אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

ארכיון מאמרים >

על הורים וילדים - בעיות קשב וריכוז


2008\03\02
יושב מולך הורה, יחד עם בנו, ומספר: הילד לא מפסיק לזוז, אין רגע של מנוחה בבית. כל הזמן צעקות וריבים עם ההורים ועם האחים.על בית הספר הוא בכלל לא רוצה לדבר – זה כבר ממש חסר תיקווה, המורים כבר לא יודעים מה לעשות...

על הורים וילדים

יושב מולך הורה, יחד עם בנו, ומספר:הילד לא מפסיק לזוז, אין רגע של מנוחה בבית. כל הזמן צעקות וריבים עם ההורים ועם האחים.על בית הספר הוא בכלל לא רוצה לדבר – זה כבר ממש חסר תיקווה, המורים כבר לא יודעים מה לעשות.ההורה ממשיך לדבר, ואתה רואה איך הילד נהיה יותר ויותר מכווץ בכסא, אם הוא היה יכול- הוא היה פשוט נעלם משם.אז מה לעשות? איך להפסיק את "התשאול" של ההורה? איך להציל את המצב ואת הילד??
הפרעות קשב וריכוז הן תופעה נפוצה כל כך,שאין כמעט מטפל שלא נתקל או מטפל בהם.אבל לפני שמטפלים, חשוב להבין, או לנסות ולהתבונן בתופעה בכלל, ובדרך הטיפול בפרט.
המונח הפרעת קשב וריכוז מתייחס לאוסף של סימפטומים שונים המראים על חוסר יכולת של הילד לבצע מטלות או לשמור על ריכוז לאורך זמן (1).
הגדרה רחבה זו, מגדירה את מצב ההתנהגות של הילד כרגע, אולם היא אינה נותנת או מאפשרת אבחנה או הבנה של מצב הילד, או של הסיבות שהביאו להתפתחות הבעיה.
כאשר ניגשים לאבחן ילד שהוגדר כסובל מבעית קשב וריכוז, חייבים להתייחס ולברר מראש מספר דברים:

1. מי נתן את האבחנה או ההפניה לטיפול? במקרים רבים הילד מופנה ע"י יועץ\ת ביה"ס עקב לחץ של ההורים או המורים המתקשים להתמודד עם ילד בעייתי, כאשר למעשה לא בוצע הליך מסודר של אבחנה.

2. מתי וע"י מי בוצעה האבחנה? אם ישנה אבחנה מסודרת, צריך לברר מי ביצע אותה, ומה היו תוצאותיה. לא פעם ולא פעמיים הורים מתעלמים מאבחנה של קשיי למידה (למשל דיסלקציה, דיסקלקוליה ,דיסגרפיה וכו') ומעדיפים להתרכז בטיפול רפואי ולא בהוראה מתקנת – שהיא חלק נכבד מפתרון הבעיה.

3. כמה זמן כבר הילד בטיפול – תרופתי או התנהגותי. במקרים רבים ילדים מתחילים ומפסיקים טיפול תרופתי על דעת עצמם או ההורים ללא התייעצות עם הרופא המטפל, כך שילד יכול לקחת תרופה למשך מספר חודשים, להפסיק מסיבות שונות, ולהתחיל שוב לאחר חצי שנה וחוזר חלילה.
המצב כיום הוא שילד אומנם עלול לסבול מבעיות התנהגותיות או לימודיות, אולם לאו דווקא "קשב וריכוז", ובכל זאת הוא ימצא את עצמו מוגדר ככזה ומועמד לרטלין. לכן חשוב לברר מראש את הפרטים שהוזכרו ולהתייחס בהתאם. חשוב לראות האם באמת מדובר על הפרעת קשב וריכוז לפי קריטריוני האבחנה המערביים, או בעיה אחרת הדורשת התייחסות שונה.
מסיבה זו חשוב וחיוני לכל מטפל המעוניין לטפל בבעיות מסוג זה אצל ילדים, להכיר היטב את ההגדרות,האבחנות ודרכי הטיפול המערביות של מגוון הבעיות ההתנהגותיות והלימודיות הנפוצות כיום, על מנת שיוכל להבין בצורה שלמה יותר את המקרים הבאים לפניו, ולדעת להפנות את ההורים או הילד לקבלת עזרה נוספת כאשר נדרש.
 
לפני שניגשים לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז, חשוב לדעת להבדיל בין שני מצבים:
הפרעה אורגנית – מצב פתולוגי פיזי אמיתי
הפרעה סביבתית – הפרעה לא אורגנית – פיזית.
הפרעה אורגנית פירושה שאכן ישנו מצב פתולוגי – חוסר איזון פנימי של איברי הגוף, הגורם לילד להתנהג בצורה לא רגועה, ולא מאפשר לילד להתרכז או לבצע מטלות. כאן גורם הבעיה הוא פנימי וטיפול נכון בהחלט מסוגל לפתור או לשפר את המצב. מצבים נפוצים הם חום ו\או תקיעות של הכבד, חולשת טחול, לחות חמה,חום בלב וחולשת כליות. יש הרבה מה להרחיב בנושא זה, אולם על כך בפעם אחרת. ג'וליאן סקוט נותן הסבר מקיף וממצה יחד עם דרכי טיפול מומלצות (2).
הפרעה סביבתית פירושה שיש משהו בסביבה האנושית של הילד הגורם לו לפתח התנהגות כזו.
למשל ההורה המתואר בפתיחת המאמר – כאשר ישנה בבית סביבה לא רגועה, גם הילד לא יהיה רגוע.
הורים הרבים ביניהם לעיתים תכופות, מלל אלים או התנהגות אלימה בבית (בהקשר זה יש לטלוויזיה והמסרים המועברים דרכה השפעה רבה), חוסר תקשורת בין בני המשפחה, ילד הנתון ללחץ מצד ההורים וכו'. כל הדברים האלה יוצרים אצל הילד תבנית התנהגותית מסוימת אותה הוא רוכש. את אותה תבנית התנהגותית הילד מוציא החוצה בבית ובביה"ס.
מלבד המשפחה המיידית צריך לזכור גם את סביבת הלימודים: האם ישנו מורה המתייחס לילד בצורה לא ראויה, סביבת תלמידים אלימה – אלו גורמים מכריעים על יכולתו של הילד להירגע ולהתרכז.
כאשר ישנה הפרעה סביבתית, יכולת הטיפול הרפואי לשנות את המצב היא בין מינימלית ללא קיימת.
מכיוון שגורם הבעיה אינו הילד עצמו – הבעיה אינה אורגנית, טיפול רפואי בלבד ללא פתירת הבעיה הסביבתית, משול ללקיחת אקמול לכאב ראש- הכאב נעלם אבל הוא חוזר שוב.
במקרים רבים, כמו המקרה המתואר בפתיח, הילד ישלח הביתה, וההורה יישאר לקבלת הטיפול.
נקודה זו של טיפול או שינוי הסביבה שבה הילד נתון, היא נקודה מוזנחת מאוד מבחינה אבחנתית וטיפולית:
חשוב להבין שילד לא מפתח תבניות התנהגות אלא אם כן הוא רואה או חווה אותן. ילד הוא תמיד תוצאה מובהקת של הסביבה בה הוא גדל ומתפתח, ואת דרכי ההתנהגות שלו הוא רכש מתוכה.
לכן כל עוד הסביבה של הילד ממשיכה באותה התנהגות – הילד גם לא ישנה את התנהגותו.
רק שינוי בסביבה יביא לשינוי בילד – זה כלל שחשוב מאוד לזכור כאשר מטפלים בילדים בכלל, ובבעיות התנהגות בפרט.
הכלל הזה הוא גם בעייתי – הוא מחייב לתת מענה ולהתייחס גם לסביבה, אם אנחנו רוצים שהילד יבריא.
כאן נכנסת השאלה שנשאלה בסוף הפתיח – איך משנים את התנהגות ההורה כלפי הילד? או באופן יותר רחב – איך משנים את הסביבה של הילד?
זו שאלה טובה. והתשובה עליה היא ארוכה ואין מקומה כאן. אולם ההתחלה היא ההכרה בכך שישנו בכלל צורך בשינוי. ההכרה הזו חייבת להיות קודם כל אצלנו המטפלים – על מנת שנוכל להעביר אותה אל ההורים.
כל עוד אנחנו המטפלים לא הכרנו במצב האמיתי של הילד, אנו עלולים להוליך את ההורים, הילד ועצמנו שולל - ולהמשיך לתת צמחים, לדקור – ולא להשיג שינוי אמיתי ורפואה אמיתית. במידה רבה מצב זה דומה למתן רטלין – כל עוד השפעת התרופה נמשכת, הילד בסדר, אולם ברגע שהשפעת התרופה פגה – המצב חוזר מייד לקדמותו.
חשוב להדגיש שבהחלט ישנו מקום וצורך בטיפול רפואי, אולם רק כחלק או יחד עם פתרון שלם של הבעיה. השילוב של טיפול רפואי ביחד עם טיפול התנהגותי והוראה מתקנת הוא בד"כ המענה השלם והנכון ביותר לבעיות מסוג זה.
רפואה אמיתית היא הפותרת את הבעיה בשורשה ולא את הסימפטומים המלווים אותה, היכולת לעלות על שורש הבעיה היא המבדילה בין טיפול מוצלח למשנהו.
במאמר של זאב רוזנברג - The Technician and the Scholar Physician (3), הוא מתווה חלק מהדרך שבה צריך לצעוד המטפל הסיני על מנת שלא להפוך להיות טכנאי סיני. מטפל הוא זה המבצע אבחנה שלמה – בהתייחסות לכל הגורמים המשפיעים על מטופל: תזונה,סביבה חומרית,סביבה רגשית וכו'. הטכנאי הוא זה הפותר את הסימפטומים, ובכך הוא אינו שונה מהרופא הרושם רטלין.
מטפל סיני המעוניין לטפל בילדים חייב ללמוד גם איך להתייחס להורים ולסביבה שבה הילד חי, חייבים להכיר בהשפעת הסביבה הרגשית על תפקודי האברים הפנימיים ולא להתייחס רק לתזונה נכונה או איזה פורמולה לתת לילד.
 
יניב אברהם מתמחה בטיפול בתינוקות וילדים, מתמחה בבעיות קשב וריכוז
מכללת אילמה

הערות:

1.: Attention Deficit–Hyperactivity Disorder Marsha D. Rappley, M.D.

The New England Journal of Medicine -

http://content.nejm.org/cgi/content/full/352/2/165

2. Acupuncture in the treatment of children: Scott & Barlow, עמוד 377

3. Z’ev Rosenberg: The Technician and the Scholar Physician

- Chinese Medicine Times. http://www.chinesemedicinetimes.com/section/219/1/the_technician_and_the_scholar_physician


 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה