תגובות |
|
מאיפה הקשקוש הזה שהשפעת נעלמת תוך שנה?
ינינ
- 10/03/2010 20:01
|
1. |
מעולם לא שמעתי שטות גמורה שכזו. אני לוקח תרופות כבר 8 שנים והן עובדות יופי ואני ממש לא יוצא מן הכלל.
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
איך לצאת מדיכאון
בת מאמנת כושר אישית
- 21/05/2011 19:06
|
2. |
אכן הכתבה נכונה,, יש לעשות דברים, לעסוק בספורט המבריא את הגוף והנפש, לצאת לעולם כמה שיותר,לדבר ולכתוב על נושאים כואבים,,במקרים קיצוניים להשתמש ברסקיו שהוא מרגיע טבעי על בסיס פרחי בך,,במידה ועדיין ישנם קשיים לפנות לעזרה לקיחת כדורים במצבים שאין ברירה ולזכור כי כדור לא מרפא ..הוא רגעי וכמה שפחות! לזכור שאם כרגע קשה הזמן יעשה את שלו ויתןלנו טוב.. מחשבה חיובית יוצר מציאות!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לצאת מהדיכאון?!
מדוכא אמיתי
- 25/07/2011 11:32
|
3. |
כך לא יוצאים מדיכאון כך בורחים ממנו! זה שאנחנו עושים פעילות או פעילויות מסויימות אנחנו מעסיקים את עצמנו אבל במציאות אחרי שהפעילויות נגמרות הדיכאון מחכה לנו. זה כמו מישהו בהבל שהולך לעבודה אחרי שמישהו קרוב אליו נפטר הוא מנסה לברוח מהמציאות.
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
זה עוזר
רקפת
- 09/10/2011 23:19
|
4. |
לצערי גם אני סובלת שנים מתקופות של דיכאון, ונכון הדכאון יעבור עם הזמן ובעזרת התרופות, אבל כל הפעילויות שמוצעות עוזרות לעבור את החושך, אפשר לזכות בדקות של שמחה בזמן העשייה והפעילות טובה לתפקוד הגוף.בהצלחה.
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
להתפלל? לדבר עם אלוהים?
אני
- 05/11/2011 19:56
|
5. |
זאת הדרך לצאת מהדיכאון? עם כל הכבוד, לא צריך לפתח דלוזיות ושקרים כדי להתמודד עם משהו רגשי
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
"תוך שנה מתום הטיפול"
אני
- 16/11/2011 18:02
|
6. |
|
 |
|
אני לבד
עצובה
- 07/01/2012 13:34
|
7. |
אני לבד כל כך לבד כל החברים כבר התייעפו המשפחה פוחדת ממני ומתגובותיי הריגשיות אנשים בורחים מדיכאון בגלל יצר ההישרדות הגנטי שלהם שמרחיק אותם מחולשה כדי שהיא א תחליש אותם גם אני מבינה את זה כבר איבדתי כל אמון בחמלה אנושית אין דבר כזה אני לבד ואני הבנאדם הכי חברותי בעולם אני לבד ואני הבנאדם הכי אוהב בעולם אני אי בודד במרכז עיר הומה אני מכירה כל כך הרבה אנשים גם כשאני מנסה ליזום מפגש, בדרך כלל מבריזים לי, גם אם זה חבר טוב גם אם הוא יודע שאני במצב קשה במיוחד כי הוא יודע שאני במצב קשה לכן אני לבד לבד לבד בכל המאמרים כתוב להעזר בחברים ניסיתי כבר אין לי חברים אין לי שום גירוי למוח נגמרים לי הרעיונות איך לבדר את עצמי אני מנסה אני פעילה באתרי אינטרנט אני מתכתבת עם אנשים אני משחקת משחקי אונליין עם אנשים אני יוצרת אמנות עם אנשים אני שולחת לאנשים אהבה וברכות טובות בלב כל הזמן לא הפסקתי להאמין שאולי יום אחד המצב ישתפר לטובה אבל כבר שלוש שנים שהוא רק מחמיר אין לי יכולות לפרנס את עצמי אני לא מסוגלת לקום בבוקר וללכת לשום עבודה שכוללת יציאה מהבית ואנשים לא מצליחה להחזיק בעבודה יותר משבוע עד שמפטרים אותי או שאני מתפטרת מתוך המצוקה שאני חשה אין לי עתיד אני מבקשת למות מצד אחד אני חייבת עוד כמה שנים לחיות מצד שני למען החתולה שלי לא אוכל לעשות לה את זה אני מתפללת לאלוהים אפילו שאני חילונית ולא בטוחה שאני מאמינה באלוהים אני לפעמים יורדת הרבה במשקל ולפעמים עולה תמיד אני מרגישה מכוערת אנסו אותי פעמים רבות כילדה וכנערה אני לא מרחמת על עצמי אני פשוט מרגישה אבודה אין לי כסף לשום טיפול אז אני קוראת ספרים של עצות ואני מנסה לצפות רק בסרטים קלילים ושמחים עם סוף טוב מה יהיה עלי? האם נידונתי לחיים של בדידות מוחלטת? אני? שכל כך אוהבת אדם? שכל כך אוהבת זוגיות... שכל כך חולמת להקים משפחה ביום מין הימים (אני בת 35) כל החלומות שלי שעבדתי כל כך קשה להשיגם הכל נכשל אני כשלון חרוץ גם כשעבדתי על עצמי להפטר מהאמונה הזו והאמנתי באמת שיש סיכוי גם אז נכשלתי אני בחובות לעוד שבע שנים איש אינו עוזר לי משפחתי נעלמה לי הם כן שולחים כסף אם אני מתקשרת להתחנן לבקש לא יקבל מענה חיובי עלי להתחנן הם לא מבינים אותי הם אומרים שאני פרזיטית ועצלנית אני בנאדם מכור לעבודה כשהיתה לי עבודה שאהבתי עבדתי כל היום בהנאה גדולה ניסיתי כמה שנים למצוא עבודה דומה ולא מצאתי הצילו אני לא עומדת להתאבד כי יש לי תחושת אחריות גדולה כלפי החתולה שלי שהיא צעירה הבטחתי לה לחיות ולטפל בה עד יום מותה ואני מטפת בה במסירות רבה היא חתולה שמחה אף אחד לא מבין אותי רק היא והיא בכל זאת רק חתולה.... אמבטיה בכל יום, עם ספר עצות לחיים מנקה את הבית כל שבוע מצחצחת שיניים לא בכל יום אני מצליחה לצאת מהבית אני יוצאת מהבית אולי פעמיים או שלוש פעמים בשבוע אין לי לאן אין לי כסף לבילוי כשעוד היו מזמינים אותי לבילויים נאלצתי בצער לסרב כי לא היה לי כסף אפילו לאוטובוס אני לא מאמינה בטיפול תרופתי כי עמה חברים שלי בעבר נטלו תרופות נוגדות דיכאון והתאבדו, או סתם התחרפנו, זה מתאים לאנשים מסוימים לא לאנשים כמוני יאוש ורצון עז להפסיק לכאוב לחייך בבוקר לא לבכות כל היום לא לשבת לבד כל היום אני מרגישה כמו שבוי של הגורל כי כל כך עבדתי קשה כדי שיהיו לי חיים טובים ואין לי כסף לאוטובוס אני אבודה אין לי בית לחזור אליו אין לי אהבה כבר כמה שנים לאקס שלי כבר יש אשה וילדים מתחילים איתי רק גברים נשואים זו לא אמונה זו המציאות שלי בשנתיים האחרונות אני לא נכנסת לרומן עם גבר נשוי לא שונאת את עצמי עד כדי כך.... אבל מדבר מדבר מיני מדבר ריגשי כשכבר התאהבתי במישהו הוא ברח כשכבר הכרתי מישהו רווק הוא רק רצה סקס פעם הייתי מינית מאוד> היום נזירה אפילו לאונן כבר לא בא לי הגוף שלי, הוא מביא רק צרות הוא לא נתן לי אהבה ולא נתן לי משפחה ולא נתן לי כסף כלום נתן לי שאנסו אותי אני רוצה להמשיך הלאה מטראומות עבר אני רוצה לבנות חיים טובים יותר מיום ליום החלום מתרחק בלי חברים קשה להתקדם בעיר הזו תל אביב בלי קשרים (הקשרים שהיו לי פעם ניתקו את הקשר עם הזמן) בלי כסף בלי כוחות לא פיסיים לא נפשיים לצאת לעבוד בעבודות מזדמנות ובמקצוע שלי (בתחום העיצוב) אין סיכוי למצוא עבודה כשאני כל כך נטולת קשרים ולא משדרת חוזק ומגניבות... ניסיתי שנים זה רק הולך ונהיה יותר גרוע יום אחד אני מייחלת למותי יום אחריו אני חרדה ממותי הצילו מכתב בבקבוק מתוך האי הבודד שלי......
מי יציל אותי? אני? אני בינתיים הצלתי את עצמי עד לרמה שאני יודעת בוודאות שלא אתאבד, בכל אופן לא בשנים הקרובות. הצלתי את עצמי עד לרמה שאני מסוגלת לטפל ביצור חי אחר (חתולה) בצורה טובה היא מכריחה אותי לקום מהמיטה כמה פעמים ביום ולהיות איתה לשחק איתה להאכיל לסרק ללטף לנקות את החול.... זו הצלחה כשאתה בדיכאון כל פסיכולוג שהיה לי בחיים אמר שהייתי יכוה להיות פסיכולוגית אין לי אפילו בגרות מרבית חבריי הילדות שלי התאבדו, מתו, השתגעו קלינית או חזרו בתשובה היינו חבורה של ילדים בלי בית ניסינו הרבה סמים, לצערי אני איכשהו עוד האחרונה מהחבורה שלי שנותרה לעמוד אם אפשר לקרוא לזה לעמוד אי שם מעבר לקשת..... האם משהו טוב מחכה לי? איזו שמחה קטנה? איזו אהבה קטנה? אולי קצת פרנסה טובה? כבר לא מעיזה לחלום בגדול חלמתי בגדול כמה פעמים והתרסקתי הצילו אני לבד הגוף שלי לאט מתחיל להתפורר קמטים חדשים מתווספים לחרושת פניי המודאגות החיוכים שלי - כבר לא אמיתיים אין קריצה אמיתי בזווית העיניים כל סוכן פדרלי ממוצע היה עולה על זה שאני משקרת כשאני מחייכת בשניות אני כבר מבינה שהעצב שלי מכביד על אנשים אז הפסקתי גם להתקשר כשאני מתקשרת או כשאני כבר כן פעם בכמה חודשים נמצאת במצב חברתי זה נגמר רע גם אם היו נחמדים אלי אני בטוחה שכולם שנאו אותי אני מרגישה לא שייכת באף מקום אין לי קהילה אין לי חבורה אין לי קבוצה כבר למדתי להסתפק בשתי חברות אחרונות שעוד שרדו את העצב שלי לשתיהן יש עכשיו זוגיות ואינ נשכחתי לגמרי מאחור הן לא מתקשרות וכשאני מתקשרת הן "עסוקות" והן "יחזרו אלי" הן לא חוזרות אלי אני לא מאשימה אותן יש להן את הצרות של עצמן מה הן צריכות אותי בסוף (או באמצא) יום עמוס של עבודה זוגיות גידול ילדים אין לי יותר חברות רווקות ללא ילדים בכלל אפילו לא אחת שהיא כמוני אני לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד סליחה על האובססיביות אני במודעות מלאה לטירופו של המכתב הזה לחזרה הרצ'יטטיבית על אותן הנקודות ככה המוח שלי מסוגל לתפקד כשאין לו כמעט גירויים אני חכמה אני חכמה מדי כל כך חכמה שכשהלכתי לעבוד בעבודות מזדמנות הרגשתי שעולמי חרב עלי שכל מי שאני מכירה עובד בגיל הזה בעבודות נפלאות ועושה כסף טוב ואני עדיין צריכה עם כל הכשרון ההשקעה והשכל שלי ללכת לנקות משרדים ולשרת אנשים שמנת משכלם היא אולי חצי משלי אני לא נרקיסיסטית אני באמת מחוננת, יש הוכחות מהילדות כולם היו בטוחים שאני אהיה מישהי מאוד מצליחה היו בטוחים שאני יעשה מליונים היתה ממני ציפייה גבוהה מאוד וגם אני ציפיתי מעצמי ועכשיו בגיל 35 ללכת לנקות משרדים? אין לי תואר אקדמי אין לי שום כסף בתוך כל החובות שלי ללכת לעשות תואר אקדמי הלוואי והיה את כל השנים השקעתי בסטרטאפ שהרבה אנשים האמינו בו והשקיעו בו נתתי את הנשמה שלי והעסק התרסק לרסיסים אף אחד אפילו לא מבין למה כי השקעתי כל מה שאפשר והוצאתי מוצר נפלא לעולם לא נבין את הגורל של איוב
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
יפה שלי, את לא לבד
נועם
- 24/01/2012 16:35
|
8. |
אני אוהבת אותך ומתפללת בשבילך (גם חילונית) כל ערב, אני קודם כל שולחת לך חיבוק ענק שלא נגמר, טונות של אהבה וקילוגרמים של נשיקות. גם אותי אנסו (בת 25 היום) הרבה (חלקם במשפחה) כמוך, נטשו בלי סוף, נשארו גם לי 3 חברות, אני בדיוק במצבך ויכולתי להזדהות עם רוב מה שכתבת, מאמי, יש מישהי שמבינה אותך כל כך שלא תאמיני. אצלי החתולה היא פינצ'רית. גם אני חכמה ויפה אבל ההורים הדפוקים שלי די הרסו לי אותם, למדתי להודות בזה. אמא שלי היא בולימית טיפשה שחיה בהכחשה מטורפת וכל המשפחה המורחבת שלי לצידה (אלוהים יודע למה), רוצה שאני אתחתן רק עם רופא או אסטרונאוט ושמה אותי בהסגר ולמרות ייסורי המצפון שלה שככה בעצם הם מתבטאים, היא אף פעם לא שמה אותי במקום ראשון כשהיא שוקלת את הצעדים שלה במערכת היחסים שלנו - ולא חיבקה או אהבה אותי (למרות שאני יפה, חכמה ומוכשרת (דברים שיכולתי לפתח במקום תסביכים כמו פחד נטישה וחוסר ביטחון עצמי, חרדה חברתית קשה שהובילו לנטיות אובדניות היום וגם אני לא מגזימה), אבא שלי הוא מטורף שחזר בתשובה ועכשיו הוא ממלמל אותיות והופך אותם למספרים, הוא לא יכול לעבוד, מעשן 4 קופסאות ביום, פיתח לעצמו מחלות, ועזב אותי כשהייתי בת 6 לטובת איזו ילדה בת 20, אין לי קשר איתו, כמעט מעולם לא היה, ואין לי אחים או חברים מהילדות כי בכל שנה ויותר עברתי מסגרת במשך כל תקופת הילדות שלי. היום אני משלימה בגרויות, ממלצרת ושוחה, אבל הדיכאון ממש לא נגמר בעקבות התסביכים שמאוד מאוד קשים לטיפול. בני אדם כמונו הם השורדים האמיתיים, והייתי מגזימה ואומרת שזה קשה יותר ממחלה פיזית ועדיף למות מאשר לחיות ולא לחיות. אחותי, את לא לבד. איך אני יכולה לעזור לך?
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
אני לבד
מנחם
- 10/02/2012 11:29
|
9. |
מתוקה-אני מבין אותך-אני באותו מקום רק אהבה אמיתית תוציא אותנו--מה חסר לנו? בילדות דפקו אותנו!!??(פרויד) הלוואי ויכולתי לחבק אותך לאמץ אותך לליבי בואי נתפלל יחד-צרי קשר
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לצאת
מנחם
- 10/02/2012 20:11
|
10. |
יש לי חדשות בשבילך---!!-אנחנו מכירים את התשובות--!!--הדיכאון לא נותן לנו ליישם אותן---!!!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
אני לבד
מנחם
- 11/02/2012 09:32
|
11. |
את לא לבד-!!-אני איתך-!-כולנו איתך-!יש לי רעיון!!-אנחנו המדוכאים--בואו ניפגש-!-אני מוכן לארגן את זה-!-אם אתם מעונינים אתן לכם את המייל שלי-אצור עמכם קשר-ונווכח ביחד-שאנחנו לא נופלים מאחרים-נהפוך הוא-הרגישות שלנו-נעלה!!-בבקשה מכם--צרו קשר
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
חיבוק
מנחם
- 11/02/2012 09:46
|
12. |
את לא לבד-אני רוצה לחבק אתכן-אתן שעברתן דברים נוראים--!!-יש לכן הכרח להלחם בחיי היום יום-להלחם בזכרונות הנפשיים והפיזיים שעברתן-!!-זההה---קשה--!!!-אני מחבק אתכן קרוב לליבי-!!-אני אתכן-!מי יתן-שאפגוש נשים כמוכן-רגישות-עם יכולות נתינה עד בלי גבול--!! אני אוהב אתכן-צרו קשר-ונגלה ביחד עולם מופלא---!!!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
עם עצמי
לבדי
- 12/02/2012 10:49
|
13. |
אני עם עצמי בבית-אף אחד לא מתקשר קשה לי גזירה משמים?-אני גרוש יש לי כל כך הרבה מה להציע--לנשים בפרט ולחברה--!! מעטים הגברים שיש להם את יכולות הנתינה שלי--!!-אני לבד ללא מערכת יחסים הולמת-!! החברה האחרונה השאירה אותי בודד לאנחות--!!עד היו אני מבכה על כך-!!-תתפללו איתי ביחד שהיא תחזור אליי-!!דווקא עכשיו שמצבי הכלכלי התיצב-ואני יכול לפרנס אותה-או כל אישה אחרת אהובה--אני לבד-עצוב לי--אני מתפלל כל יום-למצוא זיווג הולם-!!-מגיע לי לא פחות מלגבר אחר-!!מי יתן שאישה אהובה תעריך את יכולות הנתינה שלי!!!תתפללו עימי אנשים טובים וב"עה"-אבשר לכם באושר שאני בזוגיות-!! מעולם לא בגדתי באישתי לשעבר-לא הרמתי יד-לא קיללתי-תמיד פירנסתי בכבוד--!! מי יתן שתקום בת קול--!!בס"הכ-אני אמנם דיכאוני-אולם אני עובד על זה--!!--שאני מאושר--!!-הדיכדוך לא נמצא איננו--!שאני לבדי-הכל חוזר אלי-!-אם מישהו קורא שורות אלו-תימכו בי עיזרו לי בבקשה-לא פסיכולוגים-לא פסיכיאטרים--!!-קצתי בהם--!!-אלפי שקלים שילמתי-חוץ מלהעשיר את חשבונם--!!-נשארתי באותו מקום שהגעתי אלייהם-!!-רק אתם אהוביי תעזרו לי-אתם שיודעים מהיכן הכאב מגיע--!! לסיום--אנא כיתבו לי הגיבו-בואו ביחד נתמוך איש איש בחברו-והישועה תגיע--!!-בואו נתפלל ביחד אמן-וה"קבה"-ישמע את תפילותינו-אמן---
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לצאת
דיכי
- 12/02/2012 11:29
|
14. |
שלום מיכל-בתקווה שמישהו קורא את הנידון--!! קראתי בעיון את שכתבת על דיכאון-- אני בתוך הדיכאון-מאז ילדות-לא ידעתי אולם קראתי שזה עובר בתורשה--!!חלק מבעלי המקצוע-מפספסים אותנו-!!נוגעים לי בילדות-! אני יודע שבילדות -חטאו בגידולי--!!אני מכיר את שורש הבעייה-!!-אנחנו זקוקים לתמיכה יום יומית--פיזית ונפשית-לצאת מהדיכאון--!! לצערנו--עולם הרפואה-והחברה-ביקורתית שיפוטית--לא נותנת לנו את המענה האמור לעיל-!!-צרי קשר אשמח-
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
אתר
דיכי
- 13/02/2012 09:52
|
15. |
קורה באתר משהו מעניין-!-אנחנו המדוכאים יש באפשרותינו-לעזור איש לרעהו-!-כמעט ולא קורה פה--כלום-!!-זה מעניין-אפילו אנשי המקצוע-!!-לא קוראים-ולפיכך לא מגיבים--!! מי המציל נפש אחת-הרי היציל-עולם ומלואו--!!! מה קורה לנו---הכל קשור לכסף--!!???? ידידיי-!!-בואו ביחד-נשנס מותניים-נרים את האתר הזה--!!-נעזור איש לרעהו-בידיעה מניסיון-!!-יש לנו את----הכח להבין ולעזור איני איש מערכת זו--אני אדם מדוכדך--ופרטי--!! אני מתחנן בפניכם---!!!-בואו נקום ונעשה-למעננו--!!-כואב לי שהאתר רדום--!! הגיבו בבקשה------צרו קשר דרך האתר אני מוכן-לספק את המייל שלי-למעונינים--!! תנו לי את הכח--ואני לוקח על עצמי-לארגן מפגשים-מחממי לב ונפש-ותווכחו לדעת--!!! -אנחנו ביחד ניצא מזה--!!!!!!!-אמן
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לא קוראים
מנחם
- 15/02/2012 17:54
|
16. |
שלום ידיד-כתבתי מה שכתבתי-אין תגובות לא זז כלום-אני בדאון-חבלז-אני גרוש בודד-נמאס מהכל-לא מבשל לא מכבס-אין לי חיי חברה-! הפרנסה דיכאון מבחינת יחסי אנוש--הכל רע לי אני כל כך מוכשר-קיבלתי כל כך הרבה מהקב"ה ואני לא יודע להעריך ולהשתמש בזה--!! אנא אנשים טובים-- הצילו-!!!!!! נמאס לי--אני לא אתאבד-אבל קשה לי-!!! --הצילו-!!!!!!!!!!!!!-דברו איתי בבקשה--!!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
מילים באוויר
זה לא עובר
- 19/02/2012 01:26
|
17. |
אני מבינה את כל אלה ששפכו כאן את אשר על ליבם. אני מושכת את הדיכאון כבר עשר שנים, גם אני עברתי ילדות קשה. ניסיתי את כל 12 הטיפים ואף יותר מימנתי פסיכולוגים פסיכיאטרים קואצ'רים, חדרי כושר, מאמני כושר ועוד ועוד ועוד. חברים אין! והחברה הבודדה שנשארה מילדות עסוקה בלהקים משפחה משלה ובצדק!!!! ילד שלישי בדרך בע"ה. אם מישהו יזכיר את המילה דיכאון ליד המשפחה (הגדולה) שלי הם ירו בו בתגובה. אגב גם אותם לא ראיתי כבר 3 שנים בערך. העצה העיקרית שקיבלתי היא לעשות משהו שונה מהרגיל אז אני כותבת תגובות בכל מיני אתרים, נרשמתי כמעט לכל אתר הכרויות אפשרי ואני משתדלת לנסות להשיג את מה שאני רוצה בדרך שונה כי זה מה שאומרים אם אתה ממשיך לנסות באותה הדרך ועדיין נכשל הבעיה היא בדרך שבחרת. אבל שום דבר לא משתנה זה פשוט לא עובר... קראתי את כל התגובות ויש פה כמה אנשים שהייתי שמחה להכיר אז איך ממשיכים מכאן?
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
תגובה-------- זה לא עובר-
מנחם
- 19/02/2012 18:36
|
18. |
שלום מתוקה--אני מכיר וחי את זה יום יום שעה שעה--וכל דקה-מאד אשמח אם נשוחח-!אנחנו יכולים לעזור לעצמנו--!! אשמח מאד אם תיצרי קשר עימי-----ב----מייל שלי---gef211@gmail.com-נדבר בטלפון-ונזוז ביחד לעולם חדש-בבקשה צרי קשר----- כל אחד מהאתר---מוזמן---ביי---אני ממתין לך
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
שבת
מנחם
- 25/02/2012 08:54
|
19. |
שבת בבוקר-אני נמצא בודד בדירתי הלב ונשמה לבד-התרופה שאני לוקח-נוגד דיכאון שווה לללל---תתת!!!!!-ואני בעצם אריה במלוא מובן המילה--!!!-יושב לבדי ברחמים עצמיים--! תראו--מה אהבה ניכזבת גורמת-!!! אני לא מצליח להתאושש-!!!!!!!! המטפלים אומרים לי--תעזור לעצמך-איש לא יעשה את זה במקומך--!!!--אני רוצה להתאושש--!!-אני לא מצליח--!!!-אני בהרגשה שנגמרו לי החיים--!!-מה אישה יכולה לגרום לגבר-!!!!!!!!!-לך צא מיזה--!!! -----יש לי--ויש בי הכל----!!!!!! --הלכה למעשה-!!! --אין לי כלום--!!!--אין לי חיים---!!! --דימוי עצמי נמוך?? אני יודע שכן!!!--(-ואני בעצם--נמר!!!!) אני לא יוצא מזה--!! --עצוב לי---בלב----ובנשמה---!!!!!!!!!!!!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לבדי
אנונימי
- 05/04/2012 01:52
|
20. |
|
 |
|
ליבי עליך
דנה
- 10/04/2012 12:15
|
21. |
כמה קשה לקרוא את שאת כותבת. בא לי לחבק אותך ולהגיד לך שיהיה בסדר. אני בטוחה שיש מסגרות שיוכלו לעזור לך בחינם לקבל טיפול פסיכולוגי. החיים לא חייבים להיות כל כך קשים. כל כך הרבה עצב. את לא לבד במלחמה הזאת. הייתי רוצה לעזור לך. תני סימן אם את מעוניינת
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
ליבי עליך
דנה
- 10/04/2012 12:15
|
22. |
כמה קשה לקרוא את שאת כותבת. בא לי לחבק אותך ולהגיד לך שיהיה בסדר. אני בטוחה שיש מסגרות שיוכלו לעזור לך בחינם לקבל טיפול פסיכולוגי. החיים לא חייבים להיות כל כך קשים. כל כך הרבה עצב. את לא לבד במלחמה הזאת. הייתי רוצה לעזור לך. תני סימן אם את מעוניינת
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
חיזוק
דנה
- 10/04/2012 12:19
|
23. |
|
 |
|
אני מתכוון להתאבדדדד
אני מתכוון להתאבד !
- 17/04/2012 23:44
|
24. |
שמעו..... אני לא יודע איך להתחיל את זה ... אבל אני אנסה.
קודם כל , עברתי יותר מדי בחיים וכבר מגיל 9 התחלתי לחשוב על מוות. עשיתי דברים שאף אחד לא היה מעז לעשות. הייתי יותר מדי אדיש ובודד ועשיתי דברים שאני לא גאה בהם....
זה פעם ראשונה שאני הולך לספר על כך..
יש לי בעיית שפיכה רצינית בפין שלי. אני "גומר" ברגע שאני נוגע בחפצים קרים... הבעיה הגדולה ביותר היא בחורף.. לפעמיים היו ימים ש"גמרתי" בזמן ארוחה משפחתית והרגשתי שאין צורך יותר בקיומי אני מרגיש שהעולם סבבי מתנפץ כי אין לי פתרון. הרבה פעמים זה גם קרה בבית ספר , ספרייה , קניון , ובחוג רכיבה על סוסים. כבר הרבה התלוננו על ריחות מטרידים מגופי.. כול הזמן מסתובב עם חיתולים רק שלא יבחינו ברטיבות במכנסיים
אך....... אתמול זה קרה... הגרוע ביותר.... אמא שלי ליטפה את ראשי תוך כדי שהעזרה להירדם מסיוטי. ו..... כוששששששששששש רבבאאאאאאאאאאאק שלככככככככככם תפסיקו לזזזזזזזזייייןןןן תשכלללל חולייייי נפשששששששששש !!!!
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
קרוב לצץ חיי....
אנונימי
- 18/04/2012 00:10
|
25. |
כול יום כול יום אני חותך ורידים.... לא רוצה את החיים האלה יותר ... אני תומך במי שרשם את מה שרשם למעלה תתאבד בעייה שפיכה זה יותר גרוע ממה שיש לי כולה יש לי אוזן על הגב אבל בעיית שפיכה זה כבר עסק רציני ברצוני לעזור לך לפני מותי.... אז עצה בישבילך תפרק לחצים על הכלבה של השכנה או בשיעור רכיבה על סוסים תפוס לך איזה סוסה חמודה חח =] ככה עם איזה תחת נייס כזה אתה יותר מה אני מתכוון אבל באמת שזהירות לא להכניס אותה להריון כי אז זה יובל לילדים ולחתונה ולהכיר את המשפחה שלה והם את שלך וכו...זה לא העניין בקיצור לזיין זה הפיתרון =] אין יותר בריא מזה באמת בנות זה עוזר לעור הפנים זה שומר עד הלחות והמרקם היבש כאשר השפיך מתייבש בקיצור תחתוך תביצים ותתרום למדע לפחות 2 דברים טובים יצאו ממך =]]]
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
אינך יכולה להיות לבד בעולם יש בו הכל לכולם
את אחת ויחידה ואין אחת כמוך
- 08/06/2012 08:57
|
26. |
קראתי בכאב את שכתבת, לא הרחיב בדיבור רק תרשי לי לומר לך שאינך לבד, והינך מיוחדת בדרך שלך. זיכרי ברגע שתחליטי לשנות גישה ולהפוך את האמירות שלך לחיוב נראה שיקרה לך נס ותצאי מזה בגדול!!! וזיכרי!! את בחרת לבוא לעולם ולעבור תהליך בחייך, והלוואי ותביני מתוך המודעות להכיל לקבל ולהפנים ולעבור את זה מתוך הקלות. אגב את אינטלגנטית מאוד ובטוחה שתטפלי בעצמך בצורה נכונה וטובה. אגב רפלקסולוגיה מאוד טובה לתהליך
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
ניסיון ליצירת קשר
סגולה
- 14/07/2012 21:28
|
27. |
|
 |
|
רוצה לנסות ליצור קשר
סגולה
- 14/07/2012 21:34
|
28. |
|
 |
|
האמת
קרן
- 04/08/2012 03:51
|
29. |
האמת היא שהגענו לעולם שבו כולם דורכים עליך אני חושבת שאם את רוצה להרוויח כסף סיפור החיים שלך נראה מעניין אני בעד שתכתבי ספר זה ייתן לך גם מקום להתבטא וגם דרך להרוויח אם יצא מזה משהו.. בעולם החדש בגיל 17 את כבר צריכה למצוא כיוון בחיים ולהתחתן מקסימום עד 27 אחרת את כבר נחשבת למזרן או נואשת... המצב קשה אבל אם תחליטי שאף אחד אחר כבר לא מהווה פקטור ולכי רק על עצמך תוכלי להוליד ילד לבד.. להקים את המשפחה שחלמת בלי להתגרש אחרי כמה שנים.. תוכלי למצוא קריירה שלא חייבת להיות זוהרת אלא משהו שיממן לימודים... והכי חשוב תצאי מתל אביב!! בלי קשר לשכירות מטורפת המקום הזה הוא רק צרות לחיות שם זה לשרוף זמן וכסף כי בעל וקריירה לא תצא משם...
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
אין יאוש בעולם כלל
big show
- 22/08/2012 02:35
|
30. |
ולכל מי שבדיכאון יש פתרון זמני בלבד להזמין זונה רק למי שיש כסף והפתרון הכי טוב לדעתי להיות חסיד ברסלב
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
דיני
משה
- 21/09/2012 00:53
|
31. |
האנשים החכמים נופלים כשהבנת החיים והפוטנציאל האדיר לא מתממשים העולם שייך למטומטמים צריך לשים זין על העולם ןלעשות מה שבראש להכיר את מעלותינו ולהמשיך עד שניוושע
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
ל7 ולכו...ל.
חזי שרון
- 26/09/2012 16:53
|
32. |
יעזור אם אשלח חיבוק. אם אספר גילוי נאות כי אני גם ו....לא. מה שיעזןר זה שאלה עצמית ומעשים מגובים בהתאם לתשובה. השאלה: האם אני רוצה לחיות או לא?! שכן תבעתי לעצמי כבר 52 שנה את המושג חי-מת ובכך הפסדתי חצי מחיי במיטה. מהנדס ואיש מכירות ואיש אוהב האדם והחי. אז זה עוזר למישהו מכם...שאני כזה. כו..לנו כאן פחדנים חסרי אמונה ביכולתנו מבקים אמפטיה כמוה כמו לבקש המצב להשאר נוכחו. זה נוח לבכות בזוגות ובקבוצות. זה נותן לנו הרשיון לא לא צטפל במצב ובצורה מדורגת רצינית. הרי בתשובה שלילית לשאלה מעלה רצינית ומוחלטת יש. תאבדויות וזה מתי מעט ובדכ כשהמצב ללא שציוה. לך יש עדיין את החתול ולך את המחשב ולו את האמפתיה מההיא ו....בכיינים. עניתם כן לשאלה לרצון לחיות. קודם ריראו שנית הכתבה מעלה שנתנה לכם במה לבכות ראו כמה קל לצאת למצב של תיפקוד ראשוני. הוסיפו מעט מיצירת ליבכם ועשו תוכנית. בתכנית צריך להפריד בין מין שאינו מינו קרי העבר בלתי ניתן לשליטה ובו צריך לטפל במידה ויש כאב ככל שיהיה גודלו. ואאז לציין כאן באומץ כי בשבילי שווד כלכלי ונפשי בידי גרושתי אותה גידלתי בשתי ידי לי גדול וכואב כגודל האונס שלך ו הבגידה שלו וכך הלאה...לכאב אין דרגות משקל וגם לא מידות השוואה כמו בשוק ואתם יכולים לרקוע בידיים למקרא דברי וזה גם לא ירפא אותכם. נמשיך...טיפול בעבר הכואב יאפשר להווה בחיינו להתממש שהרי אלו החיים בכל רגע נתון. לא צריך להגיע לגילי בשביל להבין כי כל דקה שווה באחוזים יותר ויותר ממה שנשאר וגם לא ברור כמה. אז ..דלת להווה כמו שאמרנו ו..הופ הנ ה יש חלומות לעתיד וזה לכל עם וגיל. יפה או לא. טוב או לא. העתיד לא ברור אך חייב בראייה. זכרו כי כל פועלנו הינו כמבחן שבסופו....המוות ממנו אין חזרה. ו...אתם ציינתם כי אי כם רוצים למות...עדיין. אזהתנפלו על החיים ובהדרגה תוך כדי יצירת רגושים וחיזוקים. אתם שווים. קבוצת בכיינים שאני בתוכה שבוחרת חימת עלפני מימוש העצמי הרב הנטוע בכל אחד ואחד מאיתנו. ב...כ..ינים.זה נוח ומלטף יותר מידה של אחמ. או חברה..כי זה לא מחייב מאמץ או תגובה כל שהיא. עוד טיפ לפני שאני מסיים כי יכולתי להוסיף רבות וזההמושג. שתי הקצוות של החבל. כמו חי מת ובאמצע חימת. העולם הקפיטליסטי בו אנו חיים מאוד תובעני ואת בוכה מ...תל אביב מאויןמת בצד מגדליה אשר עשיריה מעלים מכוניתם לקומתם כבר בימים אלו. שלא יקחו חס וחלילה. חברים לא חשוב. נו טוב איתם אי אפשר להשוויץ. הרחקי קצת. קצה ש י הו שכר המינימום שלא מאפשר לנו לקנות את שרצוננו בו אך כן מאפשר.לחיות לחלום ולשנות ומי יודע בניהול נכון וקצת מזל אולי גם נעבור ונגיע לקצה השני מכוניתנו החונה במגדל תל אביבי בקומתינו והיא מספר 45.חהחהח
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
תרופה פלא
כרממי
- 18/10/2012 14:35
|
33. |
ניסיתי מים חמים עם כפית קינמון האמינו לי זה עובד
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
תרופה פלא
כרממי
- 18/10/2012 14:35
|
34. |
ניסיתי מים חמים עם כפית קינמון האמינו לי זה עובד
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
תרופת פלא
כרמי
- 18/10/2012 14:37
|
35. |
|
 |
|
תרופת פלא
כרמי
- 18/10/2012 14:37
|
36. |
|
 |
|
.תודה
אליאס
- 17/01/2013 13:38
|
37. |
שתי התגובות של הנשים מעלי גרמו לי הבין משהו חשוב. אני בן 17 יש לי קבא גבוה,אני לומד בבית ספר יוקרתי נראה טוב (לדעתי) ויש לי הרבה חברים..ממש אפשר לחשוב שאין לי סיבה ממשית להיות בדיכאון ואני סתם ילד שמבלבל לכולם פה את המוח.אבל אם כל זאת גם אני הגעתי לעמוד הזה משום שכתבתי״איך לצאת מדיכאון״ בגוגל כי הרגשתי שהגעתי לקצה החבל בשבילי.יש לי חלום והוא להיתגייס לסיירת מובחרת בצבא. זהו חלום שכל חיי היתאמצתי בשבילו והקרבתי הרבה,ביום סיירות שהיה לא מזמן לא הייתי בין הרשימות של ממשיכי המיונים למרות שהייתי בכושר טוב,לא ויתרתי ושפכתי את נשמתי על היום ובכל זאת כניראה לא הייתי טוב מספיק ואנשים שהיו פחות טובים ממני עםסיגריות בכיס הצליחו.כבר 3 ימים אני מרגיש שאני אפס ושאלוהים הפנה לי את הגב! כשראיתי את 2 התגובות מעלי הבנתי שמצבי יחסית טוב ממכם וכמה שאני לא מעריך את החיים שלי. אני באמת מקווה שיום אחד תוכלו שוב להחזיר את החיוך לפנים ו מתפלל ש מצבכם ישתפר.מי יודע אולי יום אחד אני ימצא חלום אחר. בכל מקרה אימא שלי תמיד אומרת״אם תחייך אל החיים הם יחייכו אליך בחזרה,החיים הם כמו מראה איך שאתה מסתכל עליהם הם מסתכלים עליך והחיים שלך נראים לפי מה שאתה משדר לסביבה. אגב,סליחה על החפירות אני מקווה שתמצאו תיקווה בסופו של דבר..
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
.תודה
אליאס
- 17/01/2013 13:40
|
38. |
שתי התגובות של הנשים מעלי גרמו לי הבין משהו חשוב. אני בן 17 יש לי קבא גבוה,אני לומד בבית ספר יוקרתי נראה טוב (לדעתי) ויש לי הרבה חברים..ממש אפשר לחשוב שאין לי סיבה ממשית להיות בדיכאון ואני סתם ילד שמבלבל לכולם פה את המוח.אבל אם כל זאת גם אני הגעתי לעמוד הזה משום שכתבתי״איך לצאת מדיכאון״ בגוגל כי הרגשתי שהגעתי לקצה החבל בשבילי.יש לי חלום והוא להיתגייס לסיירת מובחרת בצבא. זהו חלום שכל חיי היתאמצתי בשבילו והקרבתי הרבה,ביום סיירות שהיה לא מזמן לא הייתי בין הרשימות של ממשיכי המיונים למרות שהייתי בכושר טוב,לא ויתרתי ושפכתי את נשמתי על היום ובכל זאת כניראה לא הייתי טוב מספיק ואנשים שהיו פחות טובים ממני עםסיגריות בכיס הצליחו.כבר 3 ימים אני מרגיש שאני אפס ושאלוהים הפנה לי את הגב! כשראיתי את 2 התגובות מעלי הבנתי שמצבי יחסית טוב ממכם וכמה שאני לא מעריך את החיים שלי. אני באמת מקווה שיום אחד תוכלו שוב להחזיר את החיוך לפנים ו מתפלל ש מצבכם ישתפר.מי יודע אולי יום אחד אני ימצא חלום אחר. בכל מקרה אימא שלי תמיד אומרת״אם תחייך אל החיים הם יחייכו אליך בחזרה,החיים הם כמו מראה איך שאתה מסתכל עליהם הם מסתכלים עליך והחיים שלך נראים לפי מה שאתה משדר לסביבה. אגב,סליחה על החפירות אני מקווה שתמצאו תיקווה בסופו של דבר..
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לא צריך תרופות בכלל
אליאנה
- 04/02/2013 13:24
|
39. |
התרופות סתם מלאות בכימיקלים מזיקים, והן לא עוזרות. זה רק אשליה שזה עוזר, הן מפיגות את הכאב, אבל הן לא פותרות את הבעיה. אז תקשיבו לעצה ממני- לכו לטיפול ארוך ועמוק, זה מה שיעזור באמת, ולא הכנסת רעלים לגוף בשביל רגיעה זמנית
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
מתוק מדבש
יונתן
- 18/06/2013 22:19
|
40. |
עיקר המתקת הדינים בשורשם הוא עלידי קבלת היסורים באהבה,.....גם זו לטובה הפירוש שגם זו תכף לטובה.....
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
לדבר עם אלוקים
יונתן
- 18/06/2013 22:34
|
41. |
15 דקות כל יום....להמשיך ל30 דקות...45 דקות....60 דקות....כל אדם לפי כוחו.....לא להתביש מפני המלעיגים.....בהצלחה
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
זה כאילו אני כתבתי את המכתב...מבינה אותך מאד.
רונה
- 05/07/2013 04:22
|
42. |
|
 |
|
חתיכת מטומטם :)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 08/07/2013 22:57
|
43. |
|
 |
|
כל הכבוד לכן שאתן מתמודדות עם זה ומכירות בזה.
אלון
- 21/07/2013 14:36
|
44. |
|
 |
|
עצובה יקרה, את לא לבד
העצב אין לו סוף
- 29/09/2013 15:26
|
45. |
מכתבך צמרר אותי - הכנות, החשיפה, העור החשוף הזה, הרגישות. דברים שאני מתמודדת איתם מאז הילדות (בת 45 היום). הקשר עם בעלי חיים, המסירות, ההיאחזות בתמימות שלהם, המשיכה לחסרי הישע, ההזדהות עמם (נכון?). אנסה לעודד אותך ככל יכולתי, לספר לך על דברים שלמדתי, שעוזרים להפיג את הדיכאון, לפזר את העננה השחורה, את הצל הזה שמלווה אותנו. ייתכן שאת מסוגלת להבין, כי כתבת שאובחנת כמחוננת. אני נצמדת לנקודה הזאת. גם אני אובחנתי בילדות כמחוננת. אנשים לא מבינים את זה, אבל מחוננים הם סוג של נכים. נכון שקל לנו יותר להצליח בלימודים, לזכות בציונים גבוהים, להתקדם במישור החומרי, אבל כמו אצל אוטיסטים, בגלל השוני הגדול, השכלי, בינינו לבין שאר האוכלוסייה, אנחנו מתקשים עם קשרים אישיים, מתקשים לזהות כוונות, "לזרום". הרבה דברים משעממים אותנו. קשה לנו להתחבר, להסתיר את הייחוד שלנו, שנתפס בעיני אחרים כהתנשאות. לכן אנחנו משפילים את עצמנו, הולכים למקומות מאוד נמוכים - סמים, אלכוהול - בניסיון לדכא את הכאב הזה, להפסיק את המחשבות האובדניות. אני טוענת שאנחנו לא דיכאוניים, אלא פשוט ריאליסטיים. אנחנו רואים את המציאות נכחה, והמציאות היא סבל. זה האחרים שלא רואים אותה, שממסכים לעצמם - מי בעזרת טיפשות, מי בעזרת היסחפות עדרית עם מה ש"כולם" אומרים שהוא טוב. חלק חוזרים בתשובה, מצטרפים לכתות. הכרתי כמה שניסו להתאבד. מתגעגעת לאלה שהצליחו. אבל מבינה אותם. אנשים כמונו צריכים לחפש את הרוחני בחייהם. בבודהיזם אומרים שהחיים הם גלגל של סבל, תפקידנו כאן הוא להפחית את הסבל. אבל הסבל לא ייעלם. הוא תמיד יחזור על עצמו, כל פעם בגלגול אחר. זה אינסופי, מעגל החיים והלידה. זוהי מהות החיים הארציים. את יכולה להבין את זה. לכי לעשות מדיטציה. אחרי שאת מבינה את הדברים האלה, ויודעת שלעולם לא תיפטרי מהם, נסי לזקק אותם ליצירה חיובית. תכתבי. תציירי. תטפלי בבעלי חיים. תעשי יוגה. תטפחי גינה קטנה. תעקרי את העשבים השוטים כל יום. זו מהות החיים. הפעולות הקטנות, המונוטוניות, שהן חלק מפעולתו של העולם. גם ניקיון. כתבת שאת מנקה בתים. אין בכך כל רע. פעולה מונוטונית שעושה טוב למישהו, משאירה לך את הזמן שלך לעצמך, להתבודד, לשמוע מוזיקה, לדייק את עצמך. האדם הוא לא יותר מזה. זכרי תמיד שהחיים הם מתנה, ראי את היכולת שלך לחוש בסבל, את הרגישות שלך, כיתרון - את חווה את החיים בעוצמה רבה יותר. מי אמר שרק האושר שווה שיחיו אותו? ומי אמר שיש בכלל אושר? מילה ריקה, שנועדה לשכנע אותנו לקנות מוצרים, למלא את החור שבלבנו בשקר. אין אושר, יש רק אנשים שמאמינים לשקרים. אז שוב - את חכמה, רגישה, חיה את החיים במלואם. צאי החוצה. את בתל אביב - לכי לים בשקיעה. בחורף. נשמי את האוויר המתוק הזה. תמלאי את הריאות. שבי על החול, תני לרוח ללטף לך את העור. תתמזגי עם הטבע. תעשי מדיטציה, זה מרגיע מאוד ומאזן. שימי לב לתזונה שלך, לפעמים מאכלים מסוימים משפיעים עלינו נפשית. נסי להבריא את הגוף בעזרת יוגה. גם זה מאזן. וזכרי שתמיד יהיו נפילות, נסי לא להתרגש מהן. ככל שתתמידי ביוגה תראי שאת מתמודדת איתן בהצלחה רבה יותר. זה תהליך. אין פתרונות קסם. לגבי אהבה - כמו שכתבתי לך על אושר, גם זו פיקציה. אמונה טפלה. אפשר לאהוב אנשים גם מרחוק. הרבה מהחברות שלך שמתחתנות עכשיו לא יודעות מה מצפה להן בחיים הזוגיים. הן בסך הכל הולכות בתלם שהתוו להן הוריהן והחברה. ייתכן שהן מכניסות את עצמן למלכוד. תני להן את הזמן לעכל את זה. הן עוד יחזרו אלייך על ארבע ויגידו לך שצדקת. מניסיון. לא לכל אחד מתאימים סיפורים הוליוודיים. :) עוד משהו שעוזר - טיפול באמנויות. כן, צריך כסף בשביל זה. אבל יצירה היא אחת הדרכים להתעלות מעל היומיומי האפור. והומור - תצחקי, אבל זה עוזר. לצחוק כמה שיותר. גם על עצמך. פעולת הצחוק כשלעצמה מפרישה איזה הורמון שמפיג את הדיכאון. יש אפילו יוגת צחוק!
ואגב, כדורים - זה כן עוזר לפעמים, לפחות בתקופות קשות. תתייעצי עם רופא המשפחה שלך. כמובן - לא לשלב אותם עם אלכוהול - זה מסוכן מאוד! בהצלחה ובתמיכה - עצובה כרונית.
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
טעות
אני
- 01/12/2014 12:42
|
46. |
|
 |
|
אני ממש בדיכאון
אסתר
- 07/04/2015 00:05
|
47. |
אני לא מצליחה לצאת מזה אני כבר לא עושה כלום עם עצמי רק יושבת בבית ואפילו לא יוצאת , אני יסביר לכם למה פשוט אני קצת שמנה ואני מדגישה קצת כי אולי אתם גם חושבים שאני פשוט בלון אבל זה לא נכון וכל המשפחה שלי חושבת שאף אחד לא ירצה אותי או יסתכל עלי אבל לזה כבר היתרגלתי לכל הביזיונות אבל הכי כואב ועל זה אני לא יכולה לדבר עם אף אחד זה שאחותי בצעירה ממני בארבע שנים ( אני בת 18 וחצי ) מצאה לה חבר וגם עוד הרבה חברים והיא ניפגשת איתם ומדברת איתם ולי אין סיכוי ויש לה כ״כ הרבה אישיות וביטחון עצמי ולי אין כלום לא מזה ולא מזה ואני כבר לא עושה כלום רק רואה סרטי אימה או רומנטיקה והלב נישבר ממש ככה עם מישהו קרא את כל המגילה ויענה לי עליה מה לעשות אני אשמח תודה
הוסף תגובה
|
|
|
 |
|
מקווה לעזור לך קצת
סתם אחת
- 17/09/2015 04:13
|
48. |
יקרה. קראתי את דברייך ואני ממש מבינה לליבך. אמנם אני לא מלאה, אבל לכל אחד יש את הדברים שלו שבהם הוא מרגיש נחות מאחרים וגורמים לו להיות בדיכאון. דבר ראשון אני חושבת שאת צריכה להכניס לעצמיך לראש שאת נראת טוב, תתמקדי בדברים שאת כן אוהבת אצליך כלפיי חוץ, תסתכלי על עצמיך כל יום במראה ותגידי אני נראת טוב!!לאט לאט גם תאמיני בזה... והכי חשוב תוציאי מהראש את מה שאנשים סביבך אומרים. זה לא נובע מרוע, זה נובע מחברה אטומה שמנסה להפוך את כולם לאותו דבר ולא יודעת לקבל את השונה שהוא בעצם הנורמלי. תתעלמי מהערות עוקצניות כאלה או אפילו תעני בביטחון- זאת אני ואני יפה איך שאני. חוץ מזה תחשבי גם על זה שלא חסר בנות שמנות מאוד וכאלה שגם "מכוערות" על פי התפיסה החברתית שיש להן חבר או נשואות. תסתכלי על הצד החיובי שכשתהייה לך אהבה תדעי שהוא אוהב אותך באמת ולא בגלל מראה חיצוני. (אני יכולה להגיד לך מניסיון אישי כמה שזה נשמע טיפשי, שלפעמים אני מצטערת על זה שאני נראית כביכול טוב, כי קשה מאוד לדעת אם מישהו רוצה אותי בגלל שאני נראת טוב ואני לא יכולה לסבול את זהה, או בגלל מי שאני). לסיכום, תקומי, תצאי מהחדר, תאהבי את עצמיך בגלל מי שאת ובטוחה שיש בך הרבה דברים טובים, ובאופן אוטומטי תראי שזה ישודר לסביבה, וגם אם תעלי עוד 20 קילו נוספים, את תהיי רצויה, כי כשאתה בטוח בעצמיך אנשים מקיפים אותך. ושימי זיין על כל מי שפוגע בך, תחייכי אליו במקום להתרגז והוא יבין מעצמו שההערה שלו מטומטמת. והכי חשוב אל תשווי עם אחותך, כי אני בטוחה שבך יש הרבה דברים טובים שבה אין. ההשוואה רק מורידה אותך... מקווה שעזרתי, בהצלחה נשמה.
הוסף תגובה
|
|
|
 |