אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) פה ולסת > טיפלי שיניים למבוגרים

רפואה עם שיניים – גם בגיל השלישי


ד'ר אורון שמואלי / 23.9.14
לחשיבות טיפולי השיניים בקרב הגיל השלישי

שיני זהב? גיל הזהב? אלו הם מונחים של העולם הישן רפואת השיניים המודרנית מדברת על שתלי טיטאניום, על תחליפי רוק ועל טיפולי שיניים משקמים, המעניקים איכות חיים ואסתטיקה גם בגיל השלישי בעולם שבו תוחלת החיים רק עולה, יש יותר ויותר פתרונות דנטאליים המותאמים לצורכי האוכלוסייה המתבגרת חיוך מושלם – בלי הגבלת גיל

העולם שייך לצעירים? כבר לא בטוח: העלייה בתוחלת החיים מביאה עמה גידול משמעותי ומתמשך באוכלוסיית הקשישים. זו מגמה שרק צפויה להתחזק בעתיד הנראה לעין: מספרם של בני ה-65 עתיד להכפיל את עצמו עד לשנת 2040.

אחד ממקצועות הרפואה שנועדו "להוסיף חיים לשנים" ולא רק "להוסיף שנים לחיים", הוא רפואת השיניים. כשמדובר בבני הגיל השלישי, יש לכך משמעות רבה.

האתגר המרכזי העומד בפני רופאי השיניים בטיפול באוכלוסייה זו הוא שמירה על מִשנן (שלמות השיניים בפה) ומתן מענה לצורך בטיפול שיקומי – תותבות, שתלים וכדומה. המטרה היא לשמר הן את יכולת הלעיסה והן את המראה האסתטי, על מנת לאפשר איכות חיים ודימוי עצמי נאות בצד שמירה על הבריאות הכללית.

ידוע כי 50 אחוז מבני 65 סובלים ממחלות רקע שונות, כדוגמת מחלות יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, המחייבות אותם ליטול תרופות בשגרה. מחלות אלו, והתרופות השכיחות לטיפול בהן, עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות, המשפיעות בין השאר על בריאות השיניים וחלל הפה.

התקדמות הידע והטכנולוגיה מעניקה כיום "ארגז כלים" מגוון לפתרון בעיות שיניים האופייניות לגיל השלישי, ובהן נסיגת חניכיים, שחיקה, יובש בפה ואובדן מִשנן. מעבר למיומנות הנדרשת מרופא השיניים, חשובה מאוד המודעות של המטופל להקפדה על היגיינה אוראלית. גם אם צחצחנו שיניים היטב לאורך השנים, העברנו חוט דנטאלי ולא חסכנו בביקורים אצל השיננית, הרי שהיגיינת הפה עלולה להיפגע בגיל השלישי. זה עלול לקרות הן בשל בעיות קוגניטיביות, האופייניות בקרב חלק מהקשישים, והן לאור ירידה ביכולת המוטורית כתוצאה ממחלות שונות, מבעיות מפרקים ועד אלצהיימר. הקפדה רבה על היגיינה אוראלית נאותה גם בגיל המתקדם, בשילוב עם ביקורים סדירים אצל רופא השיניים, תסייע להקטין את תחלואת השיניים ואת השפעתה על איכות החיים הכללית.

ממה יש להיזהר ובמה חשוב לטפל?

בעיות השיניים האופייניות לאוכלוסיית הגיל השלישי נחלקות לארבעה תחומים מרכזיים:

יובש פה: תופעת היובש בפה מכונה "קסרוסטומיה", ואם הנכם סובלים ממנה, אתם לא לבד: מדובר בתופעה הנפוצה בכשליש מאוכלוסיית המטופלים מעל גיל 65.

הרוק, המיוצר על ידי בלוטות בחלל בפה, משמש להגנה טבעית על שלמות רקמות השן. הוא מסייע בפירוק המזון באמצעות אנזימים המצויים בו, קוטל חיידקים על ידי נוגדנים, שוטף את שאריות המזון, מנטרל חלק מהחומציות הנוצרת על ידי החיידקים, ועוזר בלעיסה ובבליעה.

ירידה בהפרשת הרוק נובעת לרוב משימוש בתרופות הגורמות ליובש בפה, בעיקר תרופות ליתר לחץ דם ולטיפול בדיכאון. גורמים נוספים ליובש פה הם עישון וצריכת אלכוהול. על הפחתת כמות הרוק משפיעים גם טיפולים הניתנים לחולים אונקולוגיים, כמו טיפולים כימותרפיים או הקרנות לטיפול בנגעים באזור הראש והצוואר.

מה עושים? הפסקת עישון, הימנעות ממשקאות חריפים והפחתה או הפסקה של צריכת קפאין יכולים בהחלט לסייע. הגברת כמות השתייה, לעיסת מסטיק ללא סוכר לפרק זמן קצר מאוד אחרי הארוחות ושמירה על היגיינה אוראלית, יסייעו אף הם להפחתת היובש בפה. ניתן גם להשתמש בתחליפי רוק, המגיעים בצורה של שטיפות פה וג'ל לצחצוח.

נסיגת חניכיים: כאן מדובר בפגיעה במנגנון התאחיזה של השיניים – החניכיים והעצם הסמוכה, המחזיקים את השן במקומה ותומכים בה. הדבר מביא לחשיפת השורשים ולפגיעה בתמיכת השיניים, עד כדי ניידות השן ואובדנה. בשלב הראשון גורמת נסיגת החניכיים לחשיפתם של שורשי השן לשאריות המזון ולרובד החיידקים. כתוצאה מכך, אנו מגלים נגעים עששתיים ב"צווארי השיניים" – חלק השן המצוי בקרבה לחניכיים.

האצת הנסיגה עלולה, כאמור, לגרום ל"אובדן רכס העצם" ולאיבוד שיניים. התהליך מואץ בגיל המתקדם ויכול לנבוע ממחלות כרוניות כגון סוכרת.

מה עושים? ראשית, לפני הטיפול, חשוב שרופא השיניים יתחשב במצבו הבריאותי, ברצונו ובציפיותיו של המטופל, בכל הקשור לתפקוד באכילה ולמראה האסתטי. ניתן בהחלט לשפר את הבריאות, את איכות החיים ואת הדימוי העצמי באמצעות טיפול משקם, שעליו נרחיב בהמשך. חשוב, כאמור, שהמטופל והרופא יבחנו יחד את החלופות לטיפול, תוך התחשבות בתוצאות ושקילה של כל האפשרויות – הכול בהתאמה מלאה ואישית למטופל.

ריריות ופצעים: כיבים ופצעים בריריות ובחלל פה הם תופעה נפוצה מאוד, ששכיחותה רק עולה בגיל השלישי. הכיבים יכולים להיווצר בעת השימוש בתותבות נשלפות, ומוחמרים בשל תופעת יובש הפה וחוסר בסיכוך מספק בין השן התותבת לרקמות.

מה עושים? ראשית, לא מוותרים על ביקורות סדירות אצל רופא השיניים. אחד מתפקידיו של רופא השיניים, בכל ביקורת תקופתית למטופל בן הגיל השלישי, הוא ביצוע בדיקה מוקפדת של כלל הרקמות בחלל הפה ובסביבתו, כולל השפתיים והלשון, וזאת על מנת לזהות כיבים או נגעים, לאבחן את זהותם ולקבל החלטות באשר לטיפול בהם.

שחיקת שיניים: בחלק לא מבוטל מבני הגיל השלישי, קיימת בליה ושחיקה של השיניים הגורמות לפגיעה אסתטית ולקושי בלעיסה. עוד תופעה נפוצה בגיל זה היא הופעתם של שינויים סִגריים – שינויים בסגירת השיניים בין שתי הלסתות, כתוצאה משחיקת שיניים או מהידוקן באופן מוגזם. הדבר גורם הן לרגישות יתר בשיניים והן לפגיעה אסתטית עקב אובדן חומר שן, ואפילו יכול להביא לסדקים ולשברים בשן עצמה.

מה עושים? מומלץ לפנות לרופא השיניים לייעוץ והתאמת פתרון טיפולי.

טיפולי שיניים משקמים בגיל השלישי

יש גיל שבו כמעט ואי אפשר להימנע מביצוע טיפולי שיניים משקמים. הבשורה הטובה היא של רפואת השיניים המשקמת יש כיום סל פתרונות איכותיים, המשפרים את איכות החיים ללא היכר ומחזירים למטופל כמעט לחלוטין את השימוש המלא במשנן.

שתלים: השתל הדנטאלי שוכלל בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי הרופא השוודי ד"ר ברנמרק, אורתופד במקצועו, שגילה כי טיטניום מאפשר לעצם לצמוח סביבו באופן הדוק, ובכך לתמוך בשתל להשגת יציבות. גילוי זה שינה את פני רפואת השיניים המשקמת. כיום, אנו מצליחים להשיג שביעות רצון גבוהה בקרב המטופלים באמצעות שיקום שיניים חסרות, ברמת השן הבודדת כמו גם בהתקנת שתלים לצורך אחיזת תותבות נשלפות והבטחת עיגונן.

שתלי הטיטניום מותקנים בעצם הלסת, כל זאת כאשר מצב בריאותו של המטופל ומצב העצם מאפשרים זאת. לפני התקנת כל שתל נהוג לבצע בדיקות הדמיה (סי.טי) על מנת לוודא שממדי העצם הקיימת מאפשרים את ביצוע הפעולה. במקרים מסוימים ממליצים על ביצוע פעולות מקדימות להשתלה, ליצירת עצם נוספת שתאפשר ביצוע שתלים.

תותבות נשלפות: התותבות הנשלפות נחלקות לתותבות חלקיות, המשחזרות חלק מהמִשנן שאבד, ולתותבות שלמות המתאימות למטופלים חסרי משנן לחלוטין – כאלה שאיבדו את כל שיניהם. חשוב לציין כי תותבת שלמה ללסת התחתונה אינה מקנה יציבות מושלמת, וזאת עקב ניידות הלסת התחתונה, פעילות השרירים סביב הלסת ומיקומה של הלשון בסמיכות לתותבת זו. לצורך כך, ההמלצה היא להתקין בלסת התחתונה בין שניים לארבעה שתלים. אלה מהווים מעין עוגנים, העוזרים ליציבותה של התותבת.

תחזוקה שוטפת: כטיפול מונע ומשמר מומלץ לבצע בדיקה תקופתית מדי חצי שנה אצל רופא השיניים, טיפולים סדירים על ידי שיננית ושמירה על היגיינה אוראלית, כולל שטיפות פה ושימוש בג'ל למניעת יובש בפה. כאשר הפעילות המוטורית לקויה, או במקרה שקיימת מגבלה תפקודית אשר מגבילה את צחצוח השיניים במברשת רגילה, רצוי לעבור לשימוש במברשת ממונעת (חשמלית).

לסיכום, רפואת השיניים מתקדמת כל העת יחד עם חידושי המדע והרפואה. גם ברשת כללית סמייל אנו ממשיכים להתחדש בידע עדכני ובטכנולוגיות המתקדמות, מקפידים לראות את "התמונה הכוללת" של המטופל בגיל השלישי, בריאותו ואיכות חייו; וכמובן מספקים נגישות נוחה והולמת לכלל המטופלים – גם אלו המוגבלים בניידות ומגיעים לטיפול במרפאות הרשת.
 
מאת: ד"ר אורון שמואלי,מנהל רפואי מרחב מרכז, רשת מרפאות "כללית סמייל"
 
Image courtesy of by stockimages http://www.freedigitalphotos.net/
 
 
 
חופית שטרן אריאלי
 

תגיות: טיפולי שיניים במבוגרים
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה