אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) מערכת העצבים, נוירולוגיה > טרשת נפוצה והרפואה החדשה

טרשת נפוצה (MS) – לפי ההבנות של הרפואה החדשה


24.11.09
מאמר זה מביא הבנות חדשות ושונות מהמקובל לגבי המחלה טרשת נפוצה (MS) ומפרט אפשרויות להבריא ממחלה זו בדרכים טבעיות
 
הקדמה
 
מאמר זה מבוסס בעיקר על הממצאים המפתיעים של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את "הרפואה החדשה". מידע רב נוסף על הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים אחרים של המחבר באתר זה ובאתרים אחרים. במאמר זה משולבים גם ידע והבנות ממקורות אחרים והוא מפרט את הגורמים לטרשת נפוצה וכן דרכי ריפוי טבעיות.
מטרתו של המאמר היא להביא מידע חדש ומבט חדש על מחלה זו הנחשבת לחשוכת מרפא, ולהראות שקיימת אפשרות להבריא גם ממחלה זו.

מהי הרפואה החדשה?

הרפואה החדשה, או בשמה המלא – הרפואה הגרמנית החדשה (German New Medicine ובקיצור GNM) היא גישה רפואית הוליסטית המראה בצורה מדעית הניתנת להוכחה את הקשר שבין טראומות או קונפליקטים רגשיים ואחרים לבין התפתחותן של מחלות בגוף.

ה-GNM מציגה מודל שלם, העומד בכל קריטריון רפואי ומדעי, שמסביר את הגורמים להתפתחותן של מחלות בכלל ומחלות הסרטן בפרט, את הסיבות לתהליכי המחלה כפי שהם מתפתחים באופן טבעי, את הדרכים בהן הטבע מרפא בעצמו את המחלות וכן את הידע, ההבנות והאמצעים הדרושים להתערבות בתהליכים הטבעיים כדי למנוע סכנת חיים ולהביא לאחוזי ריפוי מכסימליים.

ה-GNM התגלתה ופותחה ע"י ד"ר האמר מגרמניה בעיקר בשנים 1978-81 לאחר שהתגלה סרטן בגופו של ד"ר האמר עצמו. מאז ממשיך ד"ר האמר לחקור ולפתח את הנושא ויש לו כיום תעוד של יותר מ-40,000 מקרים טיפוליים, עם שיעורי הצלחה של 92-98% בריפוי מחלות סרטן, ללא שימוש בכימותרפיה והקרנות ובד"כ גם ללא שימוש בניתוחים.

ה-GNM מבוססת על 5 חוקים ביולוגיים טבעיים שהתגלו ע"י ד"ר האמר ונמצא שהם תקפים למעשה לגבי כל המחלות ולא רק לגבי סרטן. בניגוד לגישה המקובלת הטוענת שתאים סרטניים הם תאים שיצאו מכלל שליטה ועלולים לגדול ללא גבול וללא בקרה, מראה ה-GNM שכל תהליכי המחלה נשלטים ומבוקרים ע"י המוח לפי תוכניות ביולוגיות מוטבעות מראש אשר מופעלות כתוצאה מטראומה, שוק או קונפליקט כלשהו.

הרפואה החדשה יודעת כיום ברמת דיוק גבוהה איזה סוג טראומה או קונפליקט גורם לכל סוג של מחלה, כולל ההבדלים בהופעת המחלות בין גבר לאישה, בין ימניים לשמאליים, בין אישה בגיל הפריון לאישה אחרי המנופאוזה ועוד.

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית של מערכת העצבים, המתבטאת בפגיעה בתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית. בעיקר נפגע המיאלין, שהוא חומר שומני המבודד את סיבי העצבים, אך כאשר המחלה מתקדמת נפגעים גם תאי העצב עצמם. הפגיעה במיאלין ו/או בתאי העצב משבשת את העברתם של אותות חשמליים באותם עצבים. זה מקשה על תפקוד תקין של המוח, ומשפיע על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים, ובעיקר בחוט השדרה, המוח ועצב הראיה. למחלה יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורות וניוון שרירים. במקרים רבים ניתן לחיות עם המחלה שנים רבות עם תפקוד כמעט נורמלי, אך במקרים החמורים יותר המחלה גורמת לפגיעה בתנועה אצל החולה ואף לנכות.

מהם הגורמים להתפתחותה של טרשת נפוצה לפי הרפואה הרגילה?

לרפואה הרגילה ישנן השערות ותיאוריות שונות, אך אין עדיין תשובה ברורה לשאלה זו.
התיאוריות השונות כוללות את הגורמים הבאים (אשר אף אחד מהם עדיין לא הוכח בוודאות כגורם למחלה):
  • זיהום ויראלי
  • זיהום חיידקי
  • מחסור בויטמין D
  • עישון
  • גנטיקה
  • מחלה אוטואימונית - המערכת החיסונית תוקפת את העצבים מסיבה לא ידועה.

מה גורם להתפתחותה של טרשת נפוצה לפי הרפואה החדשה?

הגורמים להתפתחות המחלה הן טראומות או קונפליקטים שמתבטאים בתחושות כגון:

"אני תקוע, לא מסוגל לברוח"
"אני לא מסוגל לצאת מזה"
"אני לא מסוגל להימלט"
"אני לא מסוגל להחזיק את זה"
"אני לא מסוגל להגן על עצמי"
וכו'.

אופיו של הקונפליקט/טראומה מכתיב איזה שרירים ייפגעו. למשל:

שרירי הידיים או הזרועות נפגעים כאשר אנחנו לא מסוגלים להחזיק במשהו (פיזית או פיגורטיבית).

דוגמאות:

"לא הצלחתי לשמור על הכסף שסוף סוף היה לי".
"לא הצלחתי להחזיק את חברתי האהובה שתישאר אתי"
"לא הצלחתי להחזיק את העסק"
"לא הצלחתי להחזיק את הבן שישאר בבית"
"לא הצלחתי למנוע ממנו לעשות זאת"
"לא הייתי מסוגל להגן על עצמי"

שרירי הרגליים נפגעים כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:

"מרגיש לכוד" (דימוי של כסא גלגלים)
"מרגיש כלוא"
"מרגיש כבול"
"מרגיש תקוע"
"לא מסוגל לעמוד בקצב"
"לא מסוגל לעקוב אחרי הדברים (או אחרי המדריך)"
"לא מסוגל לטפס (לדוגמא: לא קידמו אותי בתפקיד)"

שרירי הכתפיים והגב עלולים להיפגע כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:

"לא הצלחתי לזוז הצידה, לפנות את הדרך בזמן"
"לא הצלחתי להסתלק בזמן"

שרירי הפנים עלולים להיפגע כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:

"ביזו אותי"
"לעגו לי מול כולם"

הערות:

  1. שיתוק השרירים הזמני או החלקי ב-MS מזכיר תופעה הקורית בטבע במצבים של סכנת חיים אצל סוגים שונים של חיות ה"קופאות" על מקומן ומתחזות למתות. אצל בני אדם המצבים הגורמים לתגובה כזו של שיתוק הם לא רק פיזיים ומוחשיים אלא יכולים להיות גם פיגורטיבים.
  2. אחת הטראומות הנפוצות היא הטראומה של האבחון, כאשר הרופא אומר לנבדק משהו כמו: " יש לך MS ובעתיד לא תוכל ללכת". אם הנבדק מאמין לרופא, מודפס באותו רגע במוחו (גם בתת-מודע) מעין תכנות האומר לאותו אדם שהוא לא יוכל ללכת בעתיד. אבחון כזה עלול להתקבל כטראומה נוספת המחריפה את המחלה ועושה את תהליך הריפוי לקשה יותר (גם אם האבחון היה שגוי). הטראומה של האבחון מהווה כנראה גורם משמעותי במצבם של כ-70-80% מהאנשים הסובלים מפרפלגיה (שיתוק ברגליים)
  3. טראומה נוספת עלולה לקרות כאשר הסימפטומים של המחלה נמשכים זמן רב והחולה נכנס לחרדה מעצם המחשבה שאולי הוא לא יוכל לתפקד בעתיד.
  4. יתכנו מצבים בהם מצטרף גם קונפליקט/טראומה של ירידת ערך עצמי בקשר לתנועתיות (כגון: "לא הצלחתי לברוח", "לא מסוגל להגן על עצמי").
  5. אותם דברים הגורמים להתפתחותה של MS עלולים לגרום גם ל-ALS ולמחלת פרקינסון.

תהליכים פיזיולוגיים:

הטראומה/קונפליקט גורמים לשיתוק זמני של השרירים הרלוונטיים.
באותו זמן נפגע גם אזור מסויים במוח, בהתאם לסוג הקונפליקט (ניתן לראות זאת בצילום CT של המוח). האזור שנפגע במוח בד"כ הוא בחלק הקדמי של המרכז המוטורי (שנמצא בקליפת המוח) ב- paracentral gyrus (שמאל או ימין).
במקרים בהם היה גם קונפליקט שגרם לתחושה חזקה של ירידת ערך עצמי, תהיה פגיעה גם באזור מסויים בתוך החלק במוח שנקרא "המדולה של הקורטקס".
כאשר נעלמת הטראומה או נפתר הקונפליקט מתחיל תהליך הריפוי.
כפי שהפגיעה המקורית הופיעה בו-זמנית במוח ובעצבים (ולפעמים גם בשרירים), כך גם תהליך הריפוי נעשה במקביל.
במוח עצמו נוצרת בשלב הראשון של הריפוי בצקת באותו אזור שנפגע. בצקת זו חיונית לריפוי האזור הפגוע במוח, אך בשלב הראשון היא עלולה להחריף באופן זמני את שיתוק השרירים.
במקביל מתחיל תהליך שיקום של העצבים שנפגעו.
תהליכי הריפוי ממשיכים כל עוד לא מופיעה השפעה של משהו המהווה טריגר שמפעיל מחדש את מעגל המחלה וגורם לעצירה של תהליכי הריפוי, או אפילו להחמרה במצב.
כאשר תהליכי הריפוי מתקדמים ללא הפרעה, קורית בשיא שלב הריפוי תופעה המוכרת ברפואה במחלות שונות בשם "משבר הריפוי": המוח מייצר סיגנל חזק וקצר של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מטרתו היא לסלק את הבצקת החוצה מהמוח ע"י כיווץ כלי הדם. משבר הריפוי מתבטא בד"כ בהחרפה רבה ומרוכזת לזמן קצר של כל תסמיני המחלה, כולל אפשרות להתקף אפילפטי.
ההתקף מתבטא בד"כ בעיקר באותם שרירים שנפגעו מהטראומה.
התקף זה אמור לסתור את השיתוק ע"י תנועתיות מכסימלית. התקף אפילפטי זה (כללי או מקומי) הוא הסימן הנראה לעין שהגוף שואף לחזור למצב נורמלי.
אם תוך כדי תהליך הריפוי לא תהיה הישנות של השפעת הטראומה/קונפליקט – יחזרו השרירים בהדרגה לתפקוד תקין.
אדם שלא מבין את התהליך עלול להיבהל ולהירתע מהעוויתות, הרעידות או חולשת השרירים. זה מרפה את ידיו (פיזית ופיגורטיבית) וגורם להשפעת הקונפליקט לחזור. כך נוצר מעגל קסמים של ניסיון ריפוי והישנות השפעת הטראומה.
תהליך חוזר ונשנה זה יוצר פגיעה מצטברת ברקמת השריר ובתאי המוח, מה שגורם להחרפה הדרגתית בסימפטומים.
קצב התפתחות המחלה תלוי בכמות ועוצמת המצבים המהווים טריגרים להפעלת השפעת הקונפליקט/טראומה המקוריים. ככל שהחולה מוצא עצמו יותר במצבים כאלה וככל שהם עוצמתיים יותר – תתפתח המחלה מהר יותר ובצורה חריפה יותר.
מצד שני, הימנעות ממצבים אלה עשויה להביא לעצירה מוחלטת של המחלה ועם טיפול נכון אף לריפוי.
כאשר הטראומה קשורה גם לירידת ערך עצמי יש בהתחלה אובדן של תאים בשרירים המפוספסים (סוג הטראומה יכתיב איזה שרירים ייפגעו). בשלב הריפוי מתחיל שיקום השרירים, שכולל גדילת יתר של תאי שריר אשר מטרתה לעשות את השרירים חזקים יותר ממה שהיו לפני הטראומה.

אבחונים רפואיים:

יש קושי רב לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים. קביעה וודאית על קיומה של המחלה נעשית רק לאחר שמאבחנים לפחות שני אירועים של איבוד מיאלין, עם הפסקה של לא יותר מ-30 יום ביניהם.

גילוי המחלה נעשה בד"כ ע"י שילוב של מספר בדיקות כולל:

· בדיקת דם
· MRI של המוח ושל חוט השדרה.
· בדיקת נוזל מוח חוט השדרה (CSF)
· בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית בה בודקים תגובות של מערכות התחושה בגוף

סימפטומים:

א. סימפטומים אפשריים בשלבי התפתחות המחלה:

· חולשה בגפיים
· קושי בהליכה
· קושי וליקויים בדיבור
· בעיות בראיה. ראיה מטושטשת, ראיה כפולה. יתכן עיוורון זמני בעין אחת או בשתיהן. יתכן כאב בהזזת העין
· קושי בריכוז ובחשיבה
· חוסר יציבות וקואורדינציה
· ניוון שרירים
· בעיות בתפקוד שלפוחית השתן
· אובדן שליטה על הסוגרים
· פגיעה בתפקוד המיני (למשל: אין-אונות אצל גברים)
· דיכאון, אפטיות, חוסר שיפוט, היסטריה

ב. סימפטומים אפשריים בחלק הראשון של שלב הריפוי:

· החרפה זמנית בתחושת שיתוק השרירים
· הפרעות בתחושה ("נימולים")

ג. סימפטומים אפשריים ב"משבר הריפוי" (אמצע שלב הריפוי):

· סחרחורות ואובדן שיווי משקל
· התקפים אפילפטיים (בכל הגוף, או רק בשרירים הספציפיים שנפגעו)
· עוויתות שרירים, רעידות לא נשלטות, פרפורים

ד. סימפטומים אפשריים בחלק השני של שלב הריפוי (לאחר "משבר הריפוי"):

· הפרעות בתחושה ("נימולים")
· מערכת העצבים חוזרת בהדרגה לתפקוד נורמלי

המלצות טיפוליות:

כללי:

· הבנת המחלה חיונית כאן לתהליך הריפוי. כאשר החולה יודע שהרעידות והעויתות הן למעשה סימנים לניסיונות הגוף לחזור לתפקוד רגיל, הוא לא נבהל מהן ואף יכול לעזור לגוף בצורה מודעת להשתחרר מהטראומה. הסימפטומים של רעידות או עוויתות עלולים להוות טריגר להפעלת המחלה כל פעם מחדש, ולכן ההבנה וההכרה של תהליך המחלה עוזרות לנטרל את האפשרות שהסימפטומים עצמם יהפכו להיות טריגר כזה.

· חשוב לגלות מה היה הקונפליקט/טראומה המקורי וחיוני לגלות מהם הטריגרים הגורמים לכך שמעגל המחלה מופעל כל פעם מחדש. כל עוד החולה אינו יודע מהו הגורם המקורי ומהם הטריגרים, הוא למעשה לא יודע מי האויב שלו וכנגד מה הוא צריך להלחם.

· כדי להשתחרר מהשפעות הטראומה/קונפליקט וללמוד כיצד לא לאפשר לטריגרים השונים להשפיע, מומלץ לחולה להיעזר במטפל אשר יכול להמליץ לו מהי שיטת הטיפול העשויה להתאים לו ביותר. ישנן שיטות וטכניקות שונות לטיפולים בטראומות או קונפליקטים רגשיים ולא לכולם מתאימות אותן שיטות או אותן גישות.
בין שיטות הטיפול שעשויות לעזור אפשר למנות שיטות כמו EFT, EMDR, NLP, הילינג, תטה הילינג, ייעוץ פסיכולוגי, דמיון מודרך, שיטת "המסע". "ההתחברות מחדש", פרחי באך ועוד.

· כמו בכל מצב של מחלה, כדי לאפשר תהליכי ריפוי מיטביים חשוב מצד אחד להפחית ככל האפשר את גורמי סטרס (פיזיים ורגשיים) ומצד שני לחזק בכל דרך אפשרית את הגוף והנפש. זה כולל תזונה, תוספי תזונה, תהליכי טיהור של הגוף, טיפול בעזרת ביו-מגנטים, הילינג, תמיכה מירבית מצד האנשים הקרובים לחולה וכל שיטת טיפול אחרת שעשויה להתאים לאותו חולה.

תזונה:
ההמלצות כאן הן כלליות בלבד והן לא בהכרח מתאימות לכל המקרים. חשוב להתאים את התזונה באופן אישי לכל חולה:

· רצוי לאכול רק מזונות אורגניים, כדי להקטין ככל האפשר את כמות הרעלים הנכנסים לגוף.
· להקטין צריכת חלבונים (לא יותר מ-0.8 גרם ליום לכל ק"ג משקל גוף) כדי למנוע עודף חומציות בגוף.
· להשתמש רק בשומנים טובים כגון שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו. אפשר להשתמש גם בחמאה מחלב אורגני.
· להימנע מהשמנים הצמחיים הזולים הנפוצים בשוק כמו שמן תירס, שמן סויה וכו'. להימנע גם משמן קנולה.
· להימנע לחלוטין משמנים מוקשים ומחומצות טראנס.
· להימנע ממאכלים המכילים קמח לבן ו/או סוכר לבן ו/או ממתיקים מלאכותיים.
· להימנע מכל המשקאות המוגזים כולל משקאות הדיאט למיניהם ובמיוחד משקאות עם הממתיק המלאכותי אספרטם.
· להימנע מקפאין וממאכלים או משקאות אחרים המעוררים את מערכת העצבים הסימפתטית.
· לעשות בדיקת רגישות למזונות ולהימנע (לפחות זמנית) מכל אותם מזונות שהמטופל נמצא רגיש אליהם.
· פירות וירקות צריכים להוות יותר מ-50% מסה"כ המאכלים שהחולה נוהג לאכול.
 
תוספי תזונה:

מומלץ לעשות בדיקה לגלות אם יש חוסרים בגופו של החולה בויטמינים ומינרלים שונים.
בנוסף לחוסרים חשוב למצוא איזה תוספים מתאימים באמת לחולה בשלב בו הוא נמצא.
במקרים רבים יש צורך באחד או יותר מהתוספים שלהלן:
 
· חומצות שומן חיוניות - EPA-DHA, GLA
· אנטיאוקסידנטים שונים
· B-קומפלקס כולל ויטמין B12
· סידן
· מגנזיום
· אבץ
· סלניום
· גלותטיון
· ביטא-קרוטן
· ויטמין D3
· אנזימי עיכול
 
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם מטפל מנוסה.
טיפול בעזרת ביו-מגנטים: כאשר משתמשים במגנטים בצורה נכונה הם משפרים את תהליכי חילוף החומרים בגוף, מאיצים הוצאת רעלים מהתאים, מעלים את לחץ החמצן בתאים, מפחיתים את רמת החומציות בגוף, מפחיתים מצבי דלקת ומשככים כאבים. לפעמים מורגש שיפור אפילו תוך מספר ימים, גם לחולים ב"שלב 3". מחקרים הראו שביו-מגנטים גם עוזרים לחדש ולשקם עצבים פגועים. לטיפול נכון חשוב להשתמש בביו-מגנטים טיפוליים, "חד-קוטביים", בעלי עוצמה חזקה. שימוש במגנטים "רב-קוטביים" עלול לגרום לנזק. לטיפול ב-MS יש צורך בערכת מטפלים שלמה הנקראת Wellness Kit.

טיפול בעזרת הילינג: טיפול זה עשוי להיות לעזר רב כחלק מהטיפול הכולל. ההילינג עשוי לעזור גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית והרגשית.

קרינות אלקטרו-מגנטיות:

· הימנעות ככל האפשר מקרינות של טלפונים סלולריים וטלפונים אלחוטיים.
· לא להחזיק רדיו-שעון או מנורה עם שנאי ע"י המיטה.
· לוודא שמקום המגורים ומקום העבודה לא נמצאים בסביבה עם קרינות יתר.

המלצות נוספות:

· פעילות גופנית: להתאימה למצב החולה ויכולותיו
· הידרותרפיה – מומלץ לנסות טיפולים שונים, כולל ווטסו
· ארומתרפיה
· להימנע משתיית מים עם כלור
· להימנע ממים, משחת שיניים ומי פה שיש בהם פלואור
 
 

מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות.

הכותב אינו רופא ובכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.

  
עידן סער, ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה
 

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
תגובה לכתבה  
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  תופעות לוואי מטיפול
מרים זליקוביץ   - ‏14/‏03/‏2012 23:29 
1.
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה