‏יום רביעי ‏18 ‏אוקטובר ‏2017  
  מפת אתר מפת האתר הפוך לדף בית הפוך לדף הבית הוסף למועדפים הוסף למועדפים   
חפש באתר    
בריאות | רפואה
 בריאות ראשי  פורומים  ארכיון מאמרים  כתבות וידאו  הרשמת רופאים ומטפלים  רפואה משלימה
 אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
ד''ר גידי רובינשטיין
פסיכותרפיה.

זאב דניאלי
מחשבים וניהול.

ד''ר בלומנקרנץ חיה
פסיכיאטריה, מורשית לעיסוק בהיפנוזה.

רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) בריאות הנפש > מה זאת חרדה?

מה זאת חרדה?


12.02.09
חווית החרדה מוכרת לכולנו. התחושה היא של מועקה לא נעימה, תחושה עמומה של סכנה, מתח, שבהרבה מקרים מלווה סימנים גופנים מרובים
חרדה מוכרת לכולנו. התחושה היא של מועקה לא נעימה, תחושה עמומה של סכנה, מתח, שבהרבה מקרים מלווה סימנים גופנים מרובים. ישנם מעל מאה סימפטומים שעלולים להופיע במצבי חרדה. שני אנשים שנמצאים באותו מצב מלחיץ כמו מבחן, עלולים להדגים תסמינים שונים: אחד יחוש דפיקות לב וקוצר נשימה, בעוד השני יחוש רעד וחולשה בידיים, סחרחורות וכאבים באיברים שונים. אותו אדם עשוי לפתח בתרחישים שונים תסמינים שונים של חרדה. למרות שמדובר בתגובה כלל עולמית, היא עלולה להיות שונה אצל כל אדם ואדם. חשוב לציין שפחד הינה תחושה מאוד נפוצה בקרב בעלי חיים (פחד מתוקף). כולנו זוכרים את המראה של ציפורים שנכנסות לאי שקט ומתחילות לעוף בבהלה מפני צייד או נחש שמתקרבים אליהן. לכן הפחד הוא חלק ממנגנוני ההישרדות של החיות, ומשמש גם אותנו, בני האדם, כחלק ממנגנוני ההישרדות שלנו.

חרדה היא בעלת שני רכיבים מרכזיים: א) מודעות לתחושות הפיזיולוגיות (למשל דפיקות לב, יובש בפה, הזעה) ו- ב) מודעות לעובדה שהאדם עצבני, מתוח ולחוץ. לא תמיד האדם מודע לשני המרכיבים גם יחד. מטופלים מסויימים יכולים להדגיש את הצד הפיזיולוגי בעוד אחרים יסבלו בעיקר מהרכיב השני, זאת על פי מבנה האישיות וההגנות של כל אדם ואדם. חרדה יכולה להיות מלווה גם בקשיי ריכוז, יכולת ירודה ללמוד, תפקוד ירוד ובמקרים קיצוניים אף במצבים קשים כגון פחד קשה ממוות או משגעון (תחושת התפרקות), בלבול, תחושת מציאות שונה, בוחן מציאות פגום.

חרדה נורמאלית וחרדה פתולוגית
מרבית בני האדם יכולים לחוות חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. תחושת החרדה משמשת כאמור כ"מנגנון אזעקה ", המאותת ומתריע על סכנות פנימיות וחיצוניות. כאשר מנגנון זה נפגם, חלה הצפה בשרשרת של אזעקות שווא ואז מתפתחת הפרעת החרדה.
מספר קריטריונים עוזרים להבחין האם הפחד או החרדה הנם ברמה סבירה. הדוגמאות שנביא מצביעות על חרדה ברמה שהיא מעבר לרמה סבירה:
 
- הזמן שמוקדש לחרדה ולפחד. למשל, אדם שסובל מפחד קהל הפסיק לישון ולאכול שבוע לפני הופעתו בהרצאה.
- עצמת הפחד והחרדה. למשל, במהלך התקף החרדה החולה חושב שבעוד רגע הוא הולך למות, לכן הוא רץ לחדר מיון בבית החולים.
- ההישנות של חוויית הפחד או החרדה, שוב ושוב, כל פעם מחדש. למשל, אדם שיש לו פוביה מנחשים חווה התקף חרדה לפני כל פעם שהוא יוצא לטיול בחיק הטבע.

דוגמאות לחרדה נורמאלית הינן: תינוק שנפרד מהוריו, ילד ביומו הראשון בבית הספר, מתבגר בפגישה הראשונה שלו עם בחורה, מבוגרים החושבים על המוות שלהם או על ההזדקנות שלהם, או חוויה של התמודדות עם מחלה קשה. חרדה שכיחה בתקופות של גדילה, שינוי, ומול התנסויות לא מוכרות. כאמור, חרדה הנה תופעה נפוצה למדי והיא תסמין שכיח בהפרעות נפשיות רבות, שלא שייכות כולן לקבוצת הפרעות החרדה. יש להבדיל בין החרדה כסימפטום, המצויה בכל הטווח הרחב של ההפרעות הנפשיות (כגון: סכיזופרניה, דכאון, היפוכונדריה, הפרעות אישיות, ועוד) לבין החרדה כתסמונת כללית של הפרעת חרדה. בהפרעות החרדה, החרדה יכולה להופיע בצורה חריפה כהתקפי חרדה (פאניקה, התקף אימה), בצורה כרונית כמתח מתמשך וצפייה לאסון מתקרב (הפרעת חרדה מפושטת), או בצורה מעורבת של שני הצורות הנ"ל עם התקפי חרדה חריפים וחרדה מסוימת גם בין ההתקפים (הפרעת חרדה כוללת).

שכיחות הפרעות החרדה:
שכיחות זו משתנה בין המחקרים השונים. על-פי מחקרים עדכניים, אחד מכל חמישה אנשים יפתח במהלך חייו הפרעת חרדה כלשהי. שכיחות זו (קרוב ל-20%) מציבה את הפרעות החרדה בראש טבלת ההפרעות הנפשיות מבחינת השכיחות. בארצות הברית רק ההפרעות שקשורות לחומרים ממכרים (כולל אלכוהול, סמים, קפה, ניקוטין) שכיחות יותר מחרדה. בישראל הפרעות החרדה הנן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר מבחינה סטטיסטית.
השכיחות של הפרעות החרדה גדולה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. נשים עם חרדה פונות יותר לבקש עזרה מאשר גברים עם חרדה (מסיבות פסיכולוגיות ותרבותיות). גיל התחלת ההפרעות הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים. אולם, גם האוכלוסייה המבוגרת והקשישה מצוייה בסיכון לפתח הפרעות חרדה.
 
הפרעות החרדה השונות
 
הפרעת אימה (PANIC DISORDER)
הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של חרדה הנמשכים שניות עד דקות, בעצמה עזה וכוללים חשש למות או להשתגע ותסמינים גופניים כגון יובש בפה, דפיקות לב, סחרחורת, הזעה, קוצר נשימה, וכדומה. בדרך כלל אין סיבה חיצונית לחרדה בזמן ההתקף (למשל, התסמינים לא הופיעו לאחר שאם גילתה שבנה משתמש בסמים). להפרעה זו אופייניים חשש מהתקף נוסף ופחד מלצאת למקומות הומים (שוק, קולנוע, גשר, קניון) שם עלולים לקבל התקף נוסף, וכביכול לא יהיה מי שיושיט עזרה. כאשר אדם הסובל מהפרעת אימה מגיע למצב בו הוא חושש מיציאה למקומות ציבוריים והומים, הוא סובל גם מאגורופוביה. הפרעת אגורופוביה מתבטאת בהימנעות מיציאה למקומות ציבוריים, או משהייה במקומות מהם קשה להחלץ ולקבל עזרה במקרה של התרחשות התקף אימה. המקרה שלהלן מדגים הופעת התקף חרדה משולב באגורופוביה:
 
המורה המבוהלת 
רונית היא בת ,37 נשואה, ואם ל-3 ילדים, שעובדת כמורה בבית ספר תיכון אזורי. רונית היא בחורה בריאה לחלוטין. באחד מהימים הלחוצים בבית הספר, באמצע השיעור, רונית החלה פתאום להרגיש חנק, יובש בפה, חולשה כללית ותחושה שעוד רגע היא עומדת להתעלף. רונית עזבה את הכיתה ורצה לחדר המורים, משם היא פונתה באמבולנס לחדר המיון. בחדר המיון רונית נבדקה ואושפזה לצורך השגחה למשך 24 שעות, במהלכן בוצעו בדיקות רפואיות מקיפות. היא שוחררה עם רשימת המלצות לביתה, תוך הבטחה שבעייתה לא רצינית. אולם, בשובה לביתה רונית חוותה את התחושות הלא נעימות פעמיים באותו ערב, ובמשך השבוע תחושות אלו הופיעו מספר פעמים. תוך זמן קצר רונית הפסיקה ללכת לעבודה, ולנסוע למקומות רחוקים מחוץ לאזור מגוריה, וגם למקומות קרובים היא יצאה רק בלווי בן אדם ש"אפשר לסמוך אליו". באחת מפניותיה החוזרות ונשנות לחדר המיון, אחד הרופאים אמר לה, שהיא סובלת מ"היסטריה ואין לה כלום" והיא "זקוקה לטיפול פסיכיאטרי". רונית כעסה על דבריו, ופנתה לטיפול אצל רופאת המשפחה שרשמה לה מרשם לכדורי הרגעה. לאחר מספר חודשים, עקב העדר שיפור במצבה, היא הופנתה ע"י רופאת משפחה לטיפול במרפאת חרדה, שם אובחנה כסובלת מהפרעת אימה עם אגורופוביה (פחד ממקומות פתוחים). עקב כך היא לקבל טיפול מתאים.
 
הפרעת חרדה כללית "מפושטת" (GENERALIZED ANXIETY DISORDER)
הפרעה זו מאופיינת בחרדה ודאגה מתמדת בקשר לבעיות שקשורות למשפחה, עבודה, בריאות, ועוד, שמופיעות רוב הזמן, ומלוות בתסמינים גופניים כגון מתח, חולשה, קשיי ריכוז, עצבנות והפרעות בשינה. התיאור שלהלן מדגים מקרה של הפרעת חרדה כללית:
רינה הדאגנית רינה, בת 54, מוכרת בחנות נעלים, תמיד הייתה אישה שחוששת לשלום משפחתה וילדיה, רוצה לשמוע מהם היכן הם נמצאים, ומתקשרת אליהם כשהם לא חוזרים בזמן. למרות שהייתה מוטרדת ביחס למשפחתה, ואף קנתה טלפונים סלולריים לכל ילדיה, כדי שתוכל לבדוק ש"הכול בסדר", היא תפקדה היטב ונהלה חיים נוחים למדי. לאחר התפרצות האינתיפדה בארץ היא החלה לחשוש לצאת מהבית, ובהדרגה ניסתה למנוע גם מילדיה לצאת ללימודים או אפילו לסופרמרקט. היא בילתה את רוב זמנה בצפייה בחדשות, ובהדרגה הפסיקה לאכול ולשון בלילות, עד שילדיה הביאו אותה לטיפול במרפאת החרדה.
 
פוביה ממוקדת SPECIFIC PHOBIA
חשש מוגזם ולא הגיוני מגורם חיצוני כמו טיסות, הימצאות בגבהים, זריקות או שהייה בחברה, שבו האדם מודע לכך שהפחד מוגזם, אך אינו מצליח להתגבר עליו. כל חשיפה לגורם המאיים גורמת לחרדה גבוהה, ועל כן האדם נמנע ממנו. דוגמאות קלאסיות הן פחד מחרקים או ממחטים.
 
הפרעת חרדה חברתית (SOCIAL ANXIETY DISORDER)
לאנשים רבים פעילויות חברתיות גורמות לתחושות שהן יותר מעצבנות פשוטה. ישנם אנשים שנכנסים לחרדה כה קשה מן האפשרות שיהיו נבוכים בציבור, עד שחיי היומיום שלהם נפגעים מכך. אנשים אלה סובלים מפוביה חברתית, ועבור חלקם הימנעות ממצבים מסוימים הופכת להיות המטרה העיקרית של חייהם. סימנים ותסמינים של הפרעת חרדה חברתית כוללים פחד קיצוני ממצב בו אתה צריך לפגוש אנשים חדשים או מזה שאחרים עשויים לשפוט אותך. המצבים החברתיים המפחידים גורמים לחרדה קשה או להימנעות מהם. מצב חברתי שמעורר חרדה גורם לתסמינים גופניים כמו הסמקה, הזעה, רעד, שרירים נוקשים, קול רועד, יובש בפה או דפיקות לב. לכן, התסמין הבסיסי של חרדה חברתית הוא חרדה קשה בנוכחות אנשים אחרים. התאור שלהלן מדגים הפרעת חרדה חברתית:
 
המהנדס שחשש לדבר
 רוני, מהנדס מחשבים במקצועו, מוכשר, מוצלח ומנהל פרויקטים בכל העולם, מספר שבמקום עבודתו הוא אף פעם לא הצליח להציג פרויקט בצורה שוטפת וברורה. בעבר, הוא זוכר את עצמו כילד הביישן של הכיתה. למרות שידע את התשובות לא ענה לשאלות בכיתה, ובמבחנים בעל פה קיבל את הציונים הכי נמוכים. לדבריו, הוא היה התלמיד הכי שקט בכיתתו, ולמרות שהיו לו חברים מעטים, הוא אף פעם הוא לא יצר קשר עם מישהו חדש. הוא מסביר את המצב בכך, שבכל פעם שהוא מנסה להתחיל שיחה עם מישהו, הוא מיד חש בדפיקות לב, אי שקט, רעד בקולו. הוא חש שהוא לא מסוגל להישיר מבט אל מי שיושב מולו, ומרוב פחד ובלבול לא מסוגל לבטא את עצמו. לדבריו אשתו התחילה עמו, ואם לא הייתה יוזמת הוא בחיים לא היה מעיז לפנות אליה. במשך השנים רוני התרגל והתמכר לכדורי הרגעה, עד שהוא לא היה מסוגל לפתוח את היום בלי לקחת כדור, אפילו בימי חופשה מעבודתו. בתקופות של לחץ בעבודה או בבית הוא היה מתפקד רק אם נטל כמויות גדולות מאד של כדורי הרגעה. רק אחרי שרופא המשפחה שלו איתר את ההתמכרות הממושכת שלו לכדורים, הוא הופנה לטיפול במרפאת חרדה.
 
באדיבות מיינד קליניק - מרכז לטיפולים מתקדמים בדיכאון, חרדה, מניה דפרסיה והתמכרויות

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה