכל להתמיד בה, לכן צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים חשובים: זו צריכה להיות פעילות שתאהב לעשות, תרצה לעשות ותוכל לעשות. אם לא תהנה ותרגיש שאתה סובל, לא תתמיד גם אם כוח הרצון שלך גדול במיוחד.  זו צריכה להיות פעילות שמתאימה לאופי שלך. לא כל אחד אוהב ללכת ויש שמוצאים שחייה דבר משעמם. יש שיעדיפו לרקוד או להיות במסגרת אירובית בחוגים. יש שאוהבים לעשות פעילות לבד – זה הזמן שלהם ביום לנקות את המחשבות, ויש שחייבים לפעול עם פרטנר או חבורה כדי להתמיד. באופן כללי, אם הסוכרת אינה מאוזנת, רצוי להתאמן עם אדם נוסף אחד לפחות, עקב החשש לעילפון או סחרחורת.  כאמור, פעילות גופנית עלולה לגרום לרמות הסוכר לרדת מאוד ולכן תמיד מומלץ להצטייד בחטיף או משקה פחמימתי.

צמחי מרפא

כורכום – צמח תבלין המוריד ומאזן רמות סוכר בדם – בעל השפעה היפוגליקמית, אנטי דיאבטי.

חילבה – גרגרנית יוונית – נחשב לאחד הצמחים העוצמתיים והמוכחים מחקרית לטיפול בסוכרתיים. 

קינמון – למצבי סוכר גבוה בדם, משפר ערכי גלוקוז ושומנים בסוכרתיים.

תבלינים וצמחים בעלי תכונות "אנטי סוכרתיות"

Department of Biochemistry & Nutrition, Central Food Technological Research Institute, Mysore-570013, India.

Int J Food Sci Nutr. 2005 Sep;56(6):399-414

עלי זית  – מסייעים באיזון רמת סוכר בדם והורדת לחץ דם. מפחיתים היווצרות רובד טרשתי בעורקים. בעלי תכונות אנטי וירליות ואנטי בקטריאליות. טובים לחיזוק מערכת החיסון ונגד אלרגיות. עלי זית מקילים בהצטננות, שפעת, הרפס ומצבים וירליים נוספים.

ג'ימנמה (Gymnema) – צמח מרפא הודי, המסייע בהורדת סוכר בדם, מעודד את הלבלב לייצר אינסולין. מוריד כולסטרול וטריגליצרידים בסוכרת סוג 2.

מלון מר / מומורדיקה – במלון המר קיים חומר בשם צ'רנטין המכונה גם "אינסולין צמחי" מאחר ומבנהו דומה במקצת לאינסולין הבקר.

ממתיקים מלאכותיים

כיום אין זה דבר חדש לשמוע על הנזקים של הממתיקים המלאכותיים למיניהם, אך מעבר לכך שאינם בריאים חשוב להבין דבר נוסף לא פחות חשוב: דווקא הם, דווקא מוצרי ה"דיאט" למיניהם, גורמים להשמנה ואינם בריאים לחולי סוכרת.

ההיגיון מאחורי מילים אלה הוא פשוט: כאשר הגוף מרגיש בטעם המתוק התגובה הטבעית שלו היא הפרשת אינסולין על מנת להכניס את הסוכר לתאים.  אך מאחר ולא באמת הוכנס סוכר לגוף, נוצרת רמה גבוהה של אינסולין בדם שמחפשת את הסוכר ולא מבינה היכן הוא. רמת אינסולין גבוהה גורמת לפגיעה רב מערכתית בגוף. מצב זה מסוכן בייחוד לבעלי רקע סוכרתי.

הממתיקים המלאכותיים בעלי הטעם המתוק שאינם סוכר אמיתי גורמים לשיבוש במנגנון הבקרה של סוכר ועיבודו בגוף.