אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) הפרעות הורמונליות > משקל תקין ומשאבת אינסולין

איך לשמור על משקל תקין עם משאבות אינסולין?


28.06.10
כללי השמירה על משקל תקין עם משאבת אינסולין

הקיץ הגיע וזה הזמן להשיל את הקילוגרמים שהתווספו במהלך החורף. כיצד עושים זאת? החיבור בין סוכרת-משאבת אינסולין וירידה במשקל נראה מסובך. האם זה בכלל אפשרי?

סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה לעלייה במשקל ולהשמנה. העלייה במשקל עלולה להיגרם כתוצאה מכמה גורמים:

· תיקון אירועי היפוגליקמיה באמצעות מזונות עתירי קלוריות.

· תוצאה של אכילה עודפת עקב חשש מהיפוגליקמיה אשר אינה קשורה כלל לתחושת רעב. אילו הן קלוריות עודפות המצטברות בגוף והופכות לרקמת שומן.

· האינסולין עצמו הוא הורמון אנאבולי- כלומר הורמון "בונה", התורם לבניית רקמות שומן ושריר.

לאינסולין תפקיד בבקרת האכילה על-ידי השפעה על תחושת רעב ושובע. רמות גבוהות של אינסולין מעוררות תחושת רעב ולכן עלולות להוביל להגברת אכילה ולהשמנה. סוכרתיים מטיפוס 1 עלולים להראות סימנים של סוכרת מסוג 2, כלומר סוכרת בה מעורבות השמנה וצריכת כמויות גדולות של אינסולין כתוצאה מירידת היענות רקמת הגוף לאינסולין, תופעה הנקראת "עמידות לאינסולין".
שימוש לא מושכל במשאבת אינסולין עלול לגרום להשמנה, לתחושה כי כעת מותר לאכול הכל, כי עכשיו פשוט ונח "לכפות" על הגוף כל מזון באמצעות מתן תוספת אינסולין ("בולוס"), שכן אין עוד מדובר בזריקה כואבת נוספת, אלא בבולוס פשוט וקל. אכילה בלתי מבוקרת, גם אם נעשית תוך כדי הקפדה על איזון, עלולה לגרום להשמנה בטווח הארוך ובהמשך לקושי לשמור על איזון כתוצאה מהתפתחות עמידות לאינסולין.

יש להבין כי גם כאשר בעקבות השימוש במשאבת אינסולין חל שיפור ניכר באיזון הסוכר, כמו במשאבות "פארדיים" למשל, עדיין יש צורך לצמצם את הצריכה הקלורית בכדי למנוע עלייה בלתי רצויה במשקל.
הסיבה לכך היא כי ברמות סוכר גבוהות בדם (מעל 181 מ"ג) חלק מהסוכר יוצא בשתן, כלומר חלק מהאנרגיה הנצרכת במזון אינה נשארת בגוף, אולם כאשר איזון הסוכר משתפר, אותו גלוקוז שהופרש קודם לכן בשתן יישאר עתה בגוף וייאגר בתור רקמת שומן ויווצרו ממנו עודפים.

שימוש מושכל במשאבת אינסולין עשוי לעזור לתהליך הירידה במשקל

  1. כאשר משתמשים במשאבת אינסולין אין צורך "להאכיל" את האינסולין. אוכלים רק כאשר רעבים ולא כדי לכסות על השפעה מוגברת של אינסולין בשעות מסויימות. ניתן אם כך לוותר על אכילה שאינה קשורה לרעב אלא נובעת מחשש להיפוגליקמיה.
  1. מומלץ לשמור על תבנית אכילה בריאה. מומלץ לפזר את הקלוריות הנצרכות על-פני כל היום. דילוג על ארוחות אינו בריא ועלול להוביל להשמנה. כאשר אנו מגיעים לארוחה הבאה מורעבים, אנו במצב בו השליטה על כמות ואיכות המזון הנצרך פחותה והתוצאה עלולה להיות צריכה מוגברת של מזונות זמינים, בריאים פחות ובכמות עודפת.
  1. צמצום מספר הארוחות ביום אינו מומלץ גם מבחינת היעילות המטבולית של הגוף. כל אכילה מלווה בהוצאה מוגברת של אנרגיה שנועדה לצורך עיכול וספיגת המזון ולכן צמצום מספר הארוחות ביום יוביל להפחתה בהוצאת האנרגיה ומכאן להשמנה.

חשיבות הפעילות הגופנית בתהליך ההפחתה במשקל

פעילות גופנית תורמת להוצאה מוגברת של אנרגיה, הן הבסיסית והן הכללית.
דיאטות הרזייה המלוות בצמצום הצריכה הקלורית עלולות לגרום במשך הזמן "להתייעלות של הגוף". הגוף רואה בהגבלה הקלורית מצב "דחק" ומתאים עצמו למצב החדש באמצעות התייעלות ניצול האנרגיה. הוא נוטה לשמור על המשקל הקיים באמצעות כמות פחותה של מזון, עובדה הגורמת לבלימת הירידה במשקל ולעיתים אף לעליית משקל מחודשת כאשר צריכת המזון עולה אף במעט.
שילוב של פעילות גופנית בדיאטת הרזייה מסייעת למניעת "התייעלות" זו של הגוף. חשוב מאוד לשלב פעילות אירובית כגון הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים יחד עם פעילות אנאירובית – בניית שריר באמצעות התנגדות כמו משקולות, פילאטיס וכדומה.
פעילות גופנית מתונה מורידה בדרך כלל את הצורך של הגוף באינסולין ולכן מגבירה את הסיכון להיפוגליקמיה. שימוש במשאבת אינסולין מאפשר פעילות ספורטיבית ללא חשש מהיפוגליקמיה באמצעות הורדת הקצב הבסיסי תוך שימוש בתוכנית הבסיס הזמני למשך הפעילות הגופנית ולתקופת ההתאוששות שלאחריה.
פעילות גופנית נמרצת כמו ריצה, משחקי כדור, הרמת משקולות יכולה לגרום לעיתים לעלייה ברמת הסוכר כתוצאה משחרורם של הורמוני דחק. עלייה זו היא לרוב קצרה ולעיתים קרובות מגיעה אחריה ירידה ברמת הסוכר עד כדי סכנת היפוגליקמיה, במיוחד כאשר הפעילות הגופנית מתבצעת סמוך לשעת השינה.
כדי למנוע השפעות מאוחרות אלה של הפעילות הספורטיבית מומלץ בלילה שלאחריה להוריד את הקצב הבסיסי באופן זמני.

שימוש במחשבון "הבולוס החכם"

מחשבון "הבולוס החכם" המצוי במשאבת האינסולין מסוג "פארדיים" של מינימד מאפשר לחשב את כמות האינסולין הנדרשת לארוחה או לתיקון רמת סוכר גבוהה על-סמך הנתונים האישיים של המטופל ובכך עוזר לו לשלוט טוב יותר ברמות הסוכר. התוכנה מעבירה מידע אודות כמות האינסולין הפעיל הנותר בגוף מהבולוס הקודם, וכך ניתן לתכנן טוב יותר את האכילה לפני השינה ולפני פעילות גופנית. בהנחה שהקצב הבסיסי במשאבה מתאים לשמור על רמת סוכר יציבה, הרי שמידע על כמות האינסולין הפעיל יעזור לקבל החלטה נבונה יותר באם יש צורך באכילה לפני השינה או הפעילות או שניתן לוותר על אכילה ללא חשש. לדוגמה: רמת סוכר לפני השינה 110 מ"ג וכמות אינסולין פעיל של 1 יחידה – יש צורך לאכול לפי יחס פחמימות/אינסולין בכמות שתכסה יחידת אינסולין אחת. לעומת זאת, באותה רמת סוכר, כאשר לא קיים אינסולין פעיל בגוף, ניתן לוותר על ארוחת לילה.

לסיכום - שימוש מושכל במשאבת אינסולין יחד עם פעילות גופנית יכולים לעזור לשמור על המשקל ואף לסייע להתמיד בתכנית הרזייה. כל שנותר הוא להחליט באיזה פעילות אנו בוחרים ומתמידים בה וקדימה לדרך!

מאת: קרן כרמל, דיאטנית קלינית מוסמכת בחברת אגנטק.

 

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה