אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) שינה > בעיות השינה של ילדים אוטיסטים

לא רוצים לישון – בעיות השינה של ילדים אוטיסטים


פרופ' גיורא פילר / 29.2.12
כמו במבוגרים כך גם בילדים, תוספת מלטונין הינה אמצעי יעיל לתיקון תזמון השינה

הטיפול בילדים אוטיסטים הינו טיפול מורכב ביותר. הוריהם של ילדים הסובלים מהפרעות שונות בספקטרום האוטיסטי נדרשים להשגחה צמודה על ילדיהם כאשר הזמן היחיד ביממה בו אינם עלולים להסב נזק לסביבה או לעצמם הינו זמן השינה. לרוע המזל, השכיחות של הפרעות שינה בקרב ילדים אוטיסטים היא גבוהה במיוחד ולפי מחקרים שונים עומדת על 44%-83% מהילדים ביחס לשכיחות של כ- 10% לבעיות שינה בכלל אוכלוסיית הילדים.

מחקרים שנעשו בתחום מצאו כי לילדים אוטיסטים רמות מאוד נמוכות ולא סדירות של הורמון המלטונין אשר במצב תקין מופרש עם רדת החשיכה ומשרה שינה. אותם ילדים, סובלים מבעיות שינה בדומה למבוגרים הסובלים מהפרעות בהפרשת ההורמון. במבוגרים, מקורן של בעיות אלה בניוון של בלוטת האצטרובל במח, הבלוטה האחראית על הפרשת המלטונין, ובילדים האוטיסטים לא לגמרי ברור מדוע הפרשת המלטונין איננה תקינה. בעיות השינה באות לידי ביטוי בקשיי הירדמות, התעוררויות בלילה, ובהתעוררות בשעה מוקדמת מאוד. מעבר לכך, ילדים אלה ישנים בשעות שאינן סדירות, ייתכן שיירדמו באמצע היום אך יהיו ערניים ביותר דווקא בשעות הלילה כאשר בכל יום חל שינוי בשעות השינה.

תופעות אלה מקשות על הטיפול וההשגחה על הילדים ולמעשה פוגעות משמעותית הן באיכות חייו של הילד הסובל מעייפות רבה והן באיכות חייהם של הוריו אשר נאלצים להשגיח עליו כמעט לאורך כל היממה. משמעות הטיפול בילד אוטיסט הינה השגחה כל אימת שהוא ער בהתאם לרמות השונות של הספקטרום האוטיסטי. לילדים אלה אין מגבלות פיזיות כך שהתעוררות באמצע הלילה ויציאה מהמיטה ללא השגחה, עלולה להסב נזק לילד עצמו או לסביבה. מעבר לכך, סובלים הילדים המתקשים בשינה מהפרעות בהתפתחות ובגדילה ומליקויי למידה, בדומה לכל ילד אשר סובל מבעיות שינה קשות. אלא שבילדים עם אוטיזם העייפות היומית מקבלת משנה תוקף. עקב קשיי התקשורת יותר קשה להציב להם גבולות, להחזיקם ערים ביום, ולכן הם עלולים להירדם ביום ולהחמיר את מעגל השיבוש בשעון הביולוגי. חוסר ריכוז ביום כמובן מפחית גם את יעילות הטיפול בליקויי התקשורת שלהם, המצריך את ערנותם ושיתוף הפעולה שלהם.

כמו במבוגרים כך גם בילדים, תוספת מלטונין הינה אמצעי יעיל לתיקון תזמון השינה. מלטונין משמש להתמודדות עם ג'ט לג, עבודה במשמרות והפרעות בתזמון השינה. תוספת המלטונין מקלה על ההירדמות של הילדים ומסנכרנת בין שעת השינה של הילד לשעות היממה. יחד עם זאת, רציפות השינה הינה תנאי חשוב נוסף לשיפור איכות חייהם של הילדים והוריהם. מחקרים ועדויות בשטח מעלים כי תוספי המלטונין הרגילים מעלים את רמת המלטונין באופן חד תוך שעה כאשר לאחר כשעתיים יורדת רמת ההורמון למצב הראשוני. בעקבות זאת, נדרש מתן של מנה נוספת של מלטונין במהלך הלילה ורציפות השינה נפגעת. יתרה מזאת, בחלק מן המחקרים עלה כי שיעורי ההתעוררות תוך כדי הלילה לא ירדו באופן משמעותי בעקבות נטילת התוסף כך שהמזור לילד ולמטפל היה חלקי בלבד.

במחקר שפורסם ב"Journal of Autism and Developmental Disorders" ב-2006 נמצא כי שימוש בתרופת מרשם המבוססת על מלטונין בעל מנגנון של שחרור מושהה (סירקדין) מאפשרת בנוסף לתיקון התזמון גם רציפות בשינה ללא צורך בנטילת מנה נוספת במהלך הלילה. מנגנון השחרור המושהה בתרופה, מביא את ההורמון לרמה מקסימאלית לאחר כשלוש שעות ושומר עליה למשך שלוש שעות נוספות עד לירידה הדרגתית לרמה הראשונית לאחר 9 שעות. בעקבות זאת, מתאפשרת השריית שינה ארוכה ורציפה והירדמות תקינה תוך שילוב נדרש של שמירה על היגיינת שינה נאותה (כמפורט בהמשך). במקרים מסוימים בהם ההירדמות קשה בכל זאת, שילוב בין מלטונין רגיל למלטונין בשחרור מושהה משיג אף הוא אפקט טוב של תזמון ורציפות שינה. חשוב לציין כי מינוני הטיפול עשויים להיות גבוהים מהמינונים אותם נוטלים מבוגרים עם בעיות שינה.

מעבר לסיוע של מלטונין ומלטונין בשחרור מושהה לבעיות שינה בקרב ילדים אוטיסטים, הוכחה יעילותם של הטיפולים גם לטיפול בבעיות שינה הנפוצות גם בקרב ילדים עם קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות, בילדים הסובלים מפיגור פסיכו-מוטורי ובילדים ובני נוער בעלי הפרעות שונות בשעון הביולוגי.

מומלץ להקפיד על מספר כללים על מנת להקל על הסדרת שעות השינה של ילדים:

  • חשיפה לאור השמש – חשיפה לאור השמש במהלך היום מסייעת בהסדרת הפרשת המלטונין ותימנע הפרשת מלטונין ורצון לישון במהלך היום.
  • עמעום אורות בשעות שלפני השינה – מומלץ לעמעם מעט את התאורה בסביבתו של הילד על מנת למנוע עיכובים חיצוניים בהפרשת המלטונין שהוכח כי היא מושפעת גם מתאורה מלאכותית.
  • פעילות פיזית – מומלץ לעבור לפני השינה למצב רגוע הכולל שיחה, קריאה וכו' ולהימנע מפעילות הכרוכה במאמץ פיזי ומגבירה את רמת הערנות.
  • סביבת שינה מתאימה – חשוב להבין כי ילדים אוטיסטים חוששים פעמים רבות מחושך. חשוב שהילד ירגיש בטוח בסביבת השינה מאחר שמתח ופחד ימנעו ממנו להירדם. אי לכך יש לבחון כל מקרה לגופו, ולעיתים להשאיר תאורה מינימלית בחדרו של הילד בלילה, תאורה בעצמה נמוכה מאוד שלא תפגע בהפרשת המלטונין.
פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה בשרותי בריאות כללית מחוז חיפה, מנהל מחלקת ילדים בביה"ח כרמל, חיפה, והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה.
 
עומר

תגיות: שינה, נדודי שינה, בעיות שינה, מלטונין, בעיות השינה של ילדים אוטיסטים
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה