אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
ד''ר גידי רובינשטיין
פסיכותרפיה.

זאב דניאלי
מחשבים וניהול.

ד''ר בלומנקרנץ חיה
פסיכיאטריה, מורשית לעיסוק בהיפנוזה.

רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) בריאות הנפש > חרדה חברתית

חרדה חברתית - מאפיינים אישיותיים


מוטי כהן / 29.5.12
חרדה חברתית הינה תופעה המהווה חסם משמעותי לפרט, הן במישור החברתי והן במימוש התעסוקתי. המאמר סוקר מאפיינים אישיותיים בחרדה חברתית
 
חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית של אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל, יידחה או יובך. אפשר לראות בחרדה החברתית חרדה מפני הערכה שלילית. היא יכולה ללבוש צורה מוכללת – כאשר מתעוררת חרדה משמעותית ברוב המצבים החברתיים, או צורה ממוקדת (פוקאלית) – למשל פחד קהל. החרדה החברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט לממש את יכולותיו ושאיפותיו במישור החברתי והתעסוקתי.

אחד המאפיינים הבולטים בחרדה חברתית הוא הנטייה למופנמות. אדם מופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו, לעומת אדם מוחצן שמפנה את האנרגיה שלו כלפי אחרים. המופנם סגור יותר באינטראקציה בינאישית, פחות קומוניקטיבי, בעל הבעה רגשית מאופקת ומצומצמת יותר. ביישנות אף היא קשורה למופנמות. אומנם, לא לכל אדם ביישן ישנה חרדה חברתית, אבל כמעט תמיד צפוי למצוא מרכיב של ביישנות באנשים עם חרדה חברתית. מאפיין נוסף הינו הקושי לנהוג בסיטואציות חברתיות בצורה אסרטיבית, כך שמתעורר קושי לעמוד על זכויות.

רגישות לדחייה (Rejection Sensitivity) ורגישות לביקורת משחקות לא פעם תפקיד מרכזי בחרדה חברתית. זהו תהליך קוגניטיבי שיטתי, שנוצר סביב חוויות של דחייה בשלבי התפתחות מוקדמים, וסביבו נוצרת תבנית של חוסר ביטחון, ביישנות ומופנמות, ובהמשך - הימנעויות. הרצון להשיג קבלה חברתית ולהימנע מדחייה חברתית ומביקורת שיפוטית מהווה את אחת המוטיבציות האנושיות הבסיסיות, המרכזיות והחשובות ביותר. חרדת הדחייה באה לידי ביטוי בציפייה לדחייה באינטראקציות בינאישיות וחברתיות. תחושת האיום בסיטואציות חברתיות מופעלת באופן אוטומטי ומותנה, והציפייה עצמה מפעילה רגשות שליליים, דריכות, חוסר יכולת להתמקד בביצוע. עיקר המיקוד מופנה דווקא לחיפוש רמזים של דחייה. הרגישות לדחייה מייצרת נטייה להתבודדות, להימנעות מסיטואציות חברתיות, להפחתה בדימוי העצמי, בערך העצמי, בביטחון החברתי ובתחושת המסוגלות.

בחברה של המאה ה- 21, שמעודדת ומכבדת קשרים חברתיים, מוחצנות, ביטחון עצמי ואסרטיביות – חייו של הסובל מחרדה חברתית הופכים להיות קשים מנשוא. התחושה הנלווית הינה תחושת של ייאוש, חוסר תקווה, והשלמה קשה עם העובדה ש"אני כזה וזהו". העתיד נראה פסימי ביותר, והכאב הנפשי הנלווה הינו עצום, במיוחד במקרים של חרדה קשה.

האם ניתן לשנות את המצב? האם אפשר לשנות דפוסים שיתקבעו במשך כל-כך הרבה שנים? האם יש סיכוי שהסובלים מחרדה חברתית ישתנו אי-פעם? והתשובה לשאלות אלו היא כן ! זה כרוך בעבודה קשה ומאומצת, בתהליך הדרגתי שלעיתים ההתקדמות בו היא מתונה. הנסיון מראה כי הטיפול הפסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית הינו היעיל ביותר למצבים של חרדה חברתית, פחד קהל, ביישנות ורגישות לדחייה חברתית. אלו שהעזו לפנות לטיפול פסיכולוגי, כשהם חדורים במוטיבציה לבצע שינוי – הצליחו לצאת ממעגל ההימנעויות אותן אימצו לאורך השנים, ובכך איפשרו לעצמם להפחית באופן משמעותי את החרדה החברתית, ובמקביל - להתקדם הן במישור החברתי והן במישור התעסוקתי.
 
כותב המאמר: מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט, מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית.

תגיות: חרדה חברתית
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
תגובה לכתבה  
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  קבוצת חרדה חברתית
יואב   - ‏03/‏05/‏2013 08:57 
1.
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה