אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

ארכיון מאמרים >

צהבת היילוד והנקה


19.03.07
צהבת היילוד היא תופעה נפוצה למדי אצל תינוקות קטנים

צהבת היילוד והנקה

המושג נשמע מפחיד מאד להורים טריים ויש בלבול רב ומידע סותר בעיקר לגבי האפשרות להיניק תינוקות הסובלים מצהבת. מאמר זה סוקר בקצרה את סוגי הצהבת אצל יילודים, הגורמים, הטיפול, וההתיחסות לנושא ההנקה בכל מקרה.


מהי צהבת היילוד?
ראשית נבדיל בין צהבת היילוד לצהבת זיהומית, כגון צהבת זיהומית A ו B. אלו מחלות שונות לחלוטין. אין קשר בין החיסון נגד צהבת זיהומית B הניתן באופן שגרתי לתינוקות לאחר הלידה, לבין סוגי הצהבת המפורטים במאמר זה.
צהבת זיהומית נוצרת כתוצאה מנגיף התוקף את הכבד ומפריע לתפקודו.
צהבת היילוד נוצרת כאשר התינוק אינו מצליח לפנות בצורה יעילה חומר הנקרא בילירובין. החומר הזה נוצר כתוצאה מפירוק של כדוריות דם אדומות, מפונה מהגוף בתהליך בו משתתף הכבד, ובסופו של דבר יוצא מהגוף בצואה ומקנה לה את צבעה החום.

מדוע נוצר מצב בו התינוק אינו מצליח לפנות את הבילירובין בצורה יעילה?
יש מספר סיבות הגורמות לסילוק בלתי יעיל של הבילירובין לאחר הלידה:

  1. כדוריות הדם האדומות בהן משתמש העובר שונות מאלה שמשתמש בהן התינוק מחוץ לרחם, כך שלאחר הלידה יש כמות גדולה במיוחד של כדוריות דם שיש לפרק, ולעתים קשה לתינוק להתמודד עם העומס הזה.
  2. לעתים הכבד המשתתף בתהליך הפינוי עדיין לא בשל ולא מתפקד במלואו. זהו חלק מתהליך ההסתגלות של התינוק לחיים מחוץ לרחם.
  3. קיימות סיבות נוספות, שכיחות פחות, של אי התאמת סוג הדם של האם ושל העובר וסיבות אחרות.

כיצד ניתן לעזור לתינוק להפטר מעודף הבילירובין בדמו?

כאמור, הבילירובין מפונה מהגוף דרך הצואה. לכן יש לעודד את התינוקות להפריש צואה.

הקולוסטרום, החלב הראשוני, הוא חומר משלשל המעודד את התינוק להפריש צואה. לכן הנקה תכופה תעזור לתינוק להפריש יותר צואה ולהפטר מהר יותר מעודף הבילירובין ומהצהבת.

תוספת מים רק תפריע לתהליך, משום שהבילירובין כמעט ואינו יוצא דרך השתן, ותוספת המים תמלא את הקיבה, תפריע להנקה משום שהתינוק ירגיש מלא, ועלולה לגרום לבלבול פטמות ולהנקה לא יעילה, ולכן לסילוק לא יעיל של הבילירובין ועיכוב ההחלמה מהצהבת.

סוגי צהבת היילוד
צהבת פיזיולוגית
זוהי צהבת המופיעה בדרך כלל זמן קצר אחרי הלידה. הגורמים לצהבת זו הם אלה שהוזכרו קודם: הצורך לפרק כמות גדולה יחסית של כדוריות דם אדומות לאחר הלידה וחוסר בשלות של הכבד. כדי למנוע צהבת מסוג זה או לזרז את ההחלמה יש להניק זמן קצר לאחר הלידה ולאחר מכן להניק את התינוק לפי דרישה לעתים תכופות ככל האפשר. מאחר וצהבת זו נחשבת חלק מתהליך טבעי של הגוף לעתים קרובות אין מטפלים בה כלל כל עוד רמות הבילירובין בדם לא עוברות את ה 20 מ"ג לדציליטר.
לעתים, כשרמות הבילירובין גבוהות יחסית, משתמשים בפוטותרפיה – טיפול באור – מאחר והאור מפרק את הבילירובין. התינוק מונח מתחת למנורה מיוחדת עם כיסוי על עיניו. הבעיה בטיפול זה שקשה לראות את איתותי הרעב שלו במצב הזה, ובנוסף לכך שהוא עלול להפסיד הנקות החשובות כל כך להחלמתו הוא עלול אף להתייבש ולהזדקק לתוספת מים על כל השלכותיה, כפי שתוארו קודם לכן. אם הרופא מחליט על טיפול באור ניתן לדון איתו על אפשרות לדחות את הטיפול לזמן מה ובינתים להניק לעתים תכופות ולחשוף בזהירות לאור שמש לא ישיר, ולאחר מכן לבצע בדיקת דם נוספת כדי לראות אם המצב השתפר. כמו כן ניתן לעשות הפסקות בפוטותרפיה לצורך הנקה שכן הטיפול לא חייב להיות רציף כדי שיהיה יעיל.

צהבת הנקה Breastfeeding Jaundice
צהבת הנקה מופיעה מספר ימים לאחר הלידה, ולמעשה זוהי צהבת חוסר הנקה. היא נגרמת כתוצאה מכך שהתינוק אינו יונק די הצורך, ולכן אינו מרוקן את מעיו ואינו מפנה את הבילירובין.
הטיפול הוא, כמובן, לטפל בחוסר ההנקה. להיניק לעיתים תכופות, ולודא שההנקה יעילה. ייתכן שהתינוק נמצא על שדי האם כמעט כל היום ברציפות, אך ההנקה אינה מתנהלת בצורה תקינה והתינוק אינו מקבל די חלב. במקרה כזה כדאי מאד להיות בקשר עם יועצת הנקה, לוודא שההנקה תקינה וללמוד איך לתקן אותה במקרה שאכן יש בעיה.
לעתים הבעיה היא נהלי בית החולים שאינם מאפשרים ביות וקוראים להנקה בשעות קבועות ולא לפי צרכי התינוק, וכך גורמים למצב בו התינוק אינו יונק די צרכו ומפתח צהבת.
לעתים הרופאים רוצים לוודא שהילד מקבל את הכמות המספקת של חלב שתביא לפעולות מעים וירידה במצב הבילירובין, ולכן מורה על הפסקת הנקה ומתן תמ"ל לזמן מה. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם רופא התומך בהנקה או רופאה שהיא גם יועצת הנקה, שכן עדיף בהרבה לוודא שההנקה יעילה ולהניק על פני הפסקת ההנקה ומתן תמ"ל (=תרכובת מזון לתינוקות), גם כדי לטפל בצהבת טוב יותר וגם כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של ההנקה לאחר מכן.

צהבת חלב אם Breastmilk Jaundice
זהו סוג נדיר הרבה יותר של צהבת, המופיע בדרך כלל כ 3 שבועות לאחר הלידה. צהבת זו נגרמת ככל הנראה מחומר הנמצא בחלב אם. בסוג זה של צהבת הנקה תכופה לא תוריד את רמת הבילירובין.
כל עוד רמת הבילירובין אינה עולה מעל סף המסכן את התינוק, ניתן להמשיך להיניק. עם רמת הבילירובין מגיעה לסף כזה, יורה לפעמים הרופא על הפסקת הנקה של 24 שעות, או שילוב של הנקה ותחליף חלב או חלב שאוב של אם אחרת. לאחר שרמת הבילירובין ירדה חזרה ניתן להמשיך להיניק. גם בצהבת מסוג זה ניתן לטפל על ידי פוטותרפיה, ולשקול טיפול כזה במקום ההפסקה הזמנית של ההנקה.
שוב, זהו הסוג היחיד של צהבת שבו הפסקה זמנית של ההנקה יכולה להביא לירידה ברמת הבילירובין ולשיפור במצב התינוק. אך בדרך כלל לא מגיעים לרמות כאלה של בילירובין, הצהבת לא מהווה שום בעיה עבור התינוק, והטיפול היחיד הוא אבחנה שאכן מדובר בצהבת חלב אם ולא בצהבת מסוג אחר (זיהומית או חוסר בחלב אם), ומעקב אחרי רמות הבילירובין של התינוק.

מאת: דיאנה
מקורות: הספר "הנקה פשוטה וטבעית" מאת גוון גוטש, עמודים 57-60. BREASTFEEDING A NEWBORN WITH JAUNDICE מאת ד”ר סירס .Breastfeeding and Jaundice, By Jack Newman, MD, FRCPC
 
 
 

 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה