אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) רשלנות רפואית > תביעת רשלנות רפואית

טיפים שכדאי לדעת על תביעת רשלנות רפואית


19.5.16
מה חשוב לדעת והיכן יש לנקוט ביתר מחשבה?

ניתוח רשלני, גידול סרטני שאובחן באיחור, רופא משפחה שהתרשל בזיהוי מחלה והרשימה נמשכת. חרף מצוינותם הידועה של הרופאים בישראל, רשלנות רפואית היא עילה נפוצה לתביעות נזיקין. מה חשוב לדעת והיכן יש לנקוט ביתר מחשבה? על כך בקצרה בכתבה שלפניכם.

השגת המידע הרפואי

מטופלים רבים שנגרם להם נזק בגין טיפול רפואי סבורים כי קיים קשר בין התוצאה הסופית לבין הטיפול. מעבר לתחושות בטן שבהחלט יכולות להיות מבוססות, כל תביעת רשלנות היא בסופו של היום סוגיה משפטית. על מנת להתחקות אחר רשלנות לכאורה מצד הצוות המטפל יש להתחיל במסמכים הרפואיים. בשפה מקצועית, הרשומה הרפואית.

רשומה רפואית היא מכלול המסמכים שמתארים את הפרטים המזהים של המטופל, המידע הרפואי לגבי הטיפול שניתן לו, העבר הרפואי כפי שנמסר על ידו, אבחון המצב הרפואי והוראות הטיפול. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע שרופאים ומוסדות רפואיים אחראים לנהל רשומות באופן עדכני ושוטף. כמו כן, על פי החוק המטופל זכאי לקבל מידע רפואי שמתייחס אליו מהרשומה הרפואית (לרבות העתקה).

המשמעות של הוראות חוק זכויות החולה היא שהמטופל זכאי לקבל את כל המידע הרפואי לגביו בכל רגע נתון. במידה שקיים חשש בדבר רשלנות רפואית, הצעד הראשון שיש לנקוט הוא לאסוף את הרשומות הרפואיות הרלבנטיות. הרשומות הרפואיות הן אלה שמניחות את הבסיס לתביעת הרשלנות. יודגש כי ככל שהמוסד הרפואי (או הרופא) מערימים קשיים על קבלת המידע המלא, ניתן לדרוש אותו באמצעות עורך דין מטעם המטופל (בכפוף לחתימה על ייפוי כוח וכתב ויתור על סודיות).

חוות דעת רפואית

לאחר שהרשומה הרפואית ברשותו, צריך המטופל לבחון טענותיו הרפואיות בעזרת מומחה רפואי מתאים. על פי הדין בישראל, כל בעל דין שמעוניין להוכיח דבר מה ברפואה צריך לצרף לכתב הטענות חוות דעת מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אמנם בית המשפט רשאי במקרים מסוימים לפטור את בעל הדין מחובה זו אך בתביעות רשלנות רפואית מדובר על מקרים חריגים בלבד.

המומחה הרפואי אליו פונים יבדוק את הרשומה הרפואית באספקלריה של טענות המטופל ומנסח חוות דעת מקצועית שמקשרת בין הקצוות ככל והדבר אפשרי ונכון כמובן. עריכת חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעת רשלנות רפואית היא עניין מקצועי וחשוב ביותר. המומחה בתביעות רשלנות רפואית כמובן שצריך לדעת כיצד לערוך את חוות הדעת באופן בו זו תתאים לדיון משפטי (לא עניין טריוויאלי). כמו כן, המומחה צריך לזכור כי הוא ככל הנראה ייחקר על חוות דעתו ועל כן חשוב לפרט את מלוא האסמכתאות עליהן התבסס לרבות ספרות רפואית רלבנטית. יצוין, כי בתביעות מסוימות יש צורך במספר חוות דעת רפואיות בתחומים שונים.

בחירת המומחה הרפואי היא שלב משמעותי ביותר בהליך של תביעת רשלנות רפואית. יש לבחור מומחה מהתחום הספציפי ולזכור כי גם לרופאים יש תתי-התמחויות. לרוב תעשה הפניה למומחה שהתנסה בהליכים משפטיים והמהדרין אף מתחקים אחר תיקים שבהם המומחה נטל חלק במטרה לבדוק האם הוא השכיל לנסח חוות דעת מקצועיות שהניבו "תוצאות" ללקוחות.

לאחר כתיבת חוות דעת רפואית חשוב שעורך הדין יעבור על המסמך ואף יכין את הרופא לקראת חקירתו בבית המשפט. קשה שלא להפריז במשקלה של חוות הדעת הרפואית בתביעות רשלנות רפואית וכבר היו מקרים בעבר שבהם תיקים "נפלו" על קוצו של יוד.

הערכת סיכויי התביעה

בדומה לכל תביעת נזיקין, גם תביעות בגין רשלנות רפואית יש להגיש לאחר הערכת סיכויים. מטבע הדברים זוהי סוגיה שיש לברר מול עורכי דין העוסקים בתחום. הוכחת רשלנות רפואית היא משימה משפטית לא פשוטה שעומדת על שלוש רגלי עוולת הרשלנות (לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, התשכ"ח-1968). קרי, התובע צריך להוכיח רשלנות רפואית, נזק וקשר ביניהם.

עליו לבסס תביעתו על טענות משפטיות, להציג חוות דעת רפואית ולהתמודד עם טענות הצד השני. זכרו כי הצד השני הוא לרוב מוסד רפואי בעל אמצעים ו/או חברת ביטוח עתירת משאבים. גם קו ההגנה מבוסס על חוות דעת רפואיות של רופאים אשר יציגו מחלוקת משפטית ורפואית מול בית המשפט.

הערכת סיכויי תביעה קשורה לפיצויים שניתן לדרוש בנסיבות המקרה. אדם שנגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית סבור (בצדק רב) שמגיעים לו פיצויים משמעותיים ושאי אפשר לכמת בכסף את הפגיעה הבריאותית שנגרמה לו. ובכן, בעניין זה יש לזכור כי למרות התחושה הסובייקטיבית אין להגיש תביעות מתוך "נקמה" או "כעס".

בדומה לכל תביעה בתחום הנזיקין, פיצויים נפסקים ביחס ישיר לנזק. הדיון בנזק הוא דיון נפרד מהרשלנות (כמו שישנה הפרדה במשפט פלילי בין הכרעת הדין לגזר הדין). גם אם עומדת על הפרק רשלנות רפואית ברורה ייתכן והנזק שיהיה ניתן לדרוש פיצויים בגינו איננו גבוה ובכך פוגע ב"כדאיות ההליכים המשפטיים". זה לא אומר שהמטופל צריך לוותר על זכויותיו אלא שייתכן וישנם אפיקים אחרים רלבנטיים יותר עבורו.

תביעה או פשרה

תביעות רשלנות רפואית רבות מסתיימות בהליכי פשרה. פשרה, מעצם טיבה, דורשת וויתור מסוים מצד התובע והנתבע. וויתור שמטרתו לייתר את ההליכים המשפטיים שעלולים להיות יקרים, ארוכים, מסורבלים, מתישים, חסרי וודאות וכו'.

ההחלטה בדבר הסכם פשרה צריכה להתקבל בלב נקי ובמחשבה צלולה. כפי שכבר אמרנו קודם לכן, תביעת לא צריך להגיש מתוך זעם. לא מדובר בהליך משפטי פשוט וגם כאשר נראה שסיכויי התביעה גבוהים אף אחד לא יכול לדעת כיצד יסתיים משפט שטרם החל. יתרה מזו, רופאים ומוסדות רפואיים יעדיפו במקרים מסוימים הסכם פשרה גם אם הם סבורים שהם יכולים לנצח במשפט (משיקולי מוניטין ותדמית). מוסד רפואי בכלל, ורופא פרטי בפרט, אינם מעוניינים ששמותיהם יתפרסמו ברבים בהקשרים של רשלנות רפואית. בהסכם פשרה ייתכן בהחלט שהתובע ייאלץ לסגת מחלק מדרישותיו ועל כן הבחירה צריכה אפוא להיבדק בצמוד לסיוע מצד עורך דין.

פנייה לעורך דין מקצועי

כפי שכבר ניתן לראות בנקל, תביעות רשלנות רפואית הן מההליכים המורכבים והמסובכים ביותר בדיני הנזיקין. הן משלבות סוגיות של רפואה ומשפט ולעתים מעלות שאלות מוסריות של ממש. החל מהשגת הרשומות הרפואיות ועד ההחלטה האם לתבוע, חשוב לקבל ייעוץ. עורך דין המתמחה בייצוג בתביעות רשלנות רפואית משתף פעולה עם מומחים רפואיים בתחומים שונים ויודע כיצד לנהל דין ודברים מול רופאים, מוסדות רפואיים וחברות ביטוח.

מומלץ לפנות לעורך דין בשלבים המוקדמים של התיק ואפילו עוד בטרם פנייה לקבלת הרשומות הרפואיות. מהרגע שבו אדם מחליט לשקול תביעת רשלנות רפואית יש כמעט לכל צעד שלו משמעות משפטית. עורך דין מקצועי יידע כיצד להתנהל בשלבי התביעה השונים ואיך לשמור על האינטרס של המטופל באדיקות.


תגיות: רשלנות רפואית
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה