אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) רשלנות רפואית > רשלנות רפואית – מהי?

רשלנות רפואית: מה זה אומר, בעצם?


רפאל אלמוג / 2.1.12

מה ההבדל בין רשלנות רפואית לרשלנות "סתם" ומתי נוצרת עילה להגשת תביעה בגין כשלים בטיפול רפואי? כל מה שרציתם לדעת על רשלנות רפואית ולא העזתם לשאול

לפי כותרות העיתונים בשנים האחרונות, ניתן לחשוב בטעות כי רופאים בישראל עסוקים יותר בהתגוננות מפני תביעות רשלנות רפואית ופחות בהענקת טיפול רפואי למטופלים. רשלנות רפואית הפכה למושג נפוץ במקומותינו, ואכן תביעות נגד רופאים ומוסדות רפואה מגיעות ללא הרף לפתחם של בתי המשפט. מה עומד מאחורי תופעה זו?

מצד אחד, ריבוי תביעות הרשלנות הרפואית מעיד על כשלים אמיתיים שקיימים במערכת הרפואה בישראל. במערכת אמנם פועלים אנשי מקצוע מעולים רבים, אך ניתן למצוא בה גם חריגות מנהלים, חוסר זהירות והפעלת שיקול דעת לקוי מצד רופאים. לעיתים יש לכך תוצאות חמורות ואפילו טרגיות, כפי שמעיד, למשל, דו"ח שפרסמה לאחרונה נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואה במשרד הבריאות. הדו"ח מתאר שורה ארוכה של מקרים שהסתיימו בפגיעה חמורה במטופלים ואף במות מטופלים, בגלל שגיאות ומחדלים של רופאים ומוסדות רפואה בארץ, ובהם: שימוש בציוד לא תקין, חוסר תיאום בין אנשי צוות והימנעות מעריכת בדיקות חיוניות למטופלים.

מצד שני, לא לכל תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות כיום יש הצדקה. נוכח הלגיטימציה הגוברת להגשת תביעות כאלה וההד התקשורתי לו הן זוכות, ישנם מטופלים שממהרים להגיש תביעה בגלל נזק שנגרם להם או בשל אי-שביעות רצון מתוצאות הטיפול, גם כאשר לא ניתן לייחס את הנזק שנגרם או את תופעות הלוואי של הטיפול לכשלים בטיפול עצמו.

שלושה תנאים לרשלנות רפואית

"רשלנות רפואית" הינה מונח משפטי, שאינו חל על כל מקרה שבו נגרם נזק למטופל בעקבות טיפול רפואי. ישנם נזקים שייחשבו להתממשות של סיכון בלתי-נמנע הטמון בטיפול, ולא לתולדה של רשלנות רפואית, ואילו במקרים אחרים, לא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין ליקויים שנמצאו בטיפול, ולכן לא יהיה מקום לייחס רשלנות רפואית לגורם המטפל.

בדיני הנזיקין בישראל אין הגדרה ייחודית של "רשלנות רפואית", אלא רק של עוולת הרשלנות. באופן כללי, רשלנות או התרשלות, היא חריגה של אדם או מוסד מסטנדרט התנהגות סביר שמצופה ממנו, נוכח חובת זהירות שמוטלת עליו כלפי הזולת, מתוקף תפקידו או מתוקף נסיבות אחרות. אם ההתרשלות גרמה לנזק פיזי, נפשי או ממוני לאותו זולת שלמזיק יש כלפיו חובת זהירות, אזי מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות, והמזיק יהיה חייב לפצות את הניזוק. במהלך השנים התבססו בתי המשפט בפסיקתם על הגדרת עוולת הרשלנות בחוק כדי להגדיר רשלנות רפואית מהי. כמו עוולת הרשלנות הכללית, גם רשלנות רפואית מורכבת משלושה יסודות: נזק, התרשלות וקשר סיבתי.

נוכח תפקידם ומעמדם, חלה על רופאים ואנשי רפואה נוספים, כגון אחיות וטכנאי הדמייה, חובת זהירות מובהקת כלפי מטופליהם, והם נדרשים לפעול במיומנות ובמקצועיות מתוך אחריות לשלום המטופלים. בה בעת, ניתן לייחס רשלנות רפואית לאנשי רפואה, רק אם הטיפול שהעניקו הסב נזק למטופל ורק אם התרשלו, כלומר רק אם חרגו במסגרת הטיפול מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה מהם כאנשי רפואה, והפרו בכך את חובת הזהירות המוטלת עליהם. כמו כן, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין ההתרשלות של הגורם המטפל.

נזק בלתי נמנע לעומת רשלנות

ההגדרה שניתנה בעולם המשפט לרשלנות רפואית נועדה למנוע מצב בו אנשי רפואה יחויבו לפצות מטופלים על טעויות אנוש בלתי נמנעות שאירעה במסגרת טיפול רפואי או על נזקים בלתי נמנעים הנובעים מטיפול, שמטבע הדברים כרוך בסיכונים מסוימים.

למשל, אם מטופל סובל מכאבים ומקשיי החלמה בעקבות ניתוח לקיצור קיבה, אכן מדובר בנזק שנגרם לו בעקבות הטיפול, אך מבחינה משפטית, סביר להניח שנזק זה ייחשב להשלכה בלתי נמנעת של הניתוח ולכן לא תיווצר עילה להגשת תביעה נגד הרופא המנתח בגין נזק זה. בדומה לכך, אם הוחלט ליילד תינוק בלידת מלקחיים, ונגרם לו נזק בלידה, לא ניתן יהיה לייחס רשלנות רפואית לצוות הרפואי, אם עצם ההחלטה על השימוש במלקחיים הייתה סבירה ואם הליך הלידה עצמו בוצע במקצועיות ובמיומנות תוך עמידה בסטנדרט רפואי סביר.

לעומת זאת, אם ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם למטופל ואם הנזק נובע מהתרשלות בפעולות הצוות הרפואי, בהחלט מדובר על רשלנות רפואית ויש מקום להגשת תביעה. למשל, אם נוצר אצל מטופל זיהום בעקבות ניתוח לקיצור קיבה, אך לא נערכו לו בדיקות מתאימות אחרי הניתוח לאיתור זיהום, בהחלט ניתן לראות בכך משום רשלנות רפואית. במקרה של לידת מלקחיים שגרמה נזק ליילוד, ניתן יהיה לייחס רשלנות רפואית לצוות, אם ההחלטה ליילד במלקחיים נחשבת לבלתי-סבירה מבחינה רפואית בנסיבות המקרה או אם השימוש במלקחיים נעשה באופן לקוי.

רשלנות רפואית: מהיריון ולידה ועד הסרת שיער בלייזר

אין תחום רפואי שבו אנשי המקצוע פטורים מהחובה לפעול בזהירות ומיומנות כלפי המטופלים. לכן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין כל סוג של טיפול רפואי שהסב נזק למטופל, כל עוד מתקיימים בנסיבות המקרה כל מרכיביה המשפטיים של עוולת הרשלנות הרפואית.

עד היום, בתי המשפט בישראל ייחסו רשלנות רפואית לגורמי רפואה וחייבו אותם לפצות מטופלים באינספור תיקים, הנוגעים למגוון רחב של תחומים רפואיים. בתחומים אלה נכללים: ניתוחי חירום, ניתוחים פלסטיים וטיפולי אסתטיים, כגון הסרת שיער בלייזר, רפואת משפחה, רפואת שיניים, אונקולוגיה ועוד עוד. כמו כן, הכירה הפסיקה בקטגוריות רבות של רשלנות רפואית. לדוגמה, שיהוי באבחון בעיה רפואית ופענוח שגוי של תוצאות בדיקה רפואית עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, וכך גם התעלמות מהיסטוריה רפואית של מטופל ומניעת הסבר ממטופל אודות סיכוני הטיפול.

תחום שתופס מקום נכבד בתביעות רשלנות רפואית הוא תחום ההיריון והלידה וטיפולי הפוריות. רק לאחרונה, למשל, הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב על משרד הבריאות לפצות קטין והוריו בסכום של 2.5 מיליון ש"ח, בעקבות לידת ואקום טראומטית. בית המשפט ייחס את שיתוק המוחין שאותר אצל הקטין אחרי לידתו, להתרשלות הרופאים במהלך הלידה, שהתבטאה, בין השאר, בקבלת החלטה שגויה ליילד את הקטין בוואקום ובכך שהרופא המיילד לא התייעץ בנושא עם בכיר ממנו (תא (ת"א) 67003-10-13). בפסק דין טרי נוסף, נפסקו פיצויים בסך 600 אלף ש"ח ליולדת שנותרה עקרה, בעקבות גרידה שעברה להוצאת שאריות שליה מגופה. בית המשפט קבע כי בהליך הלידה ובקבלת ההחלטה לבצע גרידה, נפלו כשלים העולים כדי רשלנות רפואית (תא (חי') 24998-08-14).

נאלצה לכרות את רחמה בעקבות צילום

מקרה נוסף שנדון בפסיקה עסק במטופלת, אשר נאמר לה בביקורה במרפאת פוריות כי חצוצרותיה סתומות, וזאת לאחר צילום שבוצע. הרופאים המליצו על ביצוע פרוצדורה של לפרוסקופיה (בדיקה המבוצעת על ידי חיתוך חתכים קטנים בדופן הבטן וביצוע ניתוח בפיקוח מצלמה).

בטרם פנתה לביצוע הטיפול הרפואי, פנתה לקבלת ייעוץ נוסף, על ידי רופא קופת החולים של ההסתדרות הכללית שטען כי אין המדובר בחסימה של החצוצרות והמליץ לה על טיפול אחר.

בשל העובדה שלא הצליחה להיכנס להיריון, הוחלט לבצע צילום נוסף של רחמה.

איתרע מזלה, ובעקבות הצילום חלתה בדלקת בקרום העוטף את חלל הבטן ונאלצו לכרות את רחמה. בעקבות כך, פנתה בתביעה משפטית ברשלנות רפואית, בגין הנזקים הקשים שנגרמו לה. התיק התגלגל מספר ערכאות, ונדון אף על ידי בית המשפט העליון ביחס לשאלת האחריות וטיב הטיפול שקיבלה [לעיון בהליך המלא: ע"א 5681/93 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ’ פנינה ידיד].

ייעוץ משפטי

שוקלים להגיש תביעה לפיצויים? חשוב שתתייעצו לפני כן עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית שיסייע לכם להבין אם אכן יש מקום להגשת תביעה ויעריך מהם סיכויי הצלחתה.

כמו כן, ייעוץ משפטי מקדמי יסייע לכם לדעת מה נדרש על מנת שתוכלו להוכיח את טענותיכם בבית המשפט. על פי רוב, לצד תיעוד ומסמכים רפואיים שיש בידיכם, תצטרכו להישען על חוות דעת של מומחים רפואיים שיתמכו בעמדתכם ויסייעו לכם להוכיח את מרכיבי עוולת הרשלנות הרפואית.


תגיות: רשלנות רפואית
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה