אז מה בעצם רע בקפה – עידן סער – מטפל ברפואה פונקציונלית עם שילוב של שיטות שונות

קצר בזמן? הנה סיכום מקוצר:

מאמר זה מנסה לתאר את הבעיות העיקריות הקשורות לשתיית קפה. אין כאן כוונה לגרום לאנשים להפסיק לחלוטין לשתות קפה, אלא להביא ליתר מודעות את המחיר הבריאותי הכרוך בשתייה קבועה של קפה, ובמיוחד אם שותים הרבה

מי שיחפש באינטרנט מידע על השפעותיו של הקפה על הבריאות, יגלה מאות או אלפי אתרים שמאחוריהם מסתתרים בעלי אינטרסים רבי עוצמה, המסבירים בצורה משכנעת ביותר, עם גיבוי של מחקרים מדעיים, עד כמה הקפה הוא דבר טוב, ושלמעשה אין כל אמת בפרסומים על השפעותיו השליליות של הקפה.

ואכן, יש בקפה גם הרבה מרכיבים שיכולים להיות מועילים לגוף (כולל אנטיאוקסידנטים), אך בפועל, התוצאה הסופית של שתיית קפה אינה חיובית בד"כ.

– קפאין הוא סם ממכר השייך לאותה קבוצת אלקלואידים כמו במורפין, קוקאין וסטריכנין. אפילו שתייה של כוס קפה אחת ליום גורמת להתמכרות. ההוכחה לכך הם הסימפטומים של גמילה המופיעים אצל מי שמנסה להפסיק לשתות קפה (כאבי ראש, חולשה או ישנוניות, דיכאון או חוסר שקט, חוסר ריכוז, וכן סימפטומים כמו בזמן שפעת). תופעות הגמילה יכולות להמשך עד כ-9 ימים, כאשר השיא הוא בד"כ בין היום הראשון לשני.

פופולריים:

– הקפאין מתחבר לחומצה הכלורית שבקיבה ונוצר קפאין הידרוכלוריד, שהוא רעלן חזק. בנוסף לכך פוגע הקפאין בתאי הקיבה המפרישים את החומצה הכלורית. זה פוגע בהפרשת החומצה הכלורית, מה שגורם לפגיעה בכל תהליך העיכול, החל מהקיבה ומטה.

– הקפה מעלה את חומציות נוזלי הגוף ומאלץ את הגוף להשתמש במינרלים חשובים (בעיקר סידן) מהרזרבות שלו לצורך ניטרול החומציות. כלומר, הקפה עוזר לתהליך של בריחת סידן והתפתחות אוסטיאופורוזיס. החומצה האוקסלית שיש בקפה (וגם בתה) מתחברת עם מלחי הסידן ומשבשת את ספיגתם במעיים. בקפה (ועוד יותר מכך בתה) יש חומצה טנית אשר מפריעה לקליטת ברזל דרך המעיים.

– הקפה הוא סטימולנט (סם מעורר, ממריץ) המחריף את הבעיות של אלה הסובלים מחרדות ומנדודי שינה.

– לוקח הרבה זמן לקפאין להתפרק בגוף למצב בו הוא לא אפקטיבי. כ-12 שעות לאחר צריכת קפאין, עדיין נשארת בגוף כ-1/8 מכמות הקפאין המקורית שנצרכה.

– קפאין מקטין את רגישות הגוף לאינסולין, כלומר, פוגע במידה מסוימת ביכולת הגוף לניהול תקין של רמות הסוכר בדם. הקטנת הרגישות לאינסולין היא אחד הסימנים המקדימים להתפתחותה של מחלת הסוכרת.

– הקפה פוגם כנראה בפעילותם של הויטמינים B6, B12 וחומצה פולית. זה עלול לגרום לעלייה ברמות הכולסטרול וההומוציסטאין בדם, מה שמעלה את הסיכון למחלות לב.

– הקפאין גורם לעליה בלחץ הדם, עליה (עד פי 5) בכמות חומצות השומן החופשיות בדם ולעלייה ברמת הורמון הסטרס אפינפרין. שתייה מרובה של קפה עלולה לגרום לפרפורים בלב ולעצבנות. הקפאין הוא אחד הגורמים הבולטים ביצירת הפרעות בקצב הלב.

– העליה בהפרשת הורמוני הסטרס לדם מלווה בשרשרת של פעולות והשפעות, אשר עלולות לגרום לנזקים מצטברים לגוף, אם רמת הורמוני הסטרס נשארת גבוהה לאורך זמן רב. אחת התופעות המיידיות היא פגיעה בזרימת הדם למערכות חשובות (כמו העור ומערכת העיכול) אשר אינן חיוניות במצבים של "הילחם או ברח" (אלה המצבים המתאפיינים בהפרשה מוגברת של הורמוני הסטרס).

– קפאין גורם להפחתה באלסטיות של העורקים. שתיית כוס קפה אחת מספיקה לגרום להקשיה מסוימת של דפנות העורקים למשך מספר שעות. זוהי אחת הסיבות לכך ששתיית קפה גורמת לעליה בלחץ הדם ולהגברת הסיכון ללקות במחלות לב.

– שתיית קפה מעלה את הסיכוי לקבל שבץ מוחי ולחלות בדלקת פרקים שגרונית. לפי מחקר שנעשה בפינלנד, אנשים השותים יותר מ- 4 כוסות קפה ביום מכפילים את סיכוייהם ללקות בדלקת פרקים.

– הקפאין גורם לפגיעה בתהליכי הטיהור הטבעיים של הגוף מסוגים רבים של רעלים ולהגברת הנזק הנגרם לגוף מרדיקלים חופשיים.

– רב מטעי הקפה נמצאים בארצות בהן אין די פיקוח על הריסוסים, ומטעים אלה מרוססים בכמויות גדולות של רעלים, אשר בסופו של דבר מגיעים למחזור הדם שלנו. גם במטעים שאינם מרוססים כיום אך רוססו בעבר, נשארים רעלי הריסוס עוד שנים רבות ומגיעים בסופו של דבר לגופנו.

– אצל נשים בהריון הקפאין עובר בקלות דרך השליה לעובר. לגוף העובר אין שום אפשרות לטהר עצמו מהקפאין. שתיית קפה מעלה את הסיכוי להפלה ולמומים בלידה. גם בשתייה מתונה של קפה, כאשר האשה לא מרגישה בשום סימפטומים, נמצאו שינויים בקצב הדופק ובלחץ הדם גם אצל העובר וגם אצל האם.
אצל נשים מיניקות עובר הקפאין לתינוק דרך החלב.
שתיית קפה עלולה כאמור לגרום להקטנת מלאי הסידן והברזל בגוף, דבר אשר עלול לפגוע באספקת חומרים חיוניים אלה לתינוק.

– בקפה ישנם אלקלואידים נוספים מאותה משפחה של הקפאין, כמו Theobromineו- Theophylene שגם להם ישנן השפעות מזיקות.

– קפה נטול קפאין הוא רעיל לא פחות מקפה עם קפאין, מאחר ויש בו ריכוז גבוה יותר של האלקלואידים האחרים (כמו Theobromineו- Theophylene) אשר אותם לא הוציאו ביחד עם הקפאין.

– בקפה נטול קפאין יש בד"כ ריכוז גבוה של הכימיקל טריכלורואתילן, אשר משתמשים בו בתהליך הוצאת הקפאין. הטריכלורואתילן הוא קרוב משפחה של כימיקל הפלסטיק ויניל כלוריד, אשר קשור להתפתחותן של מחלות בכבד (הטריכלורואתילן משמש בעיקר כחומר להסרת גריז בתעשיית המתכת וכממיס וחומר לניקוי יבש בתעשיית הביגוד). חומר רעיל נוסף המשמש בתהליך הוצאת הקפאין הוא אצטון.

– בטמפרטורות הגבוהות בהן קולים את פולי הקפה כדי לקבל ארומה משופרת, מתקלקלים השומנים שבקפה ומתחמצנים, מה שהופך אותם להיות רעילים לרקמות גוף האדם. בתהליך הקליה נוצרים גם חומרים בעייתיים נוספים כמו אקרילמיד שהוא חומר הגורם למוטציות ופוגע במערכת העצבים ו-AGEP(Advanced Glycosylated End Products) הפוגעים בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים בכל רחבי הגוף.

– בקפה נוצרים באופן טבעי חומרים הנקראים ניטרוזמינים, הידועים כיום כחומרים מסרטנים (ניטרוזמינים נמצאים גם במוצרי קוסמטיקה רבים…).

– אצל שתייני קפה כבדים נוצר מחסור בויטמין B-1 (תיאמין). הסימפטומים של חוסר בויטמין זה יכולים לנוע בין חולשה, עצבנות, חוסר נוחות, בחילה קלה, דיכאון, כאבים שונים ועד כאבי ראש (הערה: גם שתייה מרובה של אלכוהול גורמת למחסור בויטמין B-1).

– הקפאין גורם לגוף לאבד מגנזיום, מה שעלול לגרום לדברים הבאים: עליה בסיכון לבעיות שונות במערכת הלב והדם, תשישות, שיבושים בחילוף החומרים, כיווצי שרירים ו/או עוויתות.

– הסיבה העיקרית לתחושת העירור שיוצר הקפה היא התגייסותן של מערכות הגוף לפעולה כדי להיפטר מהר ככל האפשר מהרעלים שבו. כאשר נעלמת ההשפעה המעוררת של הקפאין מורגשת בד"כ תגובה הפוכה, של חולשה. סטימולציה חוזרת ונשנית ע"י שתיית קפה יכולה לגרום לתשישות באיברי מפתח בגוף כמו הכבד, הלבלב ובלוטות האדרנל.

– כל תא בגוף שומר על רמה מסוימת של אנרגיה המיועדת לשימוש בשעת חרום. לפי אחד ההסברים, הקפאין מאלץ את התאים להוריד את סף שחרור האנרגיה, ולמעשה גורם לגוף להשתמש בחלק מהאנרגיה המיועדת רק לחרום. לכן, לפי הסבר זה, גורם הקפאין להחלשה הדרגתית של הגוף, ע"י דלדול רזרבות החרום.

– מאחר והקפה מעלה את החומציות בגוף ובגלל החומרים הרעילים שבו, עושה הגוף מאמץ להפטר מחומרים אלה ע"י הגברת ההשתנה. משמעות הדבר היא הגברת העומס על הכליות ובעיקר – איבוד מים שכה חשובים לכל התאים.

– הוספת חלב לקפה יוצרת כנראה חומר שמזיק לכבד יותר מאשר קפה ללא חלב.

– קפאין יכול לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני. לכן, לאנשים הסובלים מגלוקומה רצוי להימנע משתיית קפה ומשקאות אחרים המכילים קפאין.

– המקורות העיקריים לקפאין מלבד הקפה הם: תה, משקאות קלים, אגוזי קולה, מוצרי קקאו (כולל שוקולד ומשקאות קקאו למיניהם), מוצרי גוארנה, מוצרים שונים להפחתת משקל, תרופות שונות (כולל מספר סוגים של כדורים נגד כאבי ראש).

למי ש"מוכרח" לשתות קפה, להלן מספר טיפים אשר עשויים לעזור בהפחתת הנזקים:

– להשתמש בקפה אורגני. חלק מגידולי הקפה הלא אורגניים מרוססים בכמויות גדולות של חומרים רעילים.

– למי ששותה קפה נטול קפאין מומלץ לוודא שמשתמשים רק בסוג קפה בו תהליך הוצאת הקפאין נעשה ללא כימיקלים.

– להימנע מהוספת סוכר או חלב. במקרים רבים שני אלה מזיקים לא פחות מהקפה עצמו.