כל מה שצריך לדעת על דיכאון עונתי – פרופ' משה קוטלר

רבים שומעים את המושג דיכאון עונתי אך לא באמת מבינים במה מדובר
בתקופת החורף עולה כמות הדיווחים על מקרים של פניות לרופאים בתחום בריאות הנפש. הסיבות לכך קשורות אל שורה ארוכה של שינויים המתרחשים בתוכנו ובסביבה מיד עם תום הקיץ. בנוסף, דיכאון עונתי יכול לבוא לידי ביטוי בתחושות לא נעימות ובהרגשה של עצבנות, חוסר סבלנות, פסימיות וחוסר תקווה
המעבר מהקיץ אל החורף כרוך בלא מעט שינויים פיזיולוגיים. ראשית, יש פחות שעות אור, ולכן רבים חשים כי הזמן לוחץ עליהם. שנית, קיימים גם שינויים בשעון הביולוגי שהם תוצאה של תהליך אבולציוני ארוך שנים. הגוף מכין את עצמו אל החורף, ומתמודד עם הטמפרטורות הנמוכות בצורה ייחודית. הוא מקצה משאבים לצורך חימום, ולעיתים זה בא על חשבון התחושה המנטאלית. מעבר לכך, דיכאון עונתי יכול להתחיל בסתיו, ולכן התופעה שכיחה בקרב 1% מהאוכלוסיה.

מהם התסמינים של הפרעות עונתיות?

יש להבחין בין דיכאון כרוני לבין הפרעות עונתיות. אלו התסמינים העיקריים של הפרעה עונתית:

א. מנעד רגשות – הפרעה עונתית מתקיימת רק בחודשים מסוימים בשנה. אנשים שחווים סימפטומים של דיכאון בסתיו או בחורף, ולא מרגישים אותם בחורף יכולים לפנות לייעוץ מקצועי. לעומת זאת, סימפטומים שלא נעלמים מעידים על דיכאון שאינו בהכרח קשור לעונות השנה.

ב. שינה – הפרעות עונתיות מזוהות עם נדודי שינה ותחושת עייפות תמידית. שמירה על שעות שינה קבועות ותחושת עייפות מוגברת בחורף עשויים להיות תסמין לדיכאון.

ג. עצבנות וכעס – דיכאון חורף בא לידי ביטוי בין היתר בהתפרצויות כעס פתאומיות. אנשים שסובלים מדיכאון לא מצליחים לשלוט בזעם, ולכן משפיעים גם על הסביבה הקרובה אליהם.

ד. תיאבון – הפרעה עונתית מכל סוג פוגעת בתיאבון בצורה יחסית לשאר עונות השנה. אנשים שסובלים מהפרעה עונתית אוכלים יותר בחורף, ומתמקדים בצריכת פחמימות. צריכת מזון כזו גורמת לעלייה ברמות של חומצות אמינו, ולעידוד שחרור של סרוטונין. במילים אחרות, פחמימות הן סוג של תרופה לדיכאון עונתי, ואנשים מנצלים זאת גם מבלי לדעת.

ה. זמן הופעת הסימפטומים – התסמינים של הפרעה עונתית מחמירים עם רדת החשיכה וזאת לעומת תסמינים של דיכאון רגיל, המופיעים במשך היום ומשתפרים לקראת הערב.

איך מטפלים בדיכאון?

יש הרבה דרכים להתמודד עם דיכאון עונתי, וכל אחד יכול לבחור את השיטה המתאימה עבורו. השיטה הראשונה היא חשיפה לאור ולקרני השמש, אשר מסייעות לאזן את השינויים ההורמונאליים והפיזיולוגיים. בימים סגריריים אפשר להשתמש בתאורה מלאכותית כתחליף, אך מומלץ לא לוותר על חשיפה טבעית לשמש של לפחות פעם ביום.