אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

ארכיון מאמרים >

גלאוקומה


07.03.10
מחלת העיניים השקטה שמאפיינת בני 40 פלוס
 
לרגל יום הגלאוקומה הבינלאומי שיחול ב- 12 במרץ 2010 , נציין כי קיימת עלייה בשכיחות המחלה בשל העלייה בתוחלת החיים וההערכות הן כי מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים מהמחלה ששכיחותה עולה לאחר גיל 40 והיא נחשבת לגורם השני בעולם המערבי לעיוורון.

גלאוקומה (ברקית) היא מחלה אשר בשלביה הראשונים אינה מורגשת ולכן זכתה לכינוי "הגנב השקט של הראייה". הפגם העיקרי בעין הנגרם עקב המחלה הוא נזק איטי, מתמשך ובלתי הפיך לעצב הראיה. כתוצאה מכך נפגע שדה הראיה. הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה, היא עלייה בלחץ הנוזל בתוך העין, מעבר לסבילות העצב. עליה זו בלחץ ניתנת לאבחון רק באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני ע"י רופא עיניים. כאשר קצב הפרשת הנוזלים עולה על קצב הניקוז, נוצר לחץ הגורם לנזק לעצב הראייה ופגיעה בשדה הראייה ובמקרים קיצוניים לעיוורון חוקי.

גורמי הסיכון למחלת הגלאוקומה: תורשה, מחלת הסוכרת, גיל ושימוש ממושך ולא מבוקר בטיפות עיניים המכילות סטרואידים.

ישנם 2 סוגים של גלאוקומה, הסוג הראשון של המחלה הוא מצב חריף בו יש סגירה של הזוית בעין (האיזור דרכו מתנקז הנוזל אל מחוץ לעין), עליה מהירה של הלחץ תוך מספר שעות, מלווה בכאב עז בעין ובראש, טשטוש ראיה, בחילה והקאה. מצב זה מחייב טיפול מיידי בהורדת הלחץ בעין, וטיפול מניעתי בלייזר, למניעת התקף נוסף בעתיד. כאשר מסתיים המצב החריף, אם לא נוצר נזק, יש לרוב לאדם כזה סיכוי אפסי להתקף נוסף ואין נזק מצטבר.

הסוג הנפוץ יותר היא "גלאוקומה פתוחת זווית" המתבטאת בניקוז לקוי של הנוזלים מהעין. היא מאופיינת בלחץ תוך עיני מוגבר של הנוזל בעין, נזק מצטבר לעצב הראייה ונזק לשדה הראייה. אם בשלב הראשוני של המחלה החולה אינו חש בה, הרי שבשלב מתקדם של המחלה, נגרם נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, עד אשר החולה מוגבל בפעילויות המחייבות שדה ראייה מלא, כגון נהיגה. זהו, לצערנו, סוג הגלאוקומה השכיח יותר והבעייתי יותר, שכן החולה בה אינו מודע לשינוי האיטי המתרחש. כאשר מרגישים בפגיעה, עשוי להיות מאוחר מידי, שכן הנזק לסיבי העצב הוא בלתי הפיך.

מכיון שבשלביה הראשונים של המחלה, החולה אינו חש בשינוי, קיימת חשיבות גבוהה לאבחון המוקדם באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני שיש לעבור מדי שנה עד שנתיים מגיל 40 ומעלה, בעיקר כאשר יש היסטוריה משפחתית. הבדיקה כוללת בדיקת עצב הראייה ובדיקת לחץ בעזרת מכשיר הטנומטר המודד לחץ תוך עיני. כאשר הלחץ התוך עיני מוגבר, גובר גם הסיכון להתפתחות גלאוקומה. במקרה הצורך תידרש גם בדיקת שדה ראיה.

הטיפול במחלה

הטיפול בשלבים הראשונים של המחלה הינו באמצעות טיפות עיניים שנועדו להפחית את כמות הנוזל המופרש אל תוך העין או להגברת ניקוזו אל מחוץ לעין. טיפות אלו ניתנות באופן קבוע ומטרתן היא לעצור את התקדמות המחלה והנזק לעצב. הרופא יעקוב כל כמה חודשים עד שנה אחר המדדים הרלוונטיים, תוך שינויים בסוג ו/או כמות הטיפות לפי הצורך. ייתכנו מצבים בהם הגוף "מתרגל" או "לא מקבל" טיפול מסויים ויהיה צורך לשנותו, או, אולי, לא תהיה שליטה מלאה במחלה והרופא יזהה התקדמות בנזק למרות לחץ טוב. החלק החשוב ביותר הו להבין כי זהו טיפול לכל החיים, והוא נועד למנוע החמרה: את הנזק הקיים אין דרך לתקן. כאשר המחלה מתקדמת, למרות טיפול מלא, יישקל ביצוע ניתוח כירורגי או ניתוח לייזר להפחתת הלחץ התוך עיני.
 
ד"ר נדב בלפר- מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים" ובבית החולים "סורוקה" ומנהל מרפאת עיניים במרפאות חוץ ב"סורוקה"


 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה