אנשים החולים ב-CIDP מגלים זאת בדרך כלל כאשר הם חווים נפילות פתאומיות או שמיטות חפצים כתוצאה מחולשת שרירים, שהוא הסימפטום הראשוני של המחלה. חולשת השרירים תפגע קשות באיכות החיים של החולים מאחר והיא תשבש את תפקודם היומיומי ואף יכולה להוביל לכך שהחולים יזדקקו לכסא גלגלים בגלל הקושי ללכת. הסימפטום הנוסף שמופיע לעתים קרובות אצל חולי CIDP הוא הפרעה בתחושה. ירידה בתחושה משבשת את תפקוד החולה מאחר והוא אינו יכול להרגיש מהם החפצים שהוא מחזיק, וכך הוא לא יכול להכין לעצמו אוכל או להתלבש בעצמו. תחום נוסף שבו התחושה חשובה הוא ההליכה, מאחר והתחושה שהרגליים מקבלות מהקרקע היא חלק ממנגנון המסייע לקואורדינציה בזמן ההליכה. בעיה נוספת שיכולה לנבוע מהפרעת התחושה היא סכנת הפציעה. תחושת הכאב הוא מנגנון אזהרה של הגוף כנגד פציעות מסוכנות או מחלות המתפתחות בגופנו. כאשר מנגנון זה מנורטל או משובש, ישנה סכנה שלא נשים לב לתמרורי אזהרה שמציב בפנינו הכאב, וכך יתפתחו מחלות או פצעים בלי שנדאג להגיע לרופא ולטפל בהם. עוד הפרעות בתחושה שהחולים חווים באות לידי ביטוי בתחושות שריפה, נימול, רדימות או קור בגפיים משום שהעצבים מתחילים לשדר תחושות למוח ללא כל גירוי או סיבה. כמו במחלות אוטואימוניות אחרות, יתכן כי מתח נפשי עלול להחמיר את סימני המחלה, ולכן לחולים מומלץ לא להיחשף לגורמי לחץ.
מטרת הטיפול במחלת ה-CIDP היא לטפל הן בדלקת עצמה והן בסימפטומים של המחלה. הטיפול בסימפטומים נעשה בעזרת תרופות לשיכוך כאבים המונעות את תחושות השריפה או הקור בידיים. הטיפול בדלקת נעשה בעזרת תרופות כמו IVIG, נוגדנים המועברים ישירות לוריד, כגון גאמונקס או ויגאם, המונעים ממערכת החיסון להמשיך ולתקוף את העצבים.
הטיפול בתרופות IVIG צפוי לשפר את כוח השרירים של החולה ולהביאו למצב של הפוגה במחלה. כאשר חולה אינו מגיב לטיפול ב-IVIG, הרופא ירשום בדרך כלל סטרואידים. לחולים שלא מגיבים לטיפול זה ישנה אפשרות נוספת- החלפת פלזמה. בתהליך זה נלקחת פלזמה מדמו של החולה, לאחר מכן הנוגדנים שתוקפים את העצבים מוצאים ממנה ואז מוחזרת הפלזמה לדמו של החולה. כמו כן, במקרים חמורים הרופא ירשום לחולה תרופות המדכאות את מערכת החיסון- תרופות כימותרפיות.
תגיות: CIDP, Chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy