כללי התנהגות לשמירה על בריאות הרגל לחולה סוכרת – דר' ערן תמיר

27.1.13
שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב סוכרתיים קטועי גפיים מאשר בקרב חולי סרטן
שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב סוכרתיים קטועי גפיים מאשר בקרב חולי סרטן

כיצד מונעים פצעים? אילו פעולות מסוכנות אסור לבצע? מהם סימני הסכנה המחייבים פניה בהולה לגורם מקצועי?

קרוב לשליש מחולי הסוכרת, שעברו קטיעת גפה ימותו בשנה שלאחר הקטיעה. היתר ימותו בתוך 5 שנים לאחר הניתוח. כך עולה ממידע שהוצג לאחרונה בכנס האגודה הקנדית לסוכרת. שיעורי תמותה אלו גבוהים משיעורי התמותה מסרטן, למעט סרטן הריאות וסרטן הלבלב. בדו"ח משרד הבריאות על גורמי תמותה בישראל לשנת 2009, דורגה מחלת הסוכרת במקום השלישי (6.2%)! אחרי סרטן ומחלות לב.

על פי דו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת, בנושא נטל התחלואה בסוכרת בישראל, בין השנים 1998-2007, 70%- 78% מקטיעות הגפיים שבוצעו בישראל נעשו בחולי סוכרת. בשנת 2007 בוצעו 1359 קטיעות גפיים בהשוואה ל-1101 קטיעות בשנת 1998. על פי מחקרים, סוכרתי מצוי בסיכון שנע בין 15–25 אחוז להיווצרות פצע סוכרתי, במשך חייו.

פצעים בחולי סוכרת נגרמים בעיקר כתוצאה מפגיעה בעצבי החישה בכפות הרגלים והיעדרה של תחושת כאב ואי נוחות. כתוצאה מכך נוצרים שני סוגי פצעים בסוכרתיים – הראשון פציעה חריפה, כמו כוויות ממים רותחים או חימום הרגליים על ידי תנור בחורף. השני פצע לחץ, הנוצר בהדרגה באזורי לחץ, כתוצאה מעיוותים במבנה כפות הרגלים והאצבעות. באזורי הלחץ יופיע תחילה עור צהוב וקשה. בהמשך יופיע מתחת לעור הקשה כיב. ברגע שמופיעה הפרשה באזור (כתם בגרב וריח רע) זהו פצע. כשנוצר פצע, החולה, שלא מרגיש כלל כאב, מוסיף לדרוך על הרגל ולהפעיל לחץ על הפצע. הפצע לא מחלים בגלל הלחץ המופעל עליו ואף גדל והופך לעמוק יותר. פצע בכף רגלו של סוכרתי מעמיד את הסוכרתי בסיכון בשל סכנת חדירת זיהום חיידקי לפצע. זיהום חמור גורם להרס רקמות בכף הרגל ולנמק. מצב זה עלול להביא לקטיעת חלק מכף הרגל, או הרגל כולה ואף למוות. מסיבה זו אין להזניח פצע בכף רגל של חולה סוכרת! חיוני להתחיל לטפל בפצע מוקדם ככל האפשר, סמוך למועד הופעתו, לפני שגדל והזדהם.

פופולריים:

כללי התנהגות לשמירה על בריאות הרגל

סימני סכנה המחייבים פניה מיידית לאחות פצעים, רופא מומחה לטיפול בפצעים או פודיאטר:

· עור קשה בעל גוון צהבהב בחלק התחתון של כף הרגל, המעיד על אזור לחץ גבוה ולא תקין. באזור זה עלול להתפתח כיב.
· בעיות בציפורניים עלולות לגרום לפציעה של העור ולזיהום.
· הופעת נפיחות ואודם.
· הופעת שלפוחיות, רטיבות בעור, פצעים או חתכים.
· הופעת הפרשה או דימום.

פעולות מסוכנות שאסור לבצע:

· מומלץ לא להתהלך ברגליים יחפות, כדי למנוע פציעות וכוויות.
· שימוש במחמם אוויר, תנור או כרית לחימום כפות הרגליים עלולים לגרום לכוויות.
· לא להסיר יבלות לבד – הסרת יבלות באופן לא מיומן עלולה לגרום לפצע. מומלץ לפנות לפודיאטר או לפדיקוריסט מוסמך, לצורך העניין.
· לגזור ציפורניים ישר ולא עד פינות העור כדי למנוע פציעה. רצוי לקבל הדרכה לגזירת ציפורניים אצל גורם מקצועי. אם קיים קושי בגזירת הציפורניים בגלל פטרת מומלץ לפנות לפודיאטר או לפדיקוריסט מוסמך.

המלצות לשמירה על בריאות הרגל

· מומלץ לבחון את כף הרגל בין האצבעות ומכל הכיוונים. ניתן להיעזר בבן משפחה או במראה כדי להסתכל על כף הרגל בחלקה התחתון.
· בכל יום מומלץ לטפל טיפול מניעתי בכפות הרגליים – לרחוץ את כפות הרגליים במים פושרים מדי יום. לבדוק את חום המים, בעזרת היד, כדי למנוע כוויה. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את כפות הרגליים, גם בין האצבעות. אם העור יבש מומלץ לשמן אותו בעזרת כמות קטנה של קרם לחות.
· מומלץ לבדוק את הנעליים מדי יום ביומו – למשש בידיים את פנים הנעליים, כדי למצוא גופים זרים, אזורים מחוספסים או קפלים, העלולים לגרום לפצע.
· מומלץ להתאים נעליים וגרביים כראוי – נעליים חדשות שאינן מתאימות עלולות לגרום לפצע.
· רצוי להיוועץ עם אחות, רופא או פודיאטר לפני קניית נעלים.
· יש להסיר נעליים חדשות לאחר 20 דקות שימוש ולבדוק את כפות הרגליים. אם מופיע אודם אסור לנעול את הנעליים.
· בימים הראשונים לאחר רכישת נעליים חדשות מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על בדיקת כפות הרגליים לאחר כל שימוש בנעליים.
· מומלץ להשתמש בגרבי כותנה לא הדוקות, ללא תפרים בולטים וללא גומייה מעל הקרסול.

זכרו: על ידי התנהגות נכונה אפשר למנוע הופעת כיבים סוכרתיים בכפות הרגליים.
בכל מקרה של הופעת כיב יש לפנות מייד לרופא ולהתחיל בטיפול.
טיפול מוקדם ימנע את רוב הסיבוכים!