אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
ד''ר גידי רובינשטיין
פסיכותרפיה.

זאב דניאלי
מחשבים וניהול.

ד''ר בלומנקרנץ חיה
פסיכיאטריה, מורשית לעיסוק בהיפנוזה.

רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) בריאות הנפש > החגים – סיר לחץ של רגשות

תקופת החגים – סיר לחץ של רגשות



לעיתים, עבור לא מעטים מאתנו, יוצר המפגש המשפחתי תחושה של מועקה

על פי רוב ובאופן מסורתי, נקשרת תקופת החגים לשמחה ולנחת, כמו גם לחופש, לנינוחות ולרגיעה מלחצי השגרה. עבור רבים זו גם תקופה של שיבה למסגרת משפחתית תומכת. על פי רוב, מהווה תקופת החגים עוגן המאפשר את קיום הסדר התקין של החיים לאורך השנה, עוגן שמצפים לו ומשתמשים בו לצבירת כוחות, לבילוי משותף וכן הלאה. ואולם, לעיתים נותרת נסתרת מן העין העובדה כי תקופת החגים עלולה לטמון בחובה מנעד רחב של בעיות, הנעות על הקו שבין מתחים ומריבות משפחתיות וזוגיות, דרך תחושות של בדידות ורגשי נחיתות וכלה בתסמינים פסיכיאטריים של ממש, דוגמת מצבי רוח דיכאוניים, מצבים חרדתיים ואף גלישה למחשבות ולמעשים של אובדנות.

מתי תתחתני? מתי תביא ילדים?

לעיתים, עבור לא מעטים מאתנו, יוצר המפגש המשפחתי תחושה של מועקה. בבסיסה של מועקה זו מצויים מצבים מוכרים ושונים. כך למשל, כמוכר במקומותינו, הרווקים המבוגרים יותר נאלצים לשמוע שאלות ישירות כגון "מתי תתחתן?", בעוד שהנשואים נשאלים שאלות מביכות כגון "מתי תביאו ילדים?" וכדומה. שאלות או שיחות עקיפות יותר עשויות גם הן להעביר את המסר וליצור מבוכה ומועקה לא פחותות. זאת ועוד, גורם "נכבד" נוסף עלול גם הוא להעצים את המתח. הכוונה היא ל"פולחן" ההשוואתיות והתחרות, בין אם גלויות ובין אם סמויות, בין בני המשפחה. בני משפחה שיתכן והיו רחוקים זה מזה לאורך השנה כולה, נפגשים במרוכז, וכך בעיה זו חוזרת ונשנית במקרים רבים גם ללא כוונה תחילה, ולו רק מעצם הישיבה של כולם סביב שולחן משותף אחד. הדינאמיקה הזו, אשר במפגשים מצומצמים היא לכל היותר מטרידה, עלולה להובילה להתלקחות כאשר היא מתרחשת במרחב צר ורב משתתפים סביב שולחן החג.

מפגשים אינטנסיביים

חגי תשרי חלים במרווחי זמן קצרים יחסית. ולא רק זאת, אלא שלעיתים, כמו למשל בשנה הנוכחית, ערבי החג מתקיימים במהלך אמצע השבוע, מה שמוביל משפחות רבות לאינטנסיביות גוברת של מפגשים, הן בסופי השבוע והן בימות החגים עצמם. במקרים של רגישות ומתח המובנים במסגרת המשפחתית והקיימים מראש, מצב זה של תכיפות מפגשים גוברת, עלול להגביר את המתח ואף את ההתלקחויות ולגרום לקושי רב. כך למשל, כשבעקבות ריב באחד מן המפגשים יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם מפגשים נוספים. במצב של מלכוד כגון זה, היה ונגיע לארוחה המשפחתית למרות הריב, יהיה מתח רב סביב השולחן, אך במידה ולא נגיע, נסתכן בכך שהיעדרותנו תפורש ככוונה לניתוק.

העצמת תחושות

ככלל, מהווה תקופת החגים כר פורה להעצמה של תחושות. לדוגמה, אצל חלק מן האנשים יהיו אלו תחושות של בדידות, בעוד שאצל אחרים יהיו אלו רגשי נחיתות. זאת ועוד, אצל הסובלים מחרדה חברתית למשל, המפגשים המשפחתיים והחברתיים הבלתי נמנעים עלולים להעצים את תחושות החרדה ואז גם להעצים תחושות של חוסר מסוגלות, ערך עצמי ירוד ולבסוף לגרום לעצב ולהרגשה של חוסר תוחלת.

דוגמה נוספת קשורה לאלו הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). תקופת החגים, על שלל מאפייניה המשניים כגון ניקיון, סדר וכו', עלולה להציף את הסובלים מאובססיות ומהתנהגויות נלוות, במחשבות טורדניות ובפעולות חוזרות אשר יקשו עליהם באופן משמעותי, כמו גם על בני ביתם. מאפיין ייחודי של תקופת חגי תשרי במדינת ישראל קשור לסמיכות הזמן לתאריך ציון יום השנה למלחמת יום הכיפורים. אלפים הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית (הפרעה פוסט-טראומטית) על רקע השתתפותם במלחמת יום הכיפורים, חווים בכל שנה בתקופה זו, התעצמות של תחושות המתח והחרדה, סובלים מירידה במצב הרוח ובתפקוד, ובנוסף, באופן משני אך לא פחות חשוב, משליך מצבם זה על המצב הרגשי והתפקודי של המשפחה כולה. ולבסוף, חרדת הקודש והאמונה בצורך לערוך חשבון נפש, המאפיינות את ראש השנה ואת יום הכיפורים, עלולות גם הן לגרום לרבים לתחושות של חרדה ושל דיכאון.

חזרה לשגרה

עבור חלקנו, החזרה לשגרה לאחר תקופת החגים היא ברכה. עבור רבים אחרים החזרה הזו מלווה בדכדוך קל בלבד, אך עבור מי שסובל מלחץ וממתח קשים בעבודתו והחגים היו עבורו לאתנחתא הכרחית לפני תקופה נוספת של מצוקה בעבודה, ייתכן כי חזרתו לעבודה תציף תחושות של ייאוש ותסכול ותביא להחמרת המצב הנפשי. בנוסף, המעבר לשעון חורף המתרחש גם הוא בתקופת החגים, גורם למרביתנו להגיע למקום העבודה בשעות האור ולצאת בשעות החושך. מסתבר כי לאור השמש ותפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח. חשיפה מרובה לאור עשויה למנוע תחושות דיכאון, ומסיבה זו פותחו גם טיפולים בדיכאון הנעשים באמצעות חשיפה לאור המדמה עוצמת אור שמש. החשיכה המוקדמת, אם כך, עשויה להוות גורם נוסף התורם לתחושת הדכדוך, לפחות בחלק מן האוכלוסייה.

תקופת החגים, אם כן, כמו גם התקופה הקצובה שאחריה, מעוררות רגשות שונים אצל כל אחד מאתנו. ניתן להניח די בבטחה, כי העצמת הרגשות המלווה את תחושת החגים מחייבת כל אחד ואחת להגיע לתקופה זו מוכנים, לא רק מבחינת ניקיונות, קניות ובישולים אלא גם לאחר "בדק בית" פנימי. במקרים מסוימים יידרש סיוע פסיכולוגי או רפואי, שעשוי לכלול טיפול תרופתי בנוגדי חרדה ודיכאון דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים. במקרים אחרים יספיק שיתוף של בן הזוג או של בני המשפחה בבעיות, בפחדים ובלבטים על מנת להקל על המשא. במקרים בהם אנו מזהים אצל עצמנו או אצל בן משפחה, מצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר יכולת ליהנות, קשיי שינה והרדמות, בכי, חוסר תיאבון, מחשבות על מוות וכן הלאה, רצוי מאד לפנות לסיוע מקצועי.

חשוב לזכור כי החגים הם תקופה חולפת, גם אם טוב לנו בתקופה זו וגם אם רע. חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. היה ואנו המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלאה, לחלוק בנטל, ולשמור על שינה מספקת, תזונה נכונה ומנוחה גם בתקופת ההכנות. יתכן ומי שמתקשה לחזור לשגרה לאחר תקופה זו, ייטב אם יחזור לעבודתו באופן מדורג. מעבר לכך, אולי הדבר החשוב ביותר הוא לשתף את בני המשפחה הקרובים במתחים ובתחושות הקשות ובמידת הצורך לשתף גם איש מקצוע. ונסיים בברכת חג שמח, הצלחה, ובריאות שלמה.
 
ד"ר ירון גילת, פסיכיאטר מומחה
 
עומר שלום ת"א

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה