אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) רשלנות רפואית > רשלנות רפואית

לפגיעה בזכויות החולה פנים רבות – לא רק רשלנות רפואית


יאיר סקלסקי / 27.3.14
תיאורי מקרים של סירוב קופת חולים לממן קוצב לב ומות החולה, פטירה בעקבות זיהום לאחר ניתוח לב, וצעיר שאיבד את ביתו לצורך מימון טיפולי סרטן בחו"ל

מאת: יאיר סקלסקי, עו"ד מומחה לזכויות החולה ולרשלנות רפואית

חוק זכויות החולה קובע שורה של זכויות המוקנות לחולה במהלך טיפול, כאשר המרכזיות שבהן היא עצם הזכות לטיפול רפואי, לטיפול שהיה ברמה נאותה והסכמה מדעת. למעשה החוק מבסס את מעמדו של החולה במערכת היחסים שבינו לבין רופאיו, קובע שגם לחולה יש מעמד ומזכיר לצוות הרפואי שחובתם נתונה אמנם לטיפול בחולה אך בשיתוף מלא ובהסכמה עם החולה.

רשלנות רפואית נתפסת כאבחנה רפואית שגויה או בחירה בטיפול שגוי, אולם יש להסתכל עליה באופן יותר כרחב בבחינה של התנהלות הצוות הרפואי נותן הטיפול, וטענות כנגד הנהלת בית החולים, קופות החולים וחברות ביטוח בגין אי מימון או ביטול טיפולים והתנהלות לקויה.

להלן מספר מקרים המדגימים את הנושא:

סרוב קופת חולים לממן קוצב לב:

נתקלנו במקרה קשה ביותר של אדם בשנות החמישים לחייו, חולה לב אשר הובהל לבית חולים עם ארוע של הפרעות קצב. רופא בית החולים המומחה בתחום, קבע כי על האיש לעבור בדחיפות השתלה של קוצב לב מסוג דפיברילטור שאם לא כן, הא לא ישרוד לאורך זמן.

זמן קצר לפני ביצוע ההשתלה ולאחר שהחולה כבר החל בקבלת טיפול תרופתי לפני ביצוע הניתוח, הודיעו לו רופאי בית החולים, שקופת החולים בה הוא מבוטח - לא מאשרת את מימון קוצב הלב. ההכנה לניתוח הופסקה והאיש שוחרר לביתו - ולמאבק מול קופת החולים.

האיש הגיש בקשה נוספת לקופת החולים ובו דרש את מימון קוצב הלב שכאמור הומלץ לו על ידי רופאיו ונחוץ היה לו בכדי להציל את חייו. גם בקשתו זו, נתקלה בקיר ונדחיתה ללא נימוקים. פניות חוזרות ונשנות של האיש, אשר תפקד בקושי רב נדחו - בטענה ש"אינו עומד בקרטריונים".

לבסוף ולאחר מאבק ממושך שנמשך כחצי שנה ורק לאחר שהתייעץ עם קרדיולוג, אישר רופא המחוז את מימון קוצב הלב. הוקל מאוד לאיש ולבני משפחתו והם שמחו על שעתידו של אבי המשפחה צפוי להשתנות.

ניתוח ההשתלה נקבע לתאריך קרוב ככל שניתן, אלא שהאיש נפטר חמישה ימים לפני ביצועו - כתוצאה מהפרעות קצב.

מה גרם לרופא המחוז למנוע, לפרק זמן ממושך כל כך, את מימון קוצב הלב? אין ספק ששיקוליו של רופא המחוז לא היו רפואיים אלא מנהליים. שיקולי תקציב הם שהניעו אותו וקיימת שאלה האם רופא המחוז יכול לקבל החלטה רפואית על בסיס שיקולים מנהליים.

פטירה בעקבות זיהום לאחר ניתוח לב

בפסק דין עקרוני (1197/07 מחוזי תל אביב) נקבע באופן חד וברור כי שקוליו של הרופא המטפל בחולה, חייבים להיות שיקולים רפואיים ואין הוא יכול לשקול שיקולים מנהליים כדוגמת שיקולים כלכליים.

פסק הדין ניתן בערעור של רופא אשר רשיונו הותלה בעקבות קביעה של משרד הבריאות שהוא התרשל בטיפול באדם לאחר ניתוח לב ושנפטר כתוצאה מזיהום.

המקרה היה בבית חולים פרטי במרכז הארץ. האדם עבר ניתוח מעקפים ואושפז למשך 10 ימים. בימים שלאחר הניתוח חום גופו עלה וירד לסירוגין. ביום האחד עשר הוחלט לשחררו מבית החולים. בשל עליית החום ניטלה תרבית מדמו של החולה. היום היה יום חמישי והמעבדה בבית החולים לא עבדה בסופי שבוע. למרות שלא היו תשובות של בדיקת הדם, החליט הרופא לשחרר את החולה לביתו וזאת בהתעלם ממצבו. הודגש כי החולה שוחרר לביתו ולא לבית החלמה המומחה בטיפול בחולי לב.

בעת הבירור העובדתי עלו כמה עובדות קשות לעיקול ובין היתר התברר שהרופא לא רשם במכתב השחרור שהחולה זקוק לשיקום, זאת במטרה למנוע את השתתפות בית החולים במימון עליות השיקום. עוד התברר שהרופא, באישור הנהלת בית החולים, שיחרר את החולה על מנת למנוע המשך מימון של אשפוזו.

החולה אשר סבל מזיהום, נפטר כעבור חמישה ימים בבית חולים אחר, אליו פונה בשל מצבו.

להגנתו טען הרופא, בין היתר, כי הוא פעל על פי נהלי בית החולים ולכן לא ניתן לומר שהתרשל. הרופא טען כי הנחיות ונהלי בית החולים הם שלא לרשום במכתב השחרור שחולה זקוק לשיקום ואת השחרור אישרה סגנית מנהל בית החולים.

בית המשפט קבע, שרופא המטפל בחולה יחשב רשלן אם שיקוליו אינם רפואיים טהורים. אסור לרופא לשקול שיקולים שאינם מן הענין הרפואי העומד בפניו ובמקרה זה היה על הרופא לברר עד תום את סיבת עליית החום ולהימנע משחרור החולה לביתו.

נקבע כי המטפל בחולה אינו יכול "להתחבא" מאחורי נהלים, ומילוי אחר הנהלים לא יהווה לו הגנה. לכל הפחות, אם קיים נוהל שיש בו בכדי לפגוע בבריאות החולה, על הרופאיע להציע חלופה רפואית שתמנע את הפגיעה בו.

לדעתנו רופא מנהלי הוא קודם כל רופא וגם כמנהל מערכות בריאות הוא אינו יכול להקדים שיקול מנהלי לשיקול רפואי. אם כן, כך הוא גם המקרה של האיש חולה הלב שתיארנו למעלה. אסור היה לרופא המנהל למנוע את מימון קוצב הלב שהיה בסל, כי בפועל נמנע מהחולה טיפול. אף אם נהלי הקופה אכן קבעו כי החולה המסוים אינו עומד במדויק בקרטריונים למימון קוצב הלב, נכון וצריך היה להציע לו חלופה אחרת, עד לבירור סופי של העניין. כמו כן נכון היה לפעול במדוייק על פי הנהלים ולבדוק לעומק האם האיש באמת אינו עומד בהם ולא לשלול את המימון שרירותית משום שפעולה שרירותית יכולה לעלות כדי התרשלות. היה על רופא המחוז להתייעץ עם מומחים לשם בחינת הזכאות ולא לקבל החלטה על דעת עצמו. משלא עשה כן, אין הוא יכול "להתחבא" מאחורי הנהלים.

צעיר שאיבד את ביתו בשל הוצאות טיפול נגד סרטן בחו"ל:

איש צעיר שלקה בסרטן לא יכול היה לקבל עוד טיפול בכלים שעומדים לראשותה של מדינת ישראל. הוצע לו טיפול רפואי מעבר לים ועל פי זכאותו בחוק, הוא הגיש בקשה למימון הטיפולים על ידי המדינה. בקשתו נדחיתה ללא בירור וללא בדיקה ובשל כך הוא מכר את ביתו ונטל על עצמו את עלות הטיפולים שהאריכו את חייו באופן משמעותי. לימים, הוגשה שוב בקשה להחזר עלות הטיפולים אולם נמסר לו שמאחר והוא נטל על עצמו את הטיפולים הוא אינו זכאי עוד להחזר.

במקרה זה נטען שמדובר ברשלנות בבירור הזכות, רשלנות אשר גרמה לנזקי ממון ניכרים. רשלנות שאלמלא היתה מרחשת, היתה קופת החולים חייבת במימון הטיפולים והחולה לא היה מוציא פרוטה מכיסו בגינם. אולם ניתן לתאר גם מצב שבקשה למימון טיפול (בארץ או בחו"ל) נדחית ללא בירור ובניגוד לדין ולחולה המסוים אין את הפרוטה בכדי לממן טיפולים מכיסו. במקרה כזה, לא רק נזק ממון יכול להגרם אלא גם נזק גוף משמעותי שהנהלת קופת החולים המתרשלת תצטרך לפצות בגינו.

למעשה, תביעות רשלנות רפואית טומנות בחובן טענות רבות בדבר אי קיום זכויות רפואיות או זכויות בססיות של החולה. טענות אלו כוללות בדרך כלל פגיעה באוטונומיה של החולה, מתן טיפולים ללא קבלת הסכמה מדעת, או מתן טיפול לא נאות או שאינו ראוי. כל הפרה כזו של זכות המעוגנת בחוק זכויות החולה יכולה להוליד בבוא היום גם תובענה בגין התרשלות בטיפול או תביעה בגין הפרת חובה חקוקה המהוות כלי ליישום זכויותי של החולה, להטמעתן במערכת הבריאות ולאכיתן על צוותות רפואיים.

דעתנו היא שניתן במקרה מתאים לבסס תביעות בנזיקין כנגד צוות רפואיים ומנהליים גם במקרים שאינם מהווים טיפול רפואי מובהק אלא פעולות מנהליות שיש להןם השלכה על הטיפול הרפואי וכן במקרים בהם מעדיף רופא או פקיד במערכת הבריאות את הנוהל על פני הרפואה הנאותה.

ראינו בדוגמאות שהבאנו לעיל שהמקרים קיימים והנזק בגין התרשלות מנהלית יכול להיות זהה לנזק הנגרם במקרה של רשלנות רפואית "קלאסית". לטעמנו הכלי המשפטי הנזיקי יכול להוות כלי יעיל לקבלת פיצויים במקרה של רשלנות מנהלית והפרת זכויות של החולה וכן להטמעת נהלים תקינים במערכת הבריאות.

אופיר אבסלנדר "רוני חסיד – דוברות ויחסי ציבור"

 


תגיות: רשלנות רפואית
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה