אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) מחקר רפואי >

דפוסי העבודה ומתן הטיפול ועמדות לרפורמה – פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים


נורית ניראל והדר סמואל / 8.4.13
ממחקר חדש שבחן הבדלים בדפוסי עבודה, מתן טיפול ועמדות ביחס לרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטריים ועובדים סוציאליים קליניים

לקראת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש: דפוסי העבודה ומתן הטיפול ועמדות לרפורמה – פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים

תקציר מנהלים

רקע

לקראת העברת האחריות לבריאות הנפש לקופות החולים (הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש), בוחן מחקר זה את דפוסי העבודה ומתן הטיפול ואת עמדותיהם של אנשי מקצוע בבריאות הנפש לרפורמה, בתקופה שלפני החלתה.

יעדה של הרפורמה הוא שיפור בריאותם ורווחתם של המבוטחים על-ידי הבהרה ופירוט של הזכות החוקית לקבלת טיפול בתחום בריאות הנפש, הגדלת רמת המימון הממשלתי לשירותי בריאות הנפש, ושיפור נגישותם, זמינותם ויעילותם של השירותים. הציפיות לשיפור השירותים נובעות משני מרכיבי מפתח של הרפורמה: יישומם של יסודות טיפול מבוקר (managed care) בתחום בריאות הנפש, ושילוב של הטיפול הנפשי והגופני. היעדים העיקריים של טיפול מבוקר הם ריסון עלויות תוך הבטחת איכות הטיפול. זאת, תוך בקרה ופיקוח אחר תוצאות הטיפול והבטחת איכות המושתת על בקרה ופיקוח על עבודת המטפלים כדי לעמוד על המידה שבה היא עונה על סטנדרטים שנקבעו. לכל אלה עשויות להיות השלכות משמעותיות על עבודת אנשי המקצוע בבריאות הנפש.

מטרות המחקר

המחקר נועד לבחון ולהשוות את: (1) מאפייני ודפוסי העבודה (2) מאפייני ודפוסי מתן הטיפול (3) תפיסת השפעת הרפורמה הביטוחית על דפוסי העבודה, דפוסי מתן הטיפול ותהליך ההכשרה וההדרכה למקצוע בקרב שלוש קבוצות של אנשי מקצוע בבריאות הנפש (פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים). כל זאת, במטרה ללמוד על נושאים אלה בתקופה שלפני העברת האחריות לבריאות הנפש מן המדינה לקופות החולים על מנת לתרום לתהליך יישום הרפורמה. כמו כן, ממצאי המחקר ישמשו כבסיס (base line) למחקר המשך שייערך בעוד מספר שנים במטרה לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח של הרפורמה על אנשי המקצוע.

שיטת המחקר

1. ראיונות פתוחים (באמצעות שאלות מכוונות), עם 43 אנשי מקצוע המעורבים הן במתן השירות וניהולו והן בקבלת החלטות מדיניות בתחום שירותי בריאות הנפש, במהלך המחצית השניה של 2010. ראיונות אלו שימשו כבסיס לבניית השאלון לסקר בקרב כלל אוכלוסיית המחקר בנוסף למידע שעלה מסקירת הספרות.

2. מחקר חתך (cross-sectional) – סקר דואר ארצי בעזרת שאלון סגור למילוי עצמי בקרב מדגם שכלל 40% מבעלי תעודת מומחה בפסיכולוגיה קלינית ו/או רפואית ואת כלל הפסיכיאטרים, בגיל העבודה (2241 נדגמים), ומדגם נוחות של עובדים סוציאליים המועסקים במסגרות בריאות הנפש של משרד הבריאות (283 נדגמים). הסקר נערך במהלך דצמבר 2011 ועד מאי 2012 (טרום ההחלטה על העברת האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש מן המדינה לקופות החולים בצו ממשלתי). שיעור ההיענות בקרב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים עמד על 58%. שיעור ההיענות בקרב העובדים הסוציאליים עמד על 45%. כיון שמדגם העובדים הסוציאליים מורכב כולו מעובדים במסגרות של משרד הבריאות לא מוצגים להלן ניתוחים הקשורים למקום ומגזר עבודתם.

ממצאים

נמצא כי על אף שמדובר בשלוש קבוצות של אנשי מקצוע המטפלות באוכלוסייה דומה, שיש בעבודתן ממשקים רבים, יש הבדלים משמעותיים ביניהן במאפייני הרקע האישי והמקצועי, במאפייני העבודה, במעמד בעבודה, בסוג מקום העבודה ואף בהיקף המשרה ושעות העבודה. השוני המרכזי בתחום זה הוא ששיעור גבוה מן הפסיכולוגים נותנים טיפול במגזר הפרטי בעבודתם העיקרית (58% לעומת 20% מן הפסיכיאטרים) ואילו שיעור גבוה מן הפסיכיאטרים במגזר הציבורי (כ-80% לעומת 42% מן הפסיכולוגים).

השוני בין הקבוצות בולט גם כשבוחנים את מאפייני מתן הטיפול – דפוסי הטיפול, מידת המחויבות לנוהלי בקרה ופיקוח, הגישות והכלים ותמהיל המטופלים. במיוחד בולט כי שיעור גבוה יותר של הפסיכולוגים נותנים טיפולים ארוכי טווח (68%) בהשוואה לפסיכיאטרים (43%) וכי הפסיכיאטרים והעובדים הסוציאליים מדווחים יותר על חובה לבצע נהלי בקרה ופיקוח במהלך הטיפול (63% ו-58% בהתאמה) לעומת הפסיכולוגים (23%). בסך הכל שיעור נמוך של כלל אנשי המקצוע עושה שימוש בכלי הערכה מובנים למדידת אפקטיביות הטיפול. עוד עולה, כי בעוד ששיעורים גבוהים מן הפסיכיאטרים מעידים כי יש להם ידע עדכני בטיפול מבוסס ראיות וכי הוא מהוה שיקול בבחירת הטיפול (65% ו-57% בהתאמה), שיעורים נמוכים מן הפסיכולוגים מעידים כך (20% ו-13% בהתאמה). בנוסף, רק כשליש מכלל אנשי המקצוע מתחשבים במידה רבה בשיקולים כלכליים. בקרב הפסיכיאטרים 85% דיווחו על קשר עם רופא ראשוני בעבודתם העיקרית. לעומתם רק 40% מן מהפסיכולוגים וכמחצית מן העובדים הסוציאליים השיבו כי הם מקיימים קשר מקצועי עמו. כל אלו יהיו מרכיבים חשובים בעבודת איש המקצוע עם החלת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש.

אשר לתפיסות בנוגע להשלכות הרפורמה על אנשי המקצוע, כאשר הם נשאלו אילו שינויים הם חוזים בסטנדרטים מקצועיים ענו מחצית מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים וכ-70% מן העובדים הסוציאליים כי יהיה יותר דגש על הגדרת יעדי הטיפול ועמידה בהם. שיעור אנשי המקצוע שחשבו כי תהיה הן מידה רבה של שקיפות והן פגיעה בסודיות הטיפול עמד על שליש מן התשובות. אולם, במקביל, רק כשליש מאנשי המקצוע חשבו שהרפורמה תביא לשיפור בזמינות ונגישות הטיפול.

מן הניתוחים הרב משתניים (בקרב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים) עלה כי נשים, מי שמקום עבודתם העיקרי במגזר הציבורי ומי שלמדו בישראל, צופים במידה רבה יותר שהרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש תביא לשינויים בדפוסי העבודה, בתהליך מתן הטיפול, באיכות הטיפול ובשוק העבודה בהשוואה לאחרים. בנוסף, בהשוואה לפסיכיאטרים, הפסיכולוגים צופים במידה רבה יותר כי הרפורמה תביא לשינויים בתהליך מתן הטיפול, באיכות הטיפול, בהכשרה למקצוע ובשוק העבודה העתידי. עוד נמצא כי מי שנותנים כבר כיום טיפול קצר טווח או בטווח הבינוני צופים במידה מועטה יותר כי יהיו שינויים בדפוסי העבודה מול המטופלים. כמו כן, מי שעובדים במגזר הציבורי ומי שלמדו בישראל צופים במידה מעטה יותר מן האחרים כי יהיו שינויים בסוג וכמות הפונים לטיפול. ובדומה, אם כי על גבול המובהקות, מי שמדווחים כי כבר כיום הם נותנים טיפול מבוסס ראיות ומי שכיום מתחשבים בשיקולים כלכליים צופים במידה פחותה מן האחרים כי יהיו שינויים באיכות הטיפול.

מסקנות

מן הממצאים ניתן ללמוד כי אלו מאנשי המקצוע שיש להם כבר נסיון עם היבטים של טיפול מבוקר (כגון, טיפול קצר טווח ומחויבות לנהלי בקרה ופקוח) ומי שכבר עובדים במגזר הציבורי בעבודתם העיקרית (ובהם שיעור גבוה מן הפסיכיאטרים ורוב העובדים הסוציאליים שבמחקר), צופים במידה מעטה יותר שינויים במתן הטיפול ואיכותו לאחר הרפורמה. לכן נראה שיזדקקו פחות לתהליכי הסתגלות לעבודה מול קופות החולים. לעומתם, לשיעור גבוה מן הפסיכולוגים - שיותר ממחציתם עובדים במגזר הפרטי בעבודתם העיקרית - אין ידע בתחום טיפול מבוסס ראיות, הוא אינו מהווה שיקול בבחירת תכנית הטיפול, אין להם קשר עם הרופא הראשוני של מטופליהם, והם אינם צופים שיפור באיכות הטיפול ובנגישות וזמינות השירותים בעקבות הרפורמה. נראה שאת המאמצים להטמיע שיטות עבודה וגישות המתאימות לטיפול בעידן של טיפול מבוקר יש למקד בקבוצה מקצועית זו.

השלכות למדיניות

א. על מנת לגייס את אנשי המקצוע המנוסים והמיומנים לשירות שינתן על ידי קופות החולים על קופות החולים להערך לקליטת אנשי מקצוע, שרבים מהם אינם רגילים לעבודה במסגרות של טיפול מבוקר, ולבנות מסלולים שיובילו מומחים מנוסים ומיומנים למערכת הציבורית. במסגרת זו ניתן יהיה להציע מודלים שונים של עבודה עם הקופות כמו גם הכשרה לדרישות שהן מעלות כגון מנגנוני הבקרה והפיקוח הנדרשים ושיטות הטיפול המועדפות על ידי הקופות. חשוב גם שהקופות יכינו עצמן וילמדו את השפה ודרכי החשיבה של אנשי מקצוע אלה משום שבמידה מסויימת תהיה כאן נקודת פגישה של שתי תרבויות ארגוניות.

ב. בנוסף, ראוי שתהליכים דומים יחלו כבר בתקופות ההכשרה וההתמחות. הם עשויים לכלול נושאים הקשורים בניהול קליניקה, שיטות למדידת אפקטיביות הטיפול ואף אופני שיתוף פעולה מקצועי בין אנשי מקצוע בבריאות הנפש ובהם גם רופאי המשפחה.
 
נורית ניראל והדר סמואל
 
סלעית כץ אפודי

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה