אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) חדשות בריאות >

מכון מטרנה חילק שלוש מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות


25.11.18
כנס איגוד רופאי הילדים
מכון מטרנה חילק שלוש מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות בכנס איגוד רופאי הילדים:
ד"ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה
ד"ר עדי אורצקי, המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב
ד"ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן, רחובות

זכו כל אחת במלגה על סך 50,000 ₪

המועצה המדעית של מכון מטרנה, ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' וויצמן צבי (יו"ר), גב' כוכבי בריג'יט, פרופ' לובצקי רונית, פרופ' לזמס אורי, פרופ' ריסקין אריה ומנכ"לית מטרנה, הגב' קרן זופניק, העניקו 3 מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות לחוקרות מהמרכז הרפואי בני ציון, המרכז הרפואי סוראסקי ומרכז רפואי קפלן. כל אחת מהחוקרות זכתה במלגה על סך 50,000 ₪.

לדברי קרן זופניק, מנכ"לית מטרנה, מכון מטרנה החוגג השנה אחת עשרה שנים להקמתו, הוקם בליווי ושיתוף מומחים מהשורה הראשונה, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות מתוך הכרה בחשיבות הנושא. לכולנו ברורה מאד חשיבות התזונה בתקופת 1000 הימים הראשונים לעובר, לתינוק ולילד הרך, וההשלכות העצומות שלה לטווח הארוך. חומר מחקרי רב הולך ומצטבר בנושאים אלו בשנים האחרונות ואנו שמחים וגאים לתמוך במחקר בתחום זה בישראל."

תקציר המחקרים הזוכים:

ד"ר עדי אורצקי, מהמרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב, זכתה בזכות מחקרה שבדק את ריכוזי הלוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות. רטינופתיה של פגות היא מחלת רשתית העין הפוגעת בעיקר בפגים, ומושפעת מנזקים חמצוניים. לוטאין הוא פיגמנט נוגד חמצון היושב במקולה, ובעל תפקיד מגן מפני נזקים אלו. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין רמות לוטאין בחלב אם, והופעת מחלה זו אצל פגים אלו.

ד"ר רולא אבו-בכר, מהמרכז הרפואי בני-ציון, חיפה, בדקה את השפעת מצב דחק (סטרס) באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב. הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המחקר בודק את הקשר בין דחק אימהי (סטרס הגורם לחרדה) חריף או כרוני לשינויים של מרכיבי מערכת החיסון בחלב האם. השערת המחקר היא שככל שהאם נמצאת במצב חרדה גבוה יותר כך יופיעו יותר רכיבי חיסון פרו דלקתיים (המעודדים דלקת) בחלב האם.

ד"ר נועה גדסי, ממרכז רפואי קפלן, רחובות, בדקה את השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic - על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם. תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להבטיח גדילה טובה. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3. הביסוס המחקרי לשימוש בתמיסות שומן אלו מוגבל ודרושים מחקרים נוספים. מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות שומן השונות בתכולת אומגה 3 הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

על מכון מטרנה:

מכון מטרנה הוקם בשנת 2007, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות וילדים מתוך הכרה בחשיבות הנושא. ­את המכון מלווה מועצה מדעית בלתי תלויה לבחירת הצעות המחקר הזוכות וחברים בה מומחים מהשורה הראשונה בתחום תזונה ורפואת ילדים בישראל (ע"פ סדר הא"ב):

ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' וויצמן צבי (יו"ר), גב' כוכבי בריג'יט, פרופ' לובצקי רונית, פרופ' לזמס אורי, פרופ' ריסקין אריה. בחירת העבודות נעשית ע"פ קריטריונים מוסכמים מראש.

בימים אלו יוצא קול קורא להגשת הצעות מחקר לשנת 2019

על המחקרים הזוכים בהרחבה במלגת מכון מטרנה לשנת 2018:

השפעת מצב דחק באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב

ד"ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המרכיבים החיסוניים, בעיקר התאים, רגישים מאוד לפפטידים והורמונים המופרשים בציר הנוירו-אנדוקריני בתגובה למצב דחק. מצב דחק באם יכול להסיט את המאזן החיסוני לכיוון פרו-אינפלמטורי על-חשבון הפרשת ציטוקינים אנטי-אינפלמטוריים. דחק פסיכולוגי משפעל את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-יותרת הכליה וגורם להפרשת הורמוני דחק אימונו-מודולטורים, שהעיקרי שבהם הוא קורטיזול, שהאם יכולה להעביר לתינוקה ובכך להשפיע על תגובותיו החיסוניות. קורטיזול גם משפיע ברמת בלוטת החלב וגורם להפרשה מוגברת של ציטוקינים בחלב, שיכולים לסייע בהתמודדות חיסונית, אך גם ליצור תגובה דלקתית מוגזמת. השערתנו היא שמצב דחק פסיכולוגי הגורם לחרדה באם עשויי לגרום לשינוי במספר ובמיון הלויקוציטים וכן ברמת הציטוקינים בחלב אם. סוג הדחק (חריף או כרוני) ומקורו ישפיע על טיב, מידת ומשך השינוי במרכיבי מערכת החיסון בחלב. אנו מצפים שהשינויים בחלב יהיו בקורלציה לרמות הקורטיזול בדגימות רוק מהאם ובהתאמה למידת הדחק בו היא נתונה כפי שיימדד בשאלונים פסיכולוגיים שהאימהות תמלאנה. נדגום חלב מאימהות מניקות לתינוקות עד גיל 3 חודשים בשלוש קבוצות מחקר: א. תינוקות מאושפזים שעוברים בירור בחשד לזיהום בשל חום, ב. תינוקות בריאים שמתאשפזים לצורך ניתוח אלקטיבי, ג. פגים המאושפזים בפגיה לתקופות ארוכות, וקבוצת ביקורת של תינוקות בריאים בקהילה. דגימות החלב ייאספו בקבלה לאשפוז (א-ב) ולאחר ההחלמה – כעבור 3-4 שבועות (להשוואה), או שתי דגימות ברווח של 3-4 שבועות זו מזו (מאימהות לפגים מאושפזים ומקבוצת הביקורת). בדגימות החלב נמדוד את רמות הציטוקינים (TNF-alpha, EGF ו-IL נוספים), ואת פנוטיפ התאים הלבנים ומיונם (ב-Flow Cytometry) ונשווה את הממצאים בחלב אם בין שתי הדגימות וביחס למדדי הדחק (קורטיזול ברוק והשאלונים שהאימהות מילאו).

ריכוזי לוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות

ד"ר עדי אורצקי, מרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

רטינופתיה של פגות היא מחלה וסקולרית של הרטינה בפגים, ומהווה סיבה עיקרית להפרעות ראיה עד עיוורון בגיל הצעיר. למרות שזו מחלה מולטיפקטוריאלית וישנם גורמי סיכון רבים שנמצאו קשורים להתפתחותה, נמצא כי יש תפקיד מרכזי לחמצן בתהליך הפתופיזיולוגי שלה. עקה חמצונית ובעקבותיה יצירת רדיקלים חופשיים מהווים מרכיב חשוב בתהליך האנגיוגנזה של הרטינה. הרטינה של בני האדם נמצאה רגישה במיוחד לנזק של רדיקלים חופשיים ובפרט בפגים, בשל מטבוליזם גבוה יותר, רמות נמוכות של אנזימים נוגדי חמצון ועליה ברעילות של חמצן בשל שימוש בחמצן טיפולי בפגים. כל אלו יכולים להביא להתפתחות בלתי תקינה של רקמה וסקולרית ברטינה.

לוטאין, נגזרת של קרוטנואידים, הוא מרכיב במקולה, אשר בעל תפקיד הגנתי כנגד נזק חמצוני. האדם אינו יכול לייצר לוטאין בעצמו, וצורך אותו בתזונה. העובר צורך את הלוטאין דרך השליה, ולאחר לידתו בחלב אם או בפורמולות מסוימות המכילות לוטאין. מספר מחקרים הראו את הקשר בין צריכת תזונה עשירה בלוטאין ועליה ברמותיו בחלב אם.

עם זאת, מחקרים שבוצעו עד כה לא הראו קשר בעל משמעות סטטיסטית בין רמות לוטאין ומניעת רטינופתיה של פגות, למרות שכן הראו מגמה, בין רמות לוטאין גבוהות לירידה בהתקדמות הרטינופתיה מקלה לחמורה. יש לציין כי מחקרים אלו בחנו את רמות הלוטאין בדם התינוק, או שמידת הרטינופתיה נבדקה לאחר מתן פורמולה עשירה בלוטאין לפגים. למיטב ידיעתנו, לא נבדקה רמת הלוטאין ישירות בחלב האם.

לצורך כימות רמות הלוטאין ופרמטרים נוספים בעלי פוטנציאל השפעה על התפתחות רטינופתיה , אנו אוספים דגימות חלב אם מאמהות מניקות לפגים עד שבוע 30, או ליילודים שנולדו במשקל נמוך מ1500 גרם, המאושפזים בפגיה בבית חולים איכילוב. בנוסף נלקחת דגימת דם אחת מהתינוק.

השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic - על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם

ד"ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן , רחובות

תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להגיע למצב אנאבולי ולהבטיח גדילה טובה.

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן מסוגSMOF המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3.

במחקרים שונים נרמזת עדיפות לתמיסת שומן מסוגSMOF על פני תמיסות שומן אחרות בתחומים שונים כגון: מניעת כולסטזיס, סיכון מופחת לצורך בטיפול בלייזר בשל רטינופתיה של פגים, עדות למודולציה של מסלולים דלקתיים וספק השפעה מגנה על התפתחות מחלת ריאות כרונית של פגים והתפתחות דלקת מעי נמקית.

למרות עדויות אלו, בשל מספרם המועט ואיכותם, הן על פי Cochrane מ – 2015 והן על פי ה – ESPGHAN מ- 2016, אין העדפה לשימוש בתמיסה כזו או אחרת.

לאור מיעוט המחקרים המשווים תמיסת שומן SMOF ל- Cliloneic וחשיבות שימוש בתמיסות שומן בהזנת הפג, ראינו לנכון לערוך מחקר זה.

מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות השומן השונות (clinoleic ו SMOF) הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת מעבדתיים בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

שיטות: מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי מבוקר. פגים מתחת ל 1750 גרם יקבלו תמיסת שומן מסוג SMOF או Cliloneic לסירוגין. בדיקות הדם של המחקר יילקחו בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות במחלקתנו. מדדי הגדילה והתחלואה יילקחו מהגיליונות הרפואיים.

השערת המחקר: שימוש קצר מועד בתמיסת שומן מסוג SMOF, כמתקיים במחלקתנו, ישפיע על פרופיל חומצות השומן, על רמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים ואף על מדדי גדילה ותחלואה.
 

קרדיט צילום: רונן קרוק

מימין לשמאל: פרופ' אריה ריסקין, פרופ' רונית לובצקי, ד"ר עדי אורצקי, ד"ר אבו בכר רולא, פרופ' צבי ויצמן, ד"ר נועה גדסי


 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה