אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

ארכיון מאמרים > צמחי מרפא לחורף

מניעת מחלות חורף וטיפול בהן באמצעות צמחי מרפא


01.01.07
צמחים רבים מכילים מרכיבים אנטי ויראליים, אנטי בקטריאליים ואנטי פטרייתיים

הקשר בין הצטננות וצינה מעסיק חוקרים ומטפלים רבים. מדוע מחלות זיהומיות של מערכת הנשימה נפוצות יותר בחורף מאשר בקיץ. מדוע השפעת מופיעה דווקא בחורף. האם בעונת החורף יש התרבות יוצאת דופן של וירוסים וחיידקים או שמערכת החיסון שלנו נחלשת ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר. אין לכך תשובה ברורה. אבל יש דרכי מניעה וטיפול. רפואת הצמחים, המתבססת על ידע עתיק ומוכיחה את עצמה במחקרים בסיסיים וקליניים, מציעה עשרות צמחים הפועלים כאנטי מיקרוביאליים, כממריצים של מערכת החיסון וכאדפטוגניים.

צמחים אנטי מיקרוביאליים

צמחים רבים מכילים מרכיבים אנטי ויראליים, אנטי בקטריאליים ואנטי פטרייתיים, כחלק ממערכת ההגנה של הצמח נגד מיקרו-אורגניזמים המצויים באדמה, במים ובאוויר. צמחים אנטי מיקרוביאליים היו ידועים ונערצים בפולקלור של עמים שונים במשך הדורות, והשתמשו בהם לטיפול במחלות זיהומיות הרבה לפני שידעו מהם מיקרואורגניזמים. המרכיבים האנטי בקטריאליים בצמח פועלים לפי מנגנונים שונים, כגון: עיכוב חלוקת תאים, עיכוב בייצור דופן החיידקים, פגיעה בייצור ה-DNA של החיידקים ועוד. ישנם גם מרכיבים בקטריצידיים (הורגי חיידקים). גם המרכיבים האנטי ויראליים בצמח פועלים במספר מנגנונים: מניעת היצמדות של הווירוס אל ממברנת התא המאכסן (ע"י כך נמנעת החדירה של הווירוס לתא); זירוז הייצור של אינטרפרון; מניעת רפליקציה של RNA; עיכוב של אנזימים הקשורים להתרבות של וירוסים, המרצת הפעילות של מערכת החיסון. להלן מספר דוגמאות לצמחי מרפא המשמשים לטיפול במחלות חורף:

בת קורנית מצויה (Thymus vulgaris)

משפחה: שפתניים, Labiatae

תימוס הוא אחד הצמחים המומלצים ביותר לטיפול בהצטננות ובבעיות של דרכי הנשימה. זהו צמח זמין, בעל טעם נעים, המשמש גם כתבלין. הוא יעיל מאד בפעילותו הפיזיולוגית ומתאים גם לתינוקות מתחת לגיל שנה.בארץ גדל מין דומה, שהוא הקורנית המקורקפת (Corydothymus capitatus). לפי הרפואה המסורתית, השימוש בשני הצמחים דומה, אבל הידע על הקורנית המקורקפת הוא בעיקר ידע עממי ולא נערכו על הצמח מחקרים קליניים. מקור השם Thymus מיוונית, ומשמעותו מקטר (היוונים נהגו להשתמש בו כקטורת).

תיאור בוטני: בת קורנית הוא צמח רב שנתי נמוך, בעל ריח אופייני, שגדל בר בארצות הים התיכון. הוא פורח בחודשים יולי-אוגוסט. חלקי הצמח

בשימוש: נוף הצמח רפואה מסורתית: כבר לפני אלפי שנים נהגו להשתמש בבת קורנית במקרים של הצטננות, שיעול, שעלת, קוצר נשימה, ברונכיט, אסתמה וכן כמשכך כאבי בטן.

מרכיבים: לפחות 1.2% שמן נדיף הכולל תימול כמרכיב עיקרי, וכן carvacrol, eugenol, linalool פלבנואידים, חומצה קפאית, חומצה רוזמרינית, ספונינים. פעילות: אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, נוגד תולעים, מכייח, נוגד עוויתות, קרמינטיבי, נוגד שיעול, מונע היצרות של דרכי הנשימה. הפלבנואידים אחראים להשפעה הספסמוליטית על דרכי הנשימה. השמן הנדיף הוא אנטי מיקרוביאלי ומכייח, ופעיל נגד קנדידה. הספונינים פועלים גם הם כמכייחים - הופכים את הליחה לנוזלית יותר וממריצים את זרימתה החוצה. לחומצה הרוזמרינית יש פעילות אנטי דלקתית.

התוויות: הצמח מומלץ לטיפול במחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט, שעלת, דלקת גרון, סטומטיטיס, הרחקת ריח רע מהפה. בטיחות: במחקרים נמצא שהצמח חסר רעילות לחלוטין. לא נצפו תופעות לוואי שליליות וגם לא אינטראקציות עם תרופות אחרות. לא נצפו השפעות שליליות בלקיחה של מינון גבוה מהמומלץ.

אופן השימוש ומינון: חליטה מהצמח (2-1 גרם) 5-3 פעמים ביום. מינון לילדים מתחת לגיל שנה: 1-0.5 גרם, 3 פעמים ביום. טינקטורה: 1:10 ב- 70% אלכוהול; 40 טיפות שלוש פעמים ביום. סירופ נגד שיעול. שימוש חיצוני: אינהלציה, שטיפות פה.

סמבוק שחור – (Sambucus nigra)

משפחה: יערתיים, Caprifoliaceae

תיאור בוטני: הסמבוק השחור הוא עץ נשיר קטן, נפוץ מאוד במרכז אירופה וצפונה, ומרבים להזכירו בספרות של עמי אירופה.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בכל חלקי הצמח למקרים של שיעול, הצטננות, צרידות, שפעת ועוד. חלקי הצמח בשימוש: היום משתמשים בעיקר בפרחים ובפירות.

מרכיבים: הפרחים מכילים שמן נדיף חצי מוצק, המכיל חומצות שומניות חופשיות, בעיקר חומצה לינולאית, לינולנית ופלמיטית, טריטרפנים, כגון: ursolic acid, oleonolic acid alfa and beta amyrin, פלבנואידים, כגון: quercetin, kaempferol, rutin, וחומצות פנוליות.

פעילות: הפרחים מגבירים הזעה, מסייעים בהורדת חום, אנטי וירליים, מעכבים את האנזים collagens, דיורטים עדינים, נוגדי שיעול, מכייחים.הפירות מכילים חומצות פירות, ויטמין C, טאנינים, אנתוציאנינים ולקטינים. הפירות נוגדי חמצון, מגבירים הזעה, מרגיעים כאבים ראומטיים, מגבירים הפרשת מיצי מרה ואנטי ויראליים. מיץ מהפירות מעכב וירוסים שונים, כגון: שפעת, הרפס, EBV, HIV ועוד. מנגנוני

הפעולה: הלקטינים נקשרים לחלבונים המצויים על מעטפת הווירוס ומעכבים את היצמדות הווירוס לממברנה של התא ואת חדירתו לתא. האנתוציאנינים אחראים לצבע השחור של הפירות וכן לפעילותם נוגדת החמצון והאנטי דלקתית. מחקרים: במחקר שנערך לאחרונה במכון הווטרינרי בארץ נמצא, שתכשיר על בסיס סמבוק שחור מנטרל את הפעילות של וירוס קדחת הנילוס. בנוסף, הוא מחזק את מערכת החיסון ואת כושרו של הגוף להילחם בווירוסים.

התוויות:

פרחים - לשימוש פנימי: טיפול בהצטננות, שיעול, צרידות וכן להורדת חום גבוה.

פרחים - לשימוש חיצוני: טיפול בדלקות חניכיים; הכנת תכשירים לשמירה והגנה על עור הפנים והגוף.

פירות - לטיפול בשפעת, הצטננות,דלקות גרון, הרפס ומחלות ויראליות אחרות.

תכשירים- סמבוכל, סירופ ממיץ של פירות הסמבוק מיוצר על ידי החברה רזי בר, ירושלים.

Tabebuia avellanedae - La Pacho

משפחה: ביגנוניים, Bignoniaceae תיאור בוטני: ה-Tabebuia הוא עץ טרופי ממשפחת הביגנוניים, שמוצאו מברזיל. גובהו מגיע ל-40 מ', הפריחה בצבע ורוד-סגול.

חלקי הצמח בשימוש: קליפת הגזע.

מרכיבים: המכילה naphthoquinones ו- anthraquinones.

פעילות: הוכחה פעילות אנטי בקטריאלית, אנטי ויראלית ואנטי פטרייתית. הצמח מעכב זנים שונים של Candida בשימוש פנימי וחיצוני. המנגנון הוא כנראה עיכוב של ריאקציות אנזימטיות במסלול הנשימה של מיקרואורגניזמים. בנוסף, הראו שהצמח הוא אימונו-סטימולנט - ממריץ פעילות של מערכת החיסון. הוכחה פעילות של הצמח נגד וירוס ההרפסtype I ו- II, וירוסים של שפעת, וירוס הפוליו ו- Vesicular stomatitis virus.

התוויות: הצמח מומלץ לשימוש במקרים של זיהומים עם חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים, זיהומים ויראליים ופטרייתיים. הצמח בטוח לשימוש וניתן להשתמש בו כמרכיב בתערובות צמחים לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעת הצטננות ושפעת.

התוויות נגד: יש לנהוג בזהירות רבה במקרים של שימוש בתרופות נגד קרישת דם.

אינטראקציה עם תרופות אחרות: תרופות נגד קרישת דם.

תופעות לוואי: לא נמצאו.

הכנה ומינון: מרתח, 1.2-3.5 ג' ליום טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול 5-10 מ"ל ליום. הנפתוקינונים אינם נמסים טוב במים, ולכן עדיף להשתמש בטינקטורה.

אונקריה - Uncria tomentosa

משפחה: פואתיים, Rubiacaea

תיאור בוטני: אונקריה הוא מטפס מעוצה גדול, שמוצאו מפרו. שמו, שתורגם לאנגלית כ"Cat's claws", מתייחס למעין וווים מעוקלים המצויים על קליפת הגזע ומסייעים לצמח להיאחז בעצים אחרים.

חלקי הצמח בשימוש: קליפת הגזע וקליפת השורש.

רפואה מסורתית: האינדיאנים תושבי פרו העריצו את הצמח והשתמשו בו לטיפול בדלקות בדרכי השתן ובדרכי העיכול, מחלות של דרכי הנשימה, דלקת בשד, אולקוס, סרטן, ארתריטיס, ובשימוש חיצוני לטיפול בפצעים עמוקים או מזוהמים.

פעילות: ממריץ יעיל של מערכת החיסון, נוגד חמצון, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, אנטי מוטגני ואנטי סרטני. עד כה הוכח עיכוב של וירוסים רבים, בהם: הרפס, מיני וירוסים הגורמים לשפעת,HIV , סטומטיטיס ועוד. מעקב אחרי חולי איידס שהשתמשו באונקריה, הראה שיפור רב במצבם.

התוויות: ארטריטיס, רוימטיזם, גסטריטיס, דלקת בשד, הרפס גניטלי, דלקות בדרכי השתן, אולקוס, מחלת קרון, זיהומים של דרכי העיכול, קנדידיאזיס, סרטן, כשל חיסוני, מומלץ לשימוש לנשאים של וירוס האידס. התוויות נגד: המחקרים העוסקים ברעילות של הצמח טרם הושלמו. מומלץ לא להשתמש בו בתקופת ההריון וההנקה.
 
ד"ר מינה פרן העמותה הישראלית לצמחי מרפא  
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה