בחמישים השנה האחרונות הצטברו מספיק ראיות קליניות (הן מההיבט הכמותי והן מזה האיכותי) שאמורות לעורר עניין ולהציב את נושא לעיסת המזון במרכז תשומת הלב של אנשי המקצוע והקהל הרחב. ובכל זאת נשאר נושא זה או, אם לדייק, הקשר בין אופן הלעיסה, בריאות ומשקל אופטימאלי, תחום עלום שאינו זוכה כמעט לתשומת לב, לא במסגרות המקצועיות ולא בציבור הרחב.
למה הכוונה? יש קשר הדוק בין לעיסה לא תקינה ומהירה לבין עלייה במשקל ותחלואים רבים ומגוונים, בעיקר אלה הרווחים בחברה המערבית: סכרת, לחץ דם גבוה, בעיות רבות במערכת העיכול, רגישות למזונות, פגיעה בתקינות התגובה החיסונית שאליה מתלווים בהדרגה חולשה, חולי בכמות לא סבירה, ירידה הדרגתית בתפקוד של מערכות ואיברים וירידה בתפקודים של החושים כחלק מהידרדרות של מערכת העצבים. אולי זה יפתיע חלק מכם, אבל גם תופעות מנטאליות ורגשיות רבות קשורות ללעיסה לא תקינה. לא זה המקום להיכנס לתוך הדיון המדעי, מכיוון שהתחום מכוסה באופן מסודר ו"כבד" מזה שנים רבות, אבל ראוי שכל הקהילה תדע ותיהנה מהידע הזה שהוא פרי מחקר וניסיון קליני עתיר שנים (שלושים שנה).
איך להיות רזה ובריא
כל מה שצריך לעשות (עד היום זה מדהים אותי) זה ללעוס לאט! נכון שמה שאנחנו אוכלים משפיע על הבריאות שלנו – סוג המזון, אופן ההכנה, צירופי מזון, הפרדת אבות מזון וכ"ו – אבל לעיסה איטית ויסודית של האוכל היא העניין המרכזי! כל מזון שנכנס לפה נלעס עד שהוא הופך לנוזל לחלוטין! רק אז (לפעמים נדרשות 60-30 לעיסות) בולעים את המזון. מה אנחנו מרוויחים כאן? תחושת שובע מאוד מוקדמת; אכילת כמויות הרבה יותר קטנות של אוכל; צריכה בפועל של כמות קלוריות קטנה בהרבה; מניעת תנודות במשק הסוכר; היעלמות הדרגתית של רגישויות למזון; היעלמות הדרגתית של מגוון הפרעות בתחום הבריאות שמציקות שנים; ירידה קבועה והדרגתית במשקל עד שמגיעים למשקל האופטימאלי. אז קחו את עצמכם בידיים ותשנו קצת את הרגלי ואופן האכילה שלכם. זה כדאי וזה בידיכם.
כל הזכויות שמורות לאלכסנדר דגן. אין להעתיק ן/אן להשתמש באופן מכני ו/או אלקטרוני ו/או אחר. בטקסט זה אלה באישורו של מר אלכסנדר דגן.
כל בזכויות שמורות(1995)לאלכסנדר דגן.
גרסה להדפסה
שלח
לחבר
