אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) רשלנות רפואית > רשלנות רפואית

מי צריך עורך דין רשלנות רפואית?


רפאל אלמוג עו'ד / 20.11.12
ניהול תביעת רשלנות רפואית מצריך בקיאות וידע משפטי מעמיק. אם אתם שוקלים הגשת תביעה, חשוב שתקבלו ייעוץ וליווי מעורך דין מומחה ומנוסה בתחום

איש אינו רוצה ליפול קורבן לרשלנות רפואית ולצאת למאבק משפטי בשל כך, אך למציאות יש חוקים משלה. בכל טיפול רפואי אנו מפקידים את גופנו ושלומנו בידי אנשי מקצוע ומקווים לטוב, אך כפי שמעיד ריבוי תביעות הרשלנות הרפואית שנידונות בבתי המשפט בארץ, טיפולים רפואיים עלולים להסב נזקים כבדים למטופלים בשל חוסר מיומנות וחוסר זהירות מצד רופאים ואנשי צוות נוספים.

לצד זה, טיפולים רפואיים כרוכים מעצם טיבם בסיכונים מסוימים, שלא תמיד ניתן למנוע, ולא כל נזק שנגרם למטופל במסגרת טיפול רפואי יזכה אותו בפיצוי בבית המשפט. לכן לא בכל מקרה שבו המטופל אינו מרוצה מתוצאות הטיפול או חש כי לא זכה לטיפול ראוי, תהיה הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית. ייתכנו גם מקרים שבהם אכן נגרם למטופל נזק עקב התרשלות רופאיו, אך לא יהיו לו הכלים להוכיח זאת בבית המשפט, בהתאם לדיני הראיות, ולכן לא יהיה טעם בהגשת תביעה.

משום כך, יש חשיבות רבה להיוועצות עם עורך דין מקצועי בעל מומחיות ברשלנות רפואית, כאשר אתם שוקלים הגשת תביעה. ייעוץ משפטי מתאים יסייע לכם להבין אם נסיבות המקרה שלכם עולות בקנה אחד עם ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית ואם אכן יהיה באפשרותכם להוכיח את טענותיכם בבית המשפט. ייעוץ וליווי משפטי הולם ע"י עורך דין רשלנות רפואית, הבקיא היטב בניהול תביעות מסוג זה בבית המשפט, עשוי לחסוך לכם הרבה זמן וכסף על תביעות חסרות סיכוי ומנגד, להגדיל במידה משמעותית את סיכויי ההצלחה של התביעה שלכם.

רשלנות רפואית: מונח משפטי לכל דבר

מטופל עשוי לסבור בביטחון גמור, כי נעשה לו עוול במסגרת טיפול רפואי וכי נגרם לו נזק מיותר בטיפול כתוצאה מרשלנות, אך כשיפנה לייעוץ משפטי אצל עורך דין רשלנות רפואית, הלה יבהיר לו כי אין לו עילת תביעה. ההסבר לפער האפשרי בין עמדת המטופל לבין עמדת עורך הדין יהיה נעוץ בדרך כלל בהגדרה המשפטית של רשלנות רפואית, שאותה המטופל לרוב אינו מכיר.

רשלנות רפואית היא מונח משפטי שמשמעותו נקבעה בחוק ובפסיקה. המונח אינו מכסה את כל המקרים שבהם נגרם נזק למטופל בעקבות טיפול רפואי, שכן קיומו של נזק הוא רק אחד המרכיבים של עוולת הרשלנות הרפואית. לצד הוכחת מרכיב זה, יידרש המטופל להוכיח, כי אין מדובר בנזק בלתי נמנע או כזה שאירע בגלל טעות אנוש סבירה, אלא כי רופאיו התרשלו, כלומר חרגו במסגרת הטיפול מסטנדרט רפואי סביר, וכי יש קשר סיבתי בין הנזק לבין רשלנות זו.

למשל, מטופל עשוי להתרעם על כך שלא אובחן בהקדם גידול סרטני בגופו, אך לא תהיה לו עילת תביעה, אם בפועל, רופאיו לא התרשלו אלא ערכו לו את כל הבדיקות הנדרשות, ובכל זאת הגידול לא אותר. מנגד, ייתכן מקרה שבו הרופאים אכן התרשלו ולא פעלו כראוי לצורך איתור גידול סרטני בגוף המטופל, אך המטופל לא יצליח להוכיח כי גילוי מוקדם של הסרטן היה מסייע למנוע את התפשטות המחלה ולהפחית את נזקיו. במקרה כזה, תביעת הרשלנות הרפואית תיכשל בשל העדר יכולת להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות.

באילו מקרים מוצדק להגיש תביעה?

אין שום תחום רפואי שאינו חשוף לתביעות רשלנות רפואית, והפסיקה אף הכירה בסוגים רבים של כשלים כביטוי לרשלנות רפואית. כך לדוגמה, אין שום מניעה להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל טיפולים אסתטיים כושלים, בשל אירועים חריגים או מחדלים שהתרחשו במסגרת מעקב היריון ובמהלך לידה, בשל טיפולי שיניים שהסבו נזק למטופל או בשל ליקויים שנפלו בהרדמה לקראת ניתוח. גם אבחון שגוי של מצבו הרפואי של מטופל וגם כשלים במעקב אחר מצבו של מטופל לאחר הטיפול, עשויים להיחשב לרשלנות רפואית ולהצדיק הגשת תביעה.

רבים אינם מודעים לכך, אך קטגוריה נוספת של רשלנות רפואית היא הפרת חובת הגילוי של רופא כלפי מטופל. לפי החוק והפסיקה, על הגורם המטפל למסור למטופל כל מידע סביר אודות הטיפול והסיכונים הכרוכים ולקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לטיפול. אי לכך, מניעת מידע חיוני ממטופל נחשבת לפגיעה באוטונומיה שלו ועשויה לזכות אותו בפיצוי, כפי שממחיש פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו חויב בית חולים "ביקור חולים" בירושלים לפצות ב-9.7 מיליון ש"ח, בני זוג חרדים שלא הוסבר להם על הסיכון שבהיריון שלישייה.

במקרה המדובר, האישה עברה הפריה חוץ גופית והוחזרו לגופה שלושה עוברים כדי להגדיל את הסיכוי להיווצרות היריון. בפועל, כל העוברים נקלטו, אך לאור אמונתם הדתית, סירבו בני הזווג להמלצת הרופאים על דילול עוברים, כמקובל בהיריון שלישיה. לאחר הלידה התברר כי אחד היילודים, שנולדו פגים, סובל מפיגור ואוטיזם, וכי הדבר קשור, ככל הנראה, לסיבוכי הפגות. בית המשפט קבע כי היה על הרופאים לצפות כי בני הזוג יסרבו לדילול עוברים ולהבהיר להם מראש, בהתאם לעקרון ההסכמה מדעת, כי היריון שלישייה הוא היריון בסיכון גבוה, וכך לאפשר להם להחליט כמה עוברים להחזיר לרחם (ת"א 57625-01-13).

מה היקף חובת הגילוי החלה על רופאים ואילו נסיבות ייחשבו כהפרה של עקרון ההסכמה מדעת? זהו בדיוק מסוג השאלות שניתן וחשוב להתייעץ עליהן עם עורך דין רשלנות רפואית. רק כאשר עורך הדין יבחן ביסודיות את פרטי המקרה שלכם לגופו, הוא יוכל לספק לכם הערכה מבוססת באשר לסיכוייה ההצלחה של טענה כזו או אחרת במסגרת תביעת רשלנות רפואית.

מה צריך לעשות?

אם אתם שוקלים הגשת תביעת רשלנות רפואית, חשוב לפנות לעורך דין רשלנות רפואית כבר בשלב מוקדם ביותר. צעדים עצמאיים שתעשו מול הרופא או המוסד הרפואי, ללא התייעצות עם עורך דין מומחה, עשויים לסכל את הצלחת ההליך העתידי שתנהל מול הנתבעים הפוטנציאליים.

יש לבחור בעורך דין מקצועי, מנוסה, יסודי וקשוב, שישמע מכם בפרוטרוט על נסיבות המקרה שלכם ויברר אילו ראיות יש בידיכם על מנת להוכיח את טענותיכם. אם עורך הדין יעריך כי יש עילה להגשת תביעה וכי יש סיכוי סביר שתשיגו פסק דין לטובתכם, הוא יפנה אתכם, על פי רוב, למומחים רפואיים, שיוכלו לספק לכם חוות דעת רפואית שיתמכו בטענותיכם.

ניהול תביעת רשלנות רפואית הוא הליך מורכב, המושפע משלל שיקולים. לעיתים, ניתן להשיג את הסכמת הנתבעים לפיצוי המטופל עוד לפני תחילת הדיון בבית המשפט או לפני שניתן פסק דין בתיק. עורך דין מקצועי ומיומן שתבחרו בו ללוות ולייצג אתכם, יוכל לייעץ לכם מה ישרת טוב יותר את האינטרסים שלכם: להגיע פשרה מול הנתבעים או לנהל את התביעה עד תום בבית המשפט.


תגיות: רשלנות רפואית, עורך דין רשלנות רפואית
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה