אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) כירורגיה > ניתוחי ריאה ללא פתיחת בית החזה

ניתוחי ריאה ללא פתיחת בית החזה


22.10.09
על פי רוב סרטן הריאות מתפתח אצל מעשנים. שיעור התמותה מהמחלה גבוה ונגרם בעיקר עקב זיהוי מאוחר
 
כ 2, 000- חולים חדשים בסרטן הריאות מתווספים מדי שנה בישראל, לכ 120- אלף חולים. המדובר בסוג סרטן ממאיר השכיח ביותר בגברים ושני בשכיחותו בנשים, לאחר סרטן השד. על פי רוב סרטן הריאות מתפתח אצל מעשנים. שיעור התמותה מהמחלה גבוה ונגרם בעיקר עקב זיהוי מאוחר.

סרטן הריאות מחולק באופן גס לשתי קבוצות עיקריות הנבדלות ביניהן באפיונן התאי:
  1. סרטן התאים הקטנים – SCLC ((Small Cell Lung Cancer, המהווה כ- 20% מכלל ממאירויות הריאה- לא ניתן לטפל בניתוח.
  2. סרטן התאים שאינם קטנים NSCLC - ((Non-Small Cell Lung Cancer , המהווה כ 80%- מכלל הממאירויות בריאה - חלק ניכר אף הוא אינו בר ניתוח היות שכשהגידול מתגלה, המחלה כבר מפושטת מעבר לריאה ואין טעם לנתחה. רק כ- % 20 מסוגי הסרטן בקבוצה זו הינם ברי ניתוח.

הטיפול הכירורגי בסרטן הריאה

הטיפול הכירורגי בממאירויות הריאה, כולל: כריתת הנגע כשהוא מוקף ברקמת ריאה בריאה על מנת לוודא הוצאה מרבית של הנגע למניעת הישנות מקומית. היקף אזור הכריתה נקבע כפועל יוצא מאופיו ומיקומו של הגידול:

א. כריתת יתד - הסרת חלק קטן של הריאה -ניתוח המבוצע לעתים לצורכי אבחנה כאשר זו אינה ודאית וכן בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות כראוי וקיים חשש שכריתה כירורגית רחבה יותר תגרום לפגיעה קשה ביכולתם הנשימתית.

ב. כריתת אונה - הסרת אונה של הריאה מבוצעת כאשר מדובר בסרטן ריאה מאובחן וזאת על מנת למנוע הישנות מקומית.

ג. כריתת ריאה - הסרת הריאה כולה במקרים של גידולים החודרים מעבר לגבול האונה או קרובים לכלי הדם הגדולים של הריאה.

בשיטה המסורתית נהוג לפתוח את בית החזה על ידי חתך ויצירת פתח בין הצלעות להכנסת

מכשיר הרטרקטור- מעין מלחציים הפוכים בין הצלעות, על מנת להרחיב את המרווח הבין-צלעי ולפתוח את בית החזה. אורכו של החתך כ 15- עד 20 ס"מ. רוחב המרווח הבין-צלע הוא כ 1.5- ס"מ ולכן לא ניתן לבצע דרכו את הכריתה המתבקשת של הגידול, ללא הפרדה ניכרת המבוצעת על ידי מכשיר זה.
כהכנה לניתוח בשיטה זו , יש צורך בחיתוך רקמות רכות ושרירים של בית החזה, ולכן לאחר הניתוח יסבול החולה מכאבים עזים בצלעות, ולעיתים מהשפעה שלילית על הנשימה , ועקב כך קיימת עלייה בשיעור הסיבוכים שמקורם בנשימה בלתי יעילה והשפעה על התאוששותם מהניתוח ועל הרגשתם הכללית. מסיבות אלו פותחה השיטה הזעיר- פולשנית, להסרת גידולים בריאות, אשר מתאימה לרוב המקרים.

ניתוחי ריאה בשיטה זעיר פולשנית

בשיטת Video-Assisted Thoracoscopic Surgery – VATS , נעזרים במצלמות טלוויזיה ובציוד מיוחד שבזכותו מבוצעים 3 עד 4 חתכים זעירים בלבד, דרכם מבוצע כל הניתוח. חתך אחד בגודל של כ– 5 מ"מ עבור המצלמה, ויתר החתכים דרכם מבוצע הניתוח, בגודל של כ- 2 ס"מ ואחד מהם יורחב לקראת סוף הניתוח לכדי 3 עד 5 ס"מ, על מנת לאפשר בסיום הכריתה, הוצאת הגידול בשלמותו , לתוך שקית מיוחדת על מנת למנוע פיזור אפשרי של תאים ממאירים בזמן ההוצאה של החלק הנגוע.

בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בשיטה זו, עקב דיווח על הצלחות רבות במחקרים שנעשו בעולם. המחקרים מעידים כי אחוזי ההצלחה של ניתוחים זעיר פולשניים להוצאת גידולי ריאה זהים לאלה שנעשו באמצעות פתיחת בית החזה. בנוסף, גם הוצאתן של בלוטות לימפה, במטרה לקבוע את מידת פיזור הגרורות, מהווה חלק אינטגרלי מהניתוח הזעיר פולשני ומתבצע באותה מידת הצלחה כמו בניתוח "פתוח". ניתוח בשיטה זו, בנוסף להיותו טיפולי במקרה של גידולים ראשוניים בריאה, משמש גם אמצעי להוצאת גרורות ולאבחנה של ממצאים בריאה ובחלקו האמצעי של בית החזה.

יתרונות השיטה הטורוקוסקופית

היתרון בשיטה זו הינו בהפחתה ניכרת של הכאב. כבר לאחר הניתוח ניתן לראות כי המנותחים נושמים נשימות עמוקות יותר ובכך מקטינים את הסיכוי ללקות בסיבוכים נשימתיים ובעיקר בדלקת ריאות. הם מניעים את הידיים בצורה חופשית יותר, מתלוננים פחות על כאבים וכנגזרת מכך צורכים פחות משככי כאבים. בנוסף, זמן השהייה במחלקה קצר יותר וזמן ההחלמה מהיר יותר כמו גם החזרה לחיים שגרתיים ולפעילות.
לאחרונה התפרסמו עבודות המצביעות על ירידה בתמותה מהמחלה הממארת עקב ירידה בכאב, וכתוצאה מכך עלייה בהיענות החולים להמשך טיפול כימותרפי וקרינתי, בחולים שעברו כריתה בשיטה הטורקוסקופית. במחקר עדכני שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת רופאים מהמרכז הרפואי "מאונט סיני" בניו יורק , נבחנה הבטיחות והישימות של טכניקה ניתוחית זו., במחקר בהשתתפות 180 חולים שעברו כריתת ריאה. מהמחקר עולה כי הזמן הממוצע לאשפוז לאחר ניתוח עמד על 4 ימים והוצאת צינור הניקוז מבית החזה בוצעה לאחר 3 ימים. במעקב אחר 106 מנותחים, שיעור ההישרדות עמד על כ 14- חודשים בממוצע, % 97 בשנה הראשונה , 86% בשנה השנייה, 72% בשנה השלישית לאחר הניתוח.
מחקר עדכני נוסף אשר נערך במרכז הרפואי באוניברסיטת מינסוטה, בהשתתפות 147 מנותחים שעברו כריתת ריאה, בחן האם שימוש בטכניקת הטורקוסקופיה מעלה את הסיכון במהלך הניתוח.

החוקרים מצאו כי אין הבדלים מהותיים בין טכניקות הניתוח, בכל הנוגע לזמן הניתוח או לאיבוד דם במהלך הניתוח. לעומת זאת, במספר ימי אשפוז לאחר הניתוח, ה נתונים דומים למחקרים קודמים:

משך אשפוז ממוצע בקבוצת הטורקוסקופיה היה נמוך ב 1.3- ימים לעומת הקבוצה שנותחה בשיטה המסורתית וגם הוצאת הצינורית מהירה ביום וכך החזרה לשגרה בשיטה הניתוחית הזעיר פולשנית, מהירה יותר.

במחלקת ניתוחי חזה במרכז הרפואי תל אביב, מרבית הניתוחים להוצאת גידולים בריאות, מבוצעים בשיטה הטורוקוסקופית, אשר פותחה על ידי ד"ר רוברט מקנה מהמרכז הרפואי "מאונט סיני" בלוס

אנג'לס.

לשיטה זו מספר יתרונות:

א. בשום שלב אין שימוש במפסקי צלעות(גם לא קטנים), שהינם הגורמים העיקריים לכאב.

ב. אין חתכים הגדולים מ- 5 ס"מ.

ג. נעשה שימוש במצלמה טורקוסקופית ב 30- מעלות במקום ב- 0 מעלות. בכך החשיפה טובה יותר
ומאפשרת פתחים קטנים יותר. לכן יש צורך במיומנות גדולה של המנתח בהתמצאות בחלל בית
החזה. עם זאת, כאשר הגידול נרחב ויש צורך גם בכריתה של דופן בית החזה או כאשר הגידול
קרוב להילום (המקום שבו הריאה מתחברת עם כלי הדם שלה ללב) , רק אז מבוצע הניתוח בשיטה
פולשנית רחבה יותר.

מאז ינואר 2008 ביצענו בשיטה זו למעלה מ 500- ניתוחים, מתוכם למעלה מ 100- כריתות אונה ומאות כריתות של חלקי אונה.

מאת ד"ר יוסי פז, ד"ר נחום נשר - מחלקת ניתוחי חזה ולב, המרכז הרפואי תל אביב


 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה